פתיחת התפריט הראשי

ברטולומה אסטבן מוריו

אמן ספרדי

ברטולומה אסטבן מוריוספרדית: Bartolomé Esteban Murillo;‏ 31 בדצמבר 1617, סביליה3 באפריל 1682, סביליה), היה צייר ספרדי. נחשב לאחרון הציירים הגדולים של "תור הזהב הספרדי". ידוע בעיקר בזכות יצירותיו הדתיות, אולם צייר גם תמונות רבות מחיי היום-יום.

ברטולומה אסטבן מוריו
Bartolomé Esteban y Murillo
Autorretrato de Murillo.jpg
דיוקן עצמי
לידה 31 בדצמבר 1617
סביליה
פטירה 3 באפריל 1682 (בגיל 64)
סביליה
שם לידה Bartolomé Esteban y Pérez עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ספרדי
תחום יצירה ציור
זרם באמנות בארוק
הושפע על ידי חואן דל קסטילו עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על Pedro Nuñez de Villavicencio, Fernando Marquez Joya עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

המחצית הראשונה של המאה ה-17, השנים בהן מורילו גדל והתעצב כאמן, הייתה חלק מ"תור הזהב", תקופת הפריחה הגדולה, של עירו סביליה. העיר התעשרה בהיותה אחד משני הנמלים הראשיים אליהם הגיעו כל האניות מהאימפריה הספרדית. מספר תושביה הגיע למיליון. אל העיר הגיעו סוחרים מכל רחבי אירופה ואתם גם השפעות אמנותיות, כך כנראה נהיה מוריו מודע לציור הפלמי וכך גם נודע שמעו מעבר לגבולות ספרד. באותה תקופה העיר הייתה גם מרכז אמנותי חשוב, פעלו בה, בין השאר, הציירים ולסקס וסורבראן.

קורות חייועריכה

מוריו נולד בסביליה ב-31 בדצמבר 1617, להוריו גספר אסטבן מוריו, שהיה גלב-מנתח (בספרדית barbero-zurujano) ומריה פרז. להורים היו 14 צאצאים ומוריו היה הצעיר מביניהם. במשפחתו היו מספר ציירים: הדוד אנטוניו פרז, חותנו וסקו דה פריירה ובני הדודים. ייתכן והושפע מכל אלה בבחירת דרכו. הוריו נפטרו זה אחר זה כשהיה בן 9. הוא גודל על ידי אנה, דודתו מצד אמו[1] ובעלה חואן אגוסטין לג'ר Juan Agustin Lagares שהיה אף הוא גלב-מנתח. בביתם התגורר עד נישואיו בשנת 1645.

בסביבות 1630 מוריו החל את דרכו כצייר כשוליה בסדנה של הצייר חואן דל קסטילו (Juan del Castillo). בשנת 1638 חואן דה קסטילו עזב את סביליה ומוריו החל לעבוד כעצמאי. בשנת 1642, בגיל 24, עבר למדריד. שם פגש את העבודות של ולסקס ואולי גם של אמנים ונצייאנים ופלמיים שהיו באוספי בית המלוכה. בשנת 1645 חזר לסביליה ונישא לביאטריס קבררה ויללובוס. לזוג היו 9 צאצאים. רעייתו נפטרה ב-31 בדצמבר 1663.

בשנת 1645 קיבל את ההזמנה החשובה הראשונה שלו: 11 תמונות שמן עבור מנזר פרנסיסקוס הקדוש בסביליה. ומאותו זמן היה צייר מבוקש בעירו. בעקבות העבודה הזו החלו ההזמנות לזרום אליו. שנות ה-40 וה-50 של המאה היו השנים הפוריות ביותר שלו במהלכן עלה אף על סורבראן כצייר המוביל בסביליה[2]. בשנת 1656 צייר את תמונת המזבח הגדולה ביותר של סביליה, תמונת אנטוניוס הקדוש מפדובה.

בשנים 1658–1660 שהה שוב במדריד. עם שובו לסביליה ייסד, יחד עם פרנסיסקו הררה הבן, את האקדמיה לאמנויות היפות של סביליה (Academia de Bellas Artes de St. Isabel de Hungría) והתמנה לנשיאה. בשנים הבאות קיבל מספר גדול של הזמנות חשובות ביניהן: תמונת המזבח למנזר האוגוסטיני של סביליה, הציורים לכנסיית סנטה מריה לה בלנקה. בשנת 1680 קיבל את ההזמנה לציור "הנישואים המיסטיים של סנטה קתרינה" בקדיס. זו הייתה ההזמנה הראשונה, והיחידה, שקיבל לעבודה גדולה מחוץ לסביליה.

מוריו נפטר בסביליה ב-3 באפריל 1682, כתוצאה מאוחרת מפגיעות בתאונת עבודה (נפילה מהפיגום) במהלך הכנת הציור בקדיס. הוא קבור בבית האוצר (Sacristy) של קתדרלת סביליה מתחת לציור של פיטר קמפרר "ההורדה מהצלב".

יצירתועריכה

יצירותיו המוקדמות הושפעו מסורבראן, דה ריברה ואלונזו קאנו (Alonzo Cano). בעקבותיהם צייר יצירות ריאליסטיות חמורות סבר[3] בסגנון הטנבריסמו. בהמשך סגנונו נעשה קליל יותר, בעיקר הציורים מחיי היום-יום. מעבר זה מורגש כבר בתמונות משנת 1645 עבור מנזר פרנסיסקוס הקדוש, שבחלקן הן בסגנון הטנבריסמו ובחלקן, לדוגמה בתמונת "מטבח המלאכים", הן כבר בסגנון רך ומואר שהיה אופייני לעבודתו בהמשך דרכו. בשנת 1645 צייר גם את הראשונה מתמונות הילדים הרבות שלו: "הקבצן הצעיר", בה עוד ניכרת השפעת ולסקז. בהמשך התפתחה יצירתו לכיוונים שתאמו יותר את טעמה של האצולה בת זמנו, גישה זו התבטאה במיוחד ביצירותיו הדתיות.

מעריכים שמוריו צייר כ-2000 תמונות שמן, שרק רבע מהן ידוע היום. בנוסף לכך השאיר מספר גדול של רישומים.

מורשתועריכה

במאות ה-18 וה-19 נחשב מוריו לאחד מגדולי הציירים ויצירותיו היו מהיקרות בעולם, אולם במאה ה-20 נחשב לרגשני מדי[4].

הנצחהעריכה

 
אנדרטה של מוריו במדריד
 
אולם מוריו במוזיאון של קדיז

על שמו נקראים:

  • גני מוריו בסביליה
  • כיכר מוריו ליד מוזיאון הפראדו במדריד, בכיכר אנדרטה שלו שהיא העתק של פסל מהמאה ה-19 הנמצא בסביליה.
  • אולם מוריו במוזיאון של קדיז.

גלריהעריכה

יצירות דתיות

יצירות מחיי יום יום

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי חלק מהמקורות הייתה זו אחת מאחיותיו.
  2. ^ חוקרים אחרים רואים דווקא את שנות ה-60 כשנים הפוריות ביותר שלו
  3. ^ The Art Book, Phaidon, page 332.
  4. ^ אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך ב, עמ' 209, הוצאת כתר, 1997