פוסט-דוקטורט

אדם העוסק במחקר בתקופה שאחרי סיום לימודי הדוקטורט
(הופנה מהדף בתר-דוקטורט)

פוסט-דוקטורט (בקיצור: פוסט-דוק ובעברית בתר-דוקטורט) הוא תקופת לימודים ומחקר עצמאי שנעשית אחרי קבלת תואר דוקטור. אדם העוסק במחקר במסגרת כזו נקרא פוסט-דוקטורנט.

במדעי הטבע והחברה בוחרים מוסדות אקדמיים את החוקרים שהם מעסיקים בין היתר על-פי יכולתם לעסוק במחקר באופן עצמאי. לעיתים קרובות עבודת הדוקטורט אינה מוכיחה יכולת כזו באופן מספק, בשל ביזור האחריות בין התלמיד למנחה. מעבר לזאת, מוסדות אקדמיים מעוניינים שהחוקרים שלהם יהיו אנשים רחבי אופקים שהשתתפו במחקרים שנעשו במקומות שונים בעולם. משום כך התגבשה מסורת לפיה אדם המבקש משרה אקדמית צריך לעסוק קודם לכך מספר שנים במחקר במוסד אחר מזה שבו כתב את הדוקטורט. מסורת זו תורמת ליצירת קשרי עבודה חדשים והפריה הדדית.

בדרך כלל פוסט-דוקטורט במוסד לימודים שאינו מוסד שבו למד המועמד קודם לכן הוא תנאי מקובל, רשמי או בלתי רשמי, לקבלת משרת מרצה בתחומי מדעי הטבע, מדעי החברה וטכנולוגיה.

במדעי הרוח, פוסט-דוקטורט הוא למעשה משרה זמנית לתקופה קצרה, שתנאיה שונים ממוסד למוסד. יש פוסט-דוקטורטים הכוללים רכיב הוראה בנוסף למחקר ויש המכילים גם אחריות מינהלית כגון ארגוני כנסים.

במדינות אירופיות ואסיאתיות רבות, תנאי לקבלת דרגת פרופסור הוא עמידה בשלב הכשרה נוסף לאחר השלמת לימודי הדוקטורט וקבלת תואר שלישי. שלב זה קרוי הביליטציה (Habilitation), ובמהלכו עורך החוקר מחקר בהיקף דומה לזה של עבודת הדוקטורט (בגרמנית: Habilitationsschrift). על הדיסרטציה הנכתבת במהלך ההביליטציה נדרש החוקר להגן בפני ועדה מקצועית, בדומה להגנה על דוקטורט.

ביקורת על תנאי העסקה ונחיצותעריכה

במשך שנים נמתחת ביקורת על מסלולי הפוסט-דוקטורט בעולם. ניטען כי הסיכוי לקבל משרה אקדמאית קבועה לאחר השלמת הפוסט-דוקטורט נמוך מאוד עקב כך שכמות בוגרי הפוסט-דוק עולה בהרבה על כמות המשרות הפנויות באקדמיה[1][2]. ולכן מדובר למעשה בהימור עם סיכוי הצלחה נמוך[3].

בנוסף, נטען כי המיומנויות הנרכשות במהלך הפסוט-דוקטורט אינן יותר מבוקשות בשוק העבודה ביחס למיומנות הנרכשות במהלך הדוקטורט ואינן משפרות את הסיכוי להתקבל משרה מחוץ לאקדמיה[3][4].

נמתחת ביקרות על כך שפוסט-דוקטורנטים אינם מקבלים תנאים סוציאליים הוגנים ושכר ההולם את השכלתם[5][6].

בישראל פוסט-דוקטורט נחשב לרוב ל"השתלמות" ולא העסקה, כך שהמשתלם אינו מקבל שכר אלא מלגה. גובה המלגה במוסדות לימוד מסוימים קרוב לשכר מינימום [7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה