פתיחת התפריט הראשי

מאפייניםעריכה

לחלק מהמינים מאפיינים המסייעים לשרידה בסביבה שחונה - חלקם משירים את עליהם בעונת היובש, או אוגרים מים לתקופת מחסור בגזע מעובה.

כל המינים הם דו-מיניים, עם פריחה זכרית ונקבית על כל עץ. לפרחים עלי גביע דמויי פעמון בצבעים האופייניים לכל מין בנפרד.

שם הסוג בשפה האבורג'ינית הוא קוּראג'וֹנג, ומשמעותו חוט דיג, משום שחוטי דיג היו מופקים מגזעי הברכיכיטון.

הברכיכיטון פופולרי בגינון. בישראל נוטעים רבים ממנו לאורך שדרות ורחובות. פריחתו הצבעונית, צמיחתו המהירה והתאמתו הטובה לסביבה שחונה הם הסיבות העיקריות לפופולריות זו.

בישראל נפוצים הסוגים:

  • ברכיכיטון אדרי (Brachychiton acerifolius) נקרא על שם עליו הדומים לעלי האדר. הפרחים בצבע אדום חזק ומקדימים את הופעת העלים עד שבתקופה מסוימת נראה העץ כלהבת אש ומכונה לכן גם "עץ הלהבה" (flame tree).
  • ברכיכיטון צפצפתי (Brachychiton populneus) עם פרחים פעמוניים בצבע קרם.
  • ברכיכיטון דו גוני (Brachychiton discolor) עם פרחים בצבע אדום בדרגות שונות.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברכיכיטון בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.