פתיחת התפריט הראשי

ברית מנוחה הוא ספר קבלי שמיוחס לרב אברהם ב"ר יצחק מרימון (=גרנדה) הספרדי, שחי במאה השנייה לאלף הששי (13401440), אך בספרות המחקר נטען שהייחוס מוטעה.[1] הספר נדפס לראשונה בשנת ה'ת"ח. החיד"א ציין שראה את הספר בכתב יד והנדפס הוא כמחצית בלבד ויש בו טעויות, וכי יש מייחסים אותו ל"רב חמאי גאון".

הרמ"ק בספרו פרדס רמונים מצטט מדבריו בכמה מקומות ומציין את חשיבותו. בשער כ', שער השמות פרק א: "בוודאי כל דברי הספר הנחמד ההוא דברי אלהים חיים נאמרים ברוח הקודש או מקובלים מפי אנשים גדולים". בשער כ"ח, שער הנקודות פרק א: "ועוד נביא ראיה מספר ברית מנוחה והוא ספר נחמד בביאור עשר נקודות משם בן ד', ומתוך דבריו נראה ודאי היותם דברי קבלה מפה אל פה או מפי מלאך, שאינם דברים מושגים ברוב עיון או דקות שכל אלא השגה נפלאה קרוב אל רוח הקודש".

הרב חיים ויטאל בהקדמתו לשער ההקדמות ונדפסה גם בהקדמה לספרו עץ חיים: "בעניין ספרי הקבלה האמיתיים הנמצאים, אמר לנו מורי האר"י זלה"ה כו' דספר ברית מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם גדול בתורה ובחכמה ונאמן רוח, וכיסה את דבריו בעומק, ונעשה על פי נשמת צדיק אחד קדמון שנגלה אליו אליהו ז"ל ולמדו".

מבנה הספרעריכה

הספר נפתח בהקדמה המתארת את השתלשלות מוסרי תורת הקבלה בעם ישראל, ולאחריה באים עשרה "דרכים" פרקים שהם מדריך לקבלה מעשית: חכמה, אהבה (כולל עשרה ניקודים לשם ה'; ביאור ארבע פינות המרכבה), שלום, יראה (ולאחריה "תפילה גדולה"), בינה, השכל, חמדה, יחוד, המשך היחוד, מבוא המגדל.

מהדורות הספרעריכה

מבין המהדורות:

  • אמשטרדם, ה'ת"ח
  • זאלקווא, ה'תקל"ה
  • ברדיטשוב, תקס"ז
  • ווארשא, תרמ"ד
  • ווארשא, תרנ"ח
  • מכון רמח"ל, ירושלים תשנ"ט מהדורה מוערת בתוספת מבוא עם הערות לכתבי רמח"ל.
  • מהדורה מדעית, על ידי עודד פורת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016

פירושים לספרעריכה

  • ר' חיים ויטל ערך קיצור ופירוש לספר מכתבי הרמ"ק ועל פי המהדיר ייתכן שהאריז"ל ערך את הקיצור מכתבי הרמ"ק, בספר האלימה ח"ב. נדפס לראשונה על ידי מכון אהבת שלום, ירושלים תשנ"ח (הוצאה שלישית).
  • דרך הקודש, ר' מנחם מנדל משקלוב, נדפס לראשונה על יד "הוועד להוצאת ספרים שע"י כולל תורת חכם", ירושלים תשנ"ט.
  • פרוש ים החכמה, ישיבת תורת חכם, מתוך ספר ים החכמה תשס"ו, עמ' 353–544

קישורים חיצונייםעריכה

  •   ברית מנוחה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ ראו במהדורה המדעית של עודד פורת, עמ' 11 והלאה.