ג'ון ג'וזף או'קונור
ג'ון ג'וזף או'קונור (באנגלית: John Joseph O'Connor; 15 בינואר 1920 – 3 במאי 2000) היה איש כמורה קתולי אמריקאי ממוצא יהודי. שימש כארכיבישוף של ניו יורק משנת 1984 ועד מותו בשנת 2000. נודע כתומך נלהב של ישראל וכמתנגד לאנטישמיות.
 | |
| לידה |
15 בינואר 1920 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 2000 (בגיל 80) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
קתדרלת פטריק הקדוש |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
או'קונור נולד בפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה שבארצות הברית. הוא היה הרביעי מבין ילדיהם של תומאס א'וקנור ודורותי גומפל. בשנת 2014 נחשף שדורותי הייתה למעשה יהודיה, בתו של רב ושוחט, אולם הוטבלה לנצרות בשנת 1908 ונישאה לתומאס א'וקנור שהיה צבע במקצועו.[1]
בגיל 16 החל ללמוד תאולוגיה וגילה התעניינות רבה בדת. הוא הוסמך ככומר בידי הארכיבישוף של פילדלפיה בשנת 1945. בשנת 1952 הצטרף לצי האמריקאי, ושימש ככומר צבאי במהלך מלחמת קוריאה. הוא נודע באומץ ליבו כאשר לעיתים קרובות נכנס בעצמו למרכז הקרב כדי לומר תפילה אחרונה עם החיילים. ב-24 באפריל 1979 הוסמך כבישוף בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני. ב-26 בינואר 1984 הוסמך כארכיבישוף של ניו יורק.
במסגרת תפקידו פעל או'קונור רבות נגד האנטישמיות, והכריז בין היתר ש-"אנטישמיות ונצרות לא עולים בקנה אחד, כי האנטישמיות היא חטא". בשנת 1995 הגיש בקשה להתפטר מתפקידו, אולם האפיפיור לא קיבל את ההתפטרות. בשנת 1999 אובחן גידול במוחו ממנו הוא מת בסופו של דבר כשנה לאחר מכן.
