מדרש רבה
מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס לחיבורים המוסבים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות.
בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המגילות, הם החיבורים המוקדמים ביותר, ונערכו במתכונתם הנוכחית במאה השישית בערך. שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה מתוארכים לתקופה מאוחרת יותר וחלקם נערכו במתכונתם הנוכחית אחרי שנת 1000 לספירה.[1] הפורמט שהכניס את כל עשרת הספרים תחת הכותרת של "מדרש רבה" נוצר במאה השש עשרה, ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"ה (1545).
מדרשים אלו הם בדרך כלל רחבי ההיקף מבין החיבורים המדרשיים לחומשים ולמגילות, והדפסתם גרמה לדומיננטיות כמעט מוחלטת שלהם ב'שוק' ספרות האגדה הארץ-ישראלית; סדרת המדרשים הגדולה הנוספת, הנקראת מדרש תנחומא לתורה, נדפסו, נפוצו ונתפרשו פחות. רק במאתיים השנים האחרונות נדפסו קבצים מדרשיים אחרים - פסיקתאות ומדרשים קצרים אחרים.
למדרש רבה נתחברו פירושים רבים, בהם פירוש "מתנות כהונה", "יפה תואר", "פירוש מהרז"ו", "עץ יוסף" ו"ענף יוסף", "תפארת ציון", "פירוש רד"ל" ואחרים. סקירה של הפירושים מובאת בספרו של יונה פרנקל על ספרות האגדה.
ראו גם
עריכהמרכיבי מדרש רבה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- חן מרקס, מתיה קם, מדרש רבה, באתר "תרבות•il"
- ענת רייזל, מבוא למדרשים
- שלם יהלום, רבי משה הדרשן ואגדת פרובנס במשנת הרמב"ן, פעמים 94-5, חורף-אביב תשס"ג
- מהדורות של מדרש רבה
- מדרש רבה - מהדורת אינטרנט מעוצבת, באתר "דעת"
- מדרש רבה, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מהדורת אינטרנט של מדרש רבה, באתר "צל הרים".
- מדרש רבה על התורה, דפוס ראשון, קושטא רע"ב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מדרש רבה על חמש מגילות, דפוס ראשון, פיזרו רע"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מדרש רבה, ויניציאה שכ"ו, 1566, באתר היברובוקס
- בראשית רבה עם פירוש מתנות כהונה ופירוש מהרז"ו, וילנא תרט"ו, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים
עריכה- ^ יום טוב ליפמן צונץ, הדרשות בישראל, מוסד ביאליק 1974, עמ' 122–125. חננאל מאק, "זמנו, מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה", תעודה יא, תשנ"ו, עמ' 91–106.
