ברייתא דמלאכת המשכן

ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.

כתיבתה עריכה

בברייתא נזכרים תנאים רבים וביניהם רבי יהודה הנשיא, אך לא נזכרים בה אמוראים. הברייתא נזכרת על ידי גדולי הראשונים, ואף מובאת במדרש רבה. מכאן הסיק מאיר איש שלום שהברייתא נכתבה בסוף תקופת התנאים יחד עם שאר הברייתות[1].

תוכן עריכה

א'-קרשים

ב'-יריעות המשכן

ג'-יריעות העיזים

ד'-הפרוכת והמסך

ה'-החצר

ו'-הארון

ז'-מעשה הארון

ח'-השולחן

ט'-המנורה

י'-מעשה המנורה

י"א-מזבח הנחושת, מזבח הזהב

י"ב-הכיור

י"ג-שמירת הלווים וסדר המסעות

י"ד-סדר החנייה

דפוסים עריכה

הברייתא נדפסה לראשונה בצפת בשנת שמ"ז בידי ר' מנחם די לונזנו, אך מדפוס זה נותר דף השער בלבד. הדפוס הראשון המצוי בידינו הוא דפוס ונציה שס"ב, ובו נדפסה הברייתא כנספח לספר "משפטי שבועות". כל שאר הדפוסים המסורתיים מבוססים על דפוס זה. הברייתא זכתה לשתי מהדורות מודרניות, הראשונה יצאה לאור בידי מאיר איש שלום בשנת 1908[2] והשנייה יצאה לאור בידי רוברט קירשנר בשנת 1992[3].

הרב קנייבסקי כתב פירוש לברייתא בשם "טעם ודעת"

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  •   ברייתא דמלאכת המשכן, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ ראה ברייתא דמלאכת המשכן בהוצאת מאיר איש שלום, במבוא.
    2. ^ מ' איש שלום, ברייתא דמלאכת המשכן, וינה, תרס"ח.
    3. ^ R. Kirschner, Baraita de-Melekhet ha-Mishkan: A Critical Edition with Introduction and Translation, Cincinnati, 1992.
      ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.