משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה ורבו של האר"י.
 | |
| קבר הרמ"ק בבית העלמין העתיק בצפת. | |
| כינוי | הרמ"ק |
|---|---|
| תאריך לידה | ה'רפ"ב |
| מקום לידה |
צפת  |
| תאריך פטירה | כ"ג בתמוז ה'ש"ל (בגיל 48 בערך) |
| מקום פטירה |
צפת |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת |
| תאריך לידה לועזי | 1522 |
| תאריך פטירה לועזי | 27 ביוני 1570 |
| תחומי עיסוק | מייסד שיטת הרמ"ק בקבלה |
| רבותיו |
רבי יוסף קארו רבי שלמה אלקבץ, רבי יעקב בירב |
| תלמידיו |
האר"י רבי חיים ויטאל רבי אליהו די וידאש |
| חיבוריו | תומר דבורה, אילימה רבתי, פרדס רימונים וקבלת הרמ"ק |
  | |
תוכן עניינים
תולדות חייועריכה
נולד בשנת רפ"ב (1522) לרבי יעקב. מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה בספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו והוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם אחותו של רבי שלמה אלקבץ ובגיל עשרים החל בלימוד קבלה אצל גיסו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים עורך כתבי האר"י, ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר "ראשית חכמה".
עם הגעתו של האר"י לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל (1570). עם פטירתו, נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו, אם כי שיטתם בקבלה אינה דומה: הרמח"ל יצר הבחנה בין השיטות והסביר כי קבלת הרמ"ק מהווה לימוד "עולם התוהו" וקבלת האר"י ב"עולם התיקון". קבלת הרמ"ק אמנם נדחקה אך לא נדחתה לגמרי וקיימות שיטות המשלבות בין שיטתו לקבלת האר"י. הספר שפע טל, של ר' שבתאי הלוי הורויץ לדוגמה, הוא אחד ממיישמי גישה זאת. הלימוד בספריו של רמ"ק לא פסק גם היום, ויש המחשיבים אותו לימוד מקדים לקבלת האר"י, או מעין הרחבה וביאור.
הספר שאיתו מזוהה הרמ"ק הוא פרדס רימונים, המבאר את שיטתו בקבלה. בספרו זה מביא הרמ"ק גם תמצות משיטות הקבלה של הראשונים, דן בהן ומכריע ביניהן. כמו כן חיבר הרמ"ק פירוש לספר הזוהר ולספר יצירה בשם "אור יקר" וספר מוסר בשם "תומר דבורה" המיוסד על י"ג מידות ההנהגה.
מתלמידיועריכה
- רבי אברהם גאלאנטי (אנ')
- רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי.
- רבי אליהו די וידאש - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה".
- הרמ"ע מפאנו הוא מנחם עזריה מפאנו, בעל ספר "פלח הרמון"
- רבי משה מרומי, בעל ספר "שערי גן עדן"
| תקופת חייו של הרב משה קורדובירו על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריועריכה
- אילימה רבתי - ביאורים בקבלה.
- שיעור קומה - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.
- אור יקר - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (כתיבתו הושלמה באדר השכ"ג).
- תומר דבורה - ספר מוסר. והוא אחד משבעים תמרים שחיבר המחבר.
- פרדס רימונים - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים.
- אור נערב - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.
- ספר גירושין - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.
- תפילה למשה - פרוש על התפילה.
- זבחי שלמים - על סדר עבודת יוה"כ.
חוקריו הבולטיםעריכה
אחד מחשובי חוקריו הוא יוסף בן שלמה, שפרסם ספר בשם "תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו". ספר חשוב נוסף על הרמ"ק ותורתו הוא ספרה של ברכה זק, "בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו". ברכה זק פירסמה חיבורים וקטעים מחיבורים של הרמ"ק שהיו בכתב יד. החשוב שבהם הוא הנוסח המלא של הספר "אילימה". יוסף בן שלמה נטה לפרש את הרמ"ק כשיטה פילוסופית. עם פרסום כתביו הגנוזים, נפתחה הדרך להבנה מעמיקה יותר של קבלת הרמ"ק כניסוח שיטתי אך גם כפרשנות חיה ויצירתית של ספרות הזהר. את מגמה זו ממשיך יועד קדרי אשר כתב על המלאכים בהגותו של רמ"ק.
קישורים חיצונייםעריכה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה קורדובירו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1157-1149, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי משה ברבי יעקב קורדובירו (רמ"ק), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- משה קורדובירו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבינו משה קורדובירו - (400) שנה לפטירתו / ישראל וינשטוק מתוך כתב העת 'סיני'
- רבי משה קורדווירו-הרמ"ק באתר "MyTzadik"
- תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו, יוסף בן שלמה, באתר כותר.
- כתביו ועליהם
- פירושו לספר יצירה
- ספר פרדס רימונים
- ספר פרדס רמונים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ספר אור נערב
- ספר אור נערב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- פירוש אור יקר על בראשית א:א
- פירוש אור יקר על הנבואה
- ביטי רואי, האשה, סוד הקלקול, היא גם מקום התיקון, באתר הארץ, 01/05/09
- ביאור ופירוש פרק א מספרו "תומר דבורה", באתר דרכי נועם.