האר"י

יצחק בן שלמה לוריא, מקובל מהמאה ה-16, נחשב לגדול המקובלים בכל הדורות
(הופנה מהדף אר"י)
המונח "יצחק לוריא" מפנה לכאן. לערך העוסק בשחיין עבר ישראלי, ראו יצחק לוריא (שחיין).

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי[1] 1572) מכונה האר"י הקדוש[2] היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד. תלמידיו מכונים גורי האר"י. אף שנסתלק בקיצור שנים, תורתו השפיעה רבות על דורו ועל הדורות הבאים אחריו.

יצחק לוריא
קבר האר"י בבית העלמין העתיק בצפת (2008). סמוכים לו רבותיו, משפחתו וחבריו
קבר האר"י בבית העלמין העתיק בצפת (2008). סמוכים לו רבותיו, משפחתו וחבריו
לידה 1534
ה'רצ"ד
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 15 ביולי 1572[1] (בגיל 38 בערך)
ה' באב ה'של"ב
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית צפת, האימפריה העות'מאנית
שם מלא יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי
כינוי האר"י, האר"י הקדוש, האר"י החי, האריז"ל
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות היהודי העתיק בצפת
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים ירושלים, מצרים, צפת
מקום פעילות צפת
תקופת הפעילות ? – 25 ביולי 1572 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מקובלים, רבני ארץ ישראל
תחומי עיסוק מייסד שיטת הקבלה הלוריאנית
סוחר תבלינים ותבואה
רבותיו בצלאל אשכנזי, דוד אבן זמרא (הרדב"ז), משה קורדובירו (הרמ"ק), קלמן הברקשטן,
תלמידיו חיים ויטאל, יוסף אבן טבול ועוד
חיבוריו מרבית תורתו הובאה בכתבי תלמידו חיים ויטאל, הוא עצמו כתב את אתקינו סעודתא ופיוטים נוספים לשבת
אב שלמה לוריא
אם שרה לוריא (לבית פרנסיס)
צאצאים עכסה סאגיס (לבית לוריא)
? קארו (לבית לוריא)
שלמה לוריא
משה לוריא
מספר צאצאים 4
חותנים מרדכי פראנסיס
חתנים שלמה סאגיס, שלמה קארו
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בירושלים לרבי שלמה לוריא, בן למשפחת הרבנים האשכנזית לוריא המיוחסת לרש"י ולדוד המלך, ולאם ספרדייה, בת למשפחת פראנסיס. אביו נפטר בהיותו כבן שמונה, ולאחר תקופה שבה ניסתה אמו להסתדר בלי לקבל צדקה, נאלצה לרדת עם בנה למצרים ולהתגורר אצל אחיה האמיד מרדכי פראנסיס. במצרים למד מפי רבי בצלאל אשכנזי ואחר כך בצוותא עם רבו זה מפי הרדב"ז.

נישא לבת דודו מרדכי. שנתיים לאחר מכן גילה ספר קבלי והחל לעסוק בתורה זו, הוא התבודד במשך תקופה שלגבי אורכה חלוקות המסורות. רבי חיים ויטאל כתב עליו שזכה לרוח הקודש ברמה שלא זכו רבים לפניו ואחריו ולגילוי אליהו וכן למד וקיבל מפי אליהו. נאמר לו מן השמים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בצפת וללמד שם את רבי חיים ויטאל. ייתכן שבדרכו לצפת שהה זמן מה בירושלים[3]. בתקופה זו עסק כנראה גם בהוראה בלי משכורת ולפי תעודות מגניזת קהיר התפרנס גם ממסחר בתבלינים ובתבואה[4].

בשנת ה'ש"ל, 1570, הגיע לצפת עם אשתו ושתי בנותיו וחי שם במשך שנתיים.

בשנתו הראשונה בצפת התוודע האר"י לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות. דברים אלו שימשו בהמשך כתשתית לסדרת כתבי האר"י שכתב וערך הרב ויטאל.

