ברכת חכם הרזים

ברכה הנאמרת בראיית שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד

ברכת חכם הרזים היא ברכה מברכות הראייה, הנאמרת כאשר אדם רואה שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד.

ברכת חכם הרזים

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם חֲכַם הָרָזִים

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ד, סעיף ה'

מקור

עריכה

מקור הברכה במדרש רבה על הפסוק בפרשת פינחס, שבו מבקש משה מאלוהים למנות לו מחליף: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה', אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, אִישׁ עַל הָעֵדָה"[1]. לפי חכמי המדרש, המילה "הרוחות" מבטאת את האופי השונה של כל אדם ואדם. על אף השוני, דעתו ואופיו של אדם גלויה לפני ה':

הלכה, אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים. כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו... משה מבקש מהקדוש ברוך הוא בשעת מיתה, אמר לפניו: ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד, ואין דעתן של בניך דומין זה לזה. וכשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך, מנה עליהם מנהיג שיהא סובלם לאחד ואחד לפי דעתו. שנאמר יפקד ה' (אלהי הרוחות) - הרוח אינו אומר, אלא הרוחות.

התלמוד הבבלי[2] מזכיר ברכה זו בשינוי משמעותי, "אוכלוסין של בני אדם" נהפך ל"אוכלוסי ישראל", וכן הוא מוסיף כי הרואה שישים ריבוא עובדי כוכבים אומר: "בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד, חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם, הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה"[3]. התלמוד גם מגדיר מהי אוכלוסייה - "תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רִבוא". הברכה מוזכרת פעם נוספת במדרש תנחומא שמונה את ברכות הראיה. התלמוד הירושלמי מקשר ברכה זו גם לקריאת התרנגול בשחר שניתן לו הכוח להבחין בין היום ובין הלילה, בדומה לברכת "הנותן לשכוי בינה": "קרא הגבר, אומר "ברוך חכם הרזים"[4].

בהלכה

עריכה

להלכה, פוסק הרמב"ם לפי התלמוד, כי מברכים רק אם רואים 60 ריבוא מישראל, תוך שהוא קובע תנאי נוסף, כי על האוכלוסייה להימצא דווקא בארץ ישראל, ככל הנראה על פי דברי עולא בתלמוד: "נקיטנן - אין אוכלוסא בבבל". כלומר: אין דין אוכלוסייה בבבל. לשון הרמב"ם:

הרואה ת"ר אלף אדם כאחד, אם עכו"ם הם אומר: "בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה". ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים[5].

אולם לפי הרב יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", יש לברך בכל מקום שבו נראים שישים ריבוא מישראל המכונסים במקום אחד[6]. לפי פרשנות השולחן ערוך, הקביעה של עולא כי "אין אוכלסא בבבל" אינה קביעת הלכה והיא מתייחסת לכך שבימיו לא היו בפועל שישים ריבוא בבבל.

בתלמוד מסופר על האמורא רב חנינא בריה דרב איקא שבירך ברכה זו גם למראה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, משום שנחשבו בעיניו "כשישים ריבוא מישראל". השניים לא ראו זאת בעין טובה והגיבו בחריפות: "נעשית כל כך חכם? נתנו בו את עיניהם, ומת". פרשני תלמוד שונים, בהם החת"ם סופר ורבי ניסים אלגזי, ניסו לבאר את התמיהות שעולות מהסיפור, ממה התפעלו השניים ומדוע הומת[7]. רוב פוסקי ההלכה השמיטו דין זה ולא קבעו את הברכה בהימצא אדם שחשוב כשישים ריבוא, אולם בספר הטור פסק כך להלכה, בהסתייגות שאין בימינו אדם שראוי לברך עליו כך. לדברי הרב הירושלמי שמואל הומינר יברכו ברכה זו על המשיח, משום שבוודאי יקבלו את פניו למעלה משישים רבוא מישראל[8].

את הברכה בירכו משתתפי מעמד עצרת המחאה ההמונית של החרדים בירושלים בשנת תשע"ד 2 במרץ 2014, שבה נטלו חלק מאות אלפי אנשים. את הברכה בירך הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל[9].

משמעות הברכה

עריכה

רש"י מפרש את הברכה כהתפעלות ושבח לאלוהים על חכמתו, שיודע את ה"רזים" והנסתרות בלב כל אחד מהמתקהלים השונים כל כך זה מזה[10].

על משמעות הברכה כתב הרב קוק כי[11]

ככל שנעמיק להתבונן במבנה האופי הפרטי של בני האדם, נתפלא יותר ויותר על השוני הרב הקיים בין ביניהם. שוני זה, מגזרת החכמה העליונה הוא בא. אילו היו כל בני האדם שווים זה לזה בהלך רוחם, לא היה כל אדם ואדם וכל חוג וחוג מושך לכיוונו בצורה קיצונית וקנאית כל-כך, ומתוך כך היה העולם נחסר דעות, כיוונים ורעיונות שונים ומפרים.

לקריאה נוספת

עריכה
  • איתן קופיאצקי, "ברכת חכם הרזים על שישים ריבוא מישראל", תחומין ל"ד (תשע"ד), עמ' 452–464.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה