קפטן ג'ון סמית'אנגלית: John Smith; ‏תאריך לידה לא ידוע, תאריך הטבלה 6 בינואר 158021 ביוני 1631) היה שכיר חרב אנגלי באירופה, יורד ים, מגלה ארצות ומייסד מושבת וירג'יניה, כראש ההתיישבות הבריטית בג'יימסטאון בשנים 16081609. מחקריו על החוף המזרחי של ארצות הברית והמפות שצייר היו נכס שסייע לבריטים ליישב את האזור. היה הראשון שטבע את המונח "ניו אינגלנד" וקיים תעמולה לשם הבאת מתיישבים להקמת מושבות באמריקה הצפונית.

ג'ון סמית'
לידה כנראה 1580
Willoughby, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 1631 (יוליאני)
לונדון, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 ביוני 1631 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ון סמית' בדיוקן מן המאה ה-18, על פי דיוקן מוקדם יותר.
העמוד הראשון של ספרו Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles מ-1624.
מפת וירג'יניה פרי עטו

תולדות חייו

עריכה

סמית' נולד בלינקולנשייר שבמזרח אנגליה, והוטבל ב-6 בינואר 1580. ב-1598 לערך החל לשרת כשכיר חרב בצבאו של אנרי הרביעי, מלך צרפת נגד ממלכת ספרד. לאחר מכן השתתף במרד הולנד נגד פליפה השני, מלך ספרד, משם עבר לים התיכון ועסק בשוד ימי. הוא השכיר את עצמו לבית הבסבורג על מנת להילחם באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן לחם בהונגריה תחת מיכאי האמיץ. ב-1601 הוכתר לאביר על ידי זיגמונד באטורי. ב-1602 נפל בשבי הטטרים ונמכר כעבד לאציל טורקי ושירת בקונסטנטינופול. לאחר שהועבר לחצי האי קרים נמלט דרך רוסיה לפולין ומשם חזר לאנגליה בשנת 1604.

ב-1606 נשכר בלונדון על ידי "חברת וירג'יניה של לונדון" להנהיג משלחת מסחר ומחקר להקמת יישוב על חופי מזרח אמריקה הצפונית, לפי זיכיון מאת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. ב-20 בדצמבר 1606 הפליגה המשלחת שמנתה 105 איש בשלוש ספינות. המשלחת הגיעה לחופי וירג'יניה באפריל 1607 וייסדה יישוב בשם ג'יימסטאון. מסמך רשמי של חברת וירג'יניה, שהותר לפתחו רק לאחר הנחיתה על החוף, מינה את סמית' למנהיג ומפקד המושבה. מחצית השנה הראשונה עברה על המתיישבים בקשיי הסתגלות עצומים, רעב ותמותה של 60 מתוך המתיישבים המקוריים. בינואר 1608 הגיעו עוד 100 מתיישבים, אך הבתים עלו באש ואת החורף נאלצו