האר"י נפטר בה' באב ה'של"ב, 1572, במגפה הגדולה שפקדה אז את הגליל, והוא בן 38. הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת, בסמוך לקברי רבותיו ומשפחתו. הסמוכים לו, בנו משה, רבי משה קורדובירו, רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי, רבי יוסף מטראני ועוד.

שתי בנותיו נישאו בצפת. האחת, עכסה, לרבי שלמה סאגיס, ראש ישיבה בצפת ורבו של המהרי"ט, והשנייה לבנו של רבי יוסף קארו. על פי המסורת בנו משה נפטר לאחר שהאר"י גילה סודות קבליים עמוקים לתלמידיו, ובגין זה נענש משמיים. בן נוסף של האר"י היה שלמה לוריא.

לפי המסופר, הרמ"ק הורה לתלמידיו לפני פטירתו, שממשיכו יתגלה בהלווייתו, בתור מי שיראה עמוד של אש ההולך אחר מיטתו. אותו אחד היה האר"י שבא באותה תקופה לצפת וטרם נודע בציבור[דרוש מקור].

שנים לאחר שפורסמו מכתבים ומסמכים שהיו שמורים בגניזת קהיר, נחשף בשנת 2022 על ידי הספרייה הלאומית חלק ממכתב שנשלח לאר"י בתקופה שבה חי במצרים[5].

בספטמבר 2023 פורסם, כי אף על פי שרוב המבנים העתיקים בצפת לא שרדו את רעידות האדמה, נשמר מבנה עתיק אשר שופץ על ידי ד"ר ניסן שריפי, עורך דין וחוקר בית העלמין העתיק בצפת, ונמצא בבדיקתו של יוסי סטפנסקי, הארכאולוג הראשי לשעבר של רשות העתיקות בגליל המזרחי, כמבנה שהיה חלק ממתחם המגורים של האר"י[6].

דמותו והשפעתו על לימוד הקבלה

עריכה
 
מכתב שנשלח אל האר"י בעת שהותו במצרים. את המכתב שלח יהודי מצפת בשם דוד, ונדון בה סיוע כלכלי לקהילות בארץ ישראל[7]. המכתב שמור באוספי הספרייה הלאומית, אליהם נתרם בשנת 1989 בידי עזרא גורודוצקי
 
קבר האר"י בשנת 1962
 
קבר האר"י בשנת 2008
 
מקווה האר"י, סמוך לקברו בבית העלמין העתיק של צפת

באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר רבי חיים ויטאל את האר"י כך:

לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים, בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים.

והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע. והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפרשת דברים, ובעופות אלמים. ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו. והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה.

וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה, והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר.

והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים. והיה יודע להכות בסנורים. והיה יודע כל מה ששנו החברים. והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה, ויראת ה' ואהבת ה', ויראת חטאו, וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו.

וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. ועיני ראו ולא זר. וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו, אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד.

האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר"י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה "שבירת הכלים". תורת הקבלה על פי האר"י נקראת קבלת האר"י או קבלה לוריאנית. הגר"א, כפי שמסר בשמו תלמידו רבי חיים מוולוז'ין, ראה בקבלת הרמ"ק מעין הקדמה לקבלת האר"י אותה ראה כשלב מתקדם יותר. לדבריו, "במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה חכמת הקבלה, ובמקום שמסתיימת קבלת הרמ"ק, מתחילה קבלת האריז"ל".

בתקופת המאה ה־17, היה לימוד הקבלה של האר"י בשיא תפוצתו. אבל, לאחר האכזבה מתקוות הגאולה שנקשרו בדמותו של שבתי צבי שהאמונה במשיחיותו התבססה רבות על לימוד הקבלה של האר"י כפי שהבינו אותה המקובלים השבתאים, לימוד הקבלה הוגבל על ידי רבנים.

תלמידיו "גורי האר"י"

עריכה

עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו, המכונים בשפה מליצית גורי הארי. בין תלמידיו הבולטים רבי שמואל אוזידא, רבי יונתן סאגיס, רבי יוסף אבן טבול, רבי יהודה משען, רבי ישראל סרוק ורבי משה יונה, אך מקובל לראות ברבי חיים ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם רבי חיים ויטל את תורת רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים.

כתבי האר"י

עריכה
  ערך מורחב – כתבי האר"י

האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). עיקר תורתו של האר"י הופצה דרך תלמידיו, כיוון שרבי חיים ויטל (רח"ו) לא הפיץ את כתביו. המפיץ הראשון של תורתו (אם כי בשינוי מהרח"ו) היה רבי ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. בין כתבי התלמידים השונים קיימים הבדלים רבים בסוגיות מרכזיות. עקב כך, מקובלי ירושלים, ובעיקר הרש"ש, אסרו (בעקבות הוראת הרח"ו) על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק מכתביו המקוריים של הרב ויטל. המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת הרב חיים ויטל, והרחבת העניינים אצל השאר.

תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים וכמו כן לוקטו דברי תורתו של האר"י על ידי בנו של רח"ו - רבי שמואל ויטל בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצווה.

הספר הראשון שנדפס והמתאר את כל שרשרת האצילות, היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך, המבוסס על קבלת סרוק. במשך הדורות נכתבו ספרים נוספים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה, בהם קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל ולשם שבו ואחלמה לרבי שלמה אלישיב.

מובא בדברי ר' שמשון מאוסטרופולי שקיים קונטרס של כתבי האר"י בשם "פלאות רבות"[8].

שיריו

עריכה

מכתבי האר"י בעצמו נשארו בידינו שלושה שירים שכתב כזמירות שבת לסעודות השבת, שלושתם בארמית: אזמר בשבחין לליל שבת, אסדר לסעודתא לשבת בבוקר ובני היכלא לסעודה שלישית, בשלושת הפיוטים רמוז שמו של האר"י באקרוסטיכון.

ישנו גם זמר אחד בעברית - "יום זה לישראל אורה ושמחה", שבראשי מחרוזותיו מופיע האקרוסטיכון "יצחק לוריא חזק" (נדפס ברוב הסידורים). אך לגביו נחלקו החוקרים אם אכן האר"י כתבו כפי שמופיע בסידורים, או שהייחוס לאר"י מוטעה, ולמעשה חברו פייטן אחר. לדעת הרב ראובן מרגליות מדובר בסבו של האר"י ששמו זהה גם כן רבי יצחק לוריא בן שלמה. חוקר הספרות ושירת ימי הביניים שמעון ברנשטיין טען שמחבר הפיוט הוא המשורר יצחק חנדלי שחי במאה ה־15 בחצי האי קרים, לדעת פרופ' טובה בארי[9] מחבר הפיוט הוא יצחק סלמה.

סידור האר"י

עריכה
  ערך מורחב – נוסח האר"י

האר"י לא ערך סידור, אבל חיבר כוונות ויחודים לתפילה ורשם על המחזור בו התפלל בבית הכנסת בצפת שינויי נוסח אחדים. תלמידיו ותלמידי תלמידיו ערכו סידורים עם הכוונות שמסר והתאימו את נוסח התפלה לכוונות. תלמידו רבי חיים ויטל רשם בספרו שער הכוונות את כוונות התפלה שמסר לו האר"י. ישנם כמה וכמה סידורים בכתבי יד ובדפוס הנקראים בשם "סידור האר"יז"ל", נוסח התפלה בסדורים אלו יש ונערך על ידי מקובלים או בני סמכא ויש שנערך על ידי סופרים ומדפיסים שונים לפעמים בנוסח שאינו תואם את הכוונות כלל. כמו כן חלק מההדפסות מלא בשיבושים.

בין הסידורים המפורסמים הקרויים נוסח האר"י[10]:

  1. סידור אור הישר - רבי מאיר הכהן פופרש, נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תס"ט.
  2. סידור הרמ"ז - סדור החכם משה זכות, שקיבל מהר"ר יעקב צמח, שקיבל ישירות מהר"ר חיים ויטאל.
  3. סידור שער השמים מהשל"ה - בכוונות מביא את הרמ"'ק. השל"ה ציווה להדפיס את נוסח אשכנז אך בכמה מקומות ציין לשנות לנוסח ספרדי. נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק"ב.
  4. סידור משנת חסידים - רבי עמנואל חי ריקי חיבר ספר קבלה על ביאורים כוונות התפלה בשם משנת חסידים, ומדפיסים הוסיפו נוסח תפלה לספר והדפיסו אותו כסידור לראשונה בזאלקווא בשנת תק"ד. אך נוסח התפלה בסידור לא תואם את הביאורים והכוונות.
  5. סידור חמדת ישראל - להרב שמואל ויטאל, בנו של מוה"ר חיים ויטאל. יצא לאור לראשונה על ידי האדמו"ר בעל המנחת אליעזר, ממונקץ'. בהוצאה שנייה, על ידי מכון "אהבת שלום" ע"פ שבעה כתבי יד.
  6. סידור האריז"ל - העתקות שונות של תלמידי האר"י היו בנמצא, וגרסה אחת שלו נדפסה לראשונה בזאלקווא בשנת תקמ"א. הכוונות התחברו לפי נוסח ספרד. אך נוסח התפלה שונה בכמה מקומות מנוסח ספרד.
  7. סידור רבי אשר - רבי אשר בן שלמה זלמן מרגליות, סדר תפלה לכל השנה עם כוונות האר"י, נדפס בלבוב בשנת תקמ"ח. בהקדמת העורך ("התנצלות המביא לדפוס"), רבי אשר מרגליות הכותב שהגהותיו על פי הספרים עץ החיים, מחברת הקודש ופרי עץ חיים מאת ר’ חיים וויטל, ספר הייחודים לאר"י וסידור של רבי שבתי מרשקוב[11].
  8. סידור רבי שבתי - רבי שבתי מרשקוב[12] מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט וסופרו, הרכיב את סידורו מהסידור קול יעקב אך השמיט את המקומות בהם שינה הקול יעקב מכוונות האריז"ל ומצטט רבות מסידור האריז"ל. סידורו נשאר בכתב יד. בשנת תקנ"ד[13] נדפס בקוריץ "סדר תפלה מכל השנה עם כוונות האר"י". הנוסח הוא כמנהג ספרד (אשכנז חסידי) ובנוי על סידור כת"י רבי שבתי מרשקוב וסידור רבי אשר מרגליות בתוספת ייחודים מהבעש"ט.
  9. סידור קול יעקב, או סידור רבי יעקב קאפיל - חיברו רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש, מחבר הספר שערי גן עדן, שהיה חי מעט לפני תקופת הבעש"ט, היה מונח בכתב יד, עד שנדפס לראשונה בסלויטה בשנת תקס"ד. נוסח התפלה ברובו הוא נוסח אשכנז. בכמה מקומות הוא מציין שהוא נוטה מקבלת האר"י לקבלת הרמ"ק.
  10. סידור רבי שניאור זלמן מליאדי, על פי נוסח האריז"ל, נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תקס"ג.
  11. כיום רוב המקובלים הלומדים בתורת הארי ובשמונה שערים מכוונים על פי סידור הרש"ש אשר הם רואים בו הממשיך והמבאר את דרכו של הארי בעם ישראל.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

תולדותיו

  • מאיר בניהו, ספר תולדות האר"י, ירושלים: מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית תשכ"ז.
  • דוד תמר, ראשיתו של האר"י במצרים, ציון מד (תשל"ט) עמ' 229–240.
  • מאיר בניהו, תעודות מן הגניזה על עסקי מסחר שלאר"י ועל בני משפחתו במצרים, בתוך: ספר זיכרון לרב יצחק נסים - קהילות ואישים, ירושלים: יד הרב נסים תשמ"ה, עמ' רכ"ה-רנ"ג.
  • דותן גורן, לתולדות מקווה האר"י בצפת, אריאל 207-206 (תשע"ד) עמ' 155–164.
  • אליאב שוחטמן, מקורות חדשים מהגניזה לפעילותו המסחרית של האר"י, פעמים 16 (תשמ"ג), עמ' 56–64.

משנתו

  • מאיר בניהו, האר"י בשירת המקובלים ותיקון חמשה באב ליום פטירתו, בתוך: טמירין ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ה, עמ' קצ"ו-קפ"א.
  • יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח[14].
  • טוני לביא / עקיבא אורצל, אלוהים הרב והפילוסוף - סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י, זמורה ביתן 2004.
  • רחל אליאור ויהודה ליבס, קבלת האר"י, דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך י), ירושלים תשנ"ב
  • רחל אליאור, "הזיקה המטאפורית בין האל לאדם ורציפותה של הממשות החזיונית בקבלת האר"י", קבלת האר"י (בעריכת אליאור ויהודה ליבס), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך י, תשנ"ב, עמ' 47–57
  • ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י, ירושלים: מאגנס, 1984.
  • שרון שתיל, האר"י, סיפורה והגותה של מהפכת הקבלה בצפת, תל אביב: ידיעות ספרים ה'תשס"ה 2005
  • רפאל אפיללו, אריז"ל : נשיא המקובלים: חייו ויצירותיו של רבי יצחק לוריא אשכנזי. [ישראל] : [מוציא לאור לא ידוע], [תשפ"א].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג באותה עת
  2. ^ ראשי התיבות פורשו בצורות שונות. ביניהן: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק, האדון רבי יצחק, אדוננו רבי יצחק
  3. ^ על אפשרות זו ראו: רונית מרוז, מליקוטי אפרים פאנציירי, דרשת האר"י בירושלים וכוונות האכילה, בתוך: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, י, תשנב.
  4. ^ אליאב שוחטמן, מקורות חדשים מן הגניזה לפעילותו המסחרית של האר"י במצרים, פעמים, 16, תשמ"ג 1983, עמ' 64-56
  5. ^ הספרייה הלאומית חשפה עדות חדשה מחיי האר"י הקדוש, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2022
  6. ^ יאיר קראוס, בחורבה שהפכה למתחם נופש: בית המדרש של האר"י נחשף, באתר ynet, 13 בספטמבר 2023
  7. ^ אברהם דוד, על במותי ארץ הצבי, ירושלים: ראובן מס, 2013, עמ' 241-242
  8. ^ מובא בפתיח אגרת רבי שמעון מאוסטרופולי המפורסם
  9. ^ טובה בארי, ר' יצחק לוריא אשכנזי ובחינת מכלול השירים המיוחסים לו, פעמים 128, - עמודים 26–28 על מחבר הפיוט יום זה לישראל
  10. ^ על פי הרב אברהם דוד לבוט, בהקדמתו לספרו שער הכולל, מהדורת קה"ת תשס"ה (מהדורה ראשונה נדפסה בווילנא תרנ"ו)
  11. ^ על פי ההערות במפעל הביבליוגרפיה העברית
  12. ^ אין להתבלבל עם רבי שבתי בן יצחק סופר מפרמישלה שחיבר סידור על פי דקדוק שגם נקרא סידור רבי שבתי.
  13. ^ בשנת תקמ"ח נדפסה מכתביו של ר' שבתי חוברת של 12 עמודים של כוונות לתפילות בשם: סדר כללות תיקון ועליות העולמות מכל השנה בקיצור מכתבי האר"י. שם מופיעות כוונות הודו לפני ברוך שאמר.
  14. ^ ראו: ראשית דבר ותיאור תוכן הספר


תקופת חייו של הרב האר"י על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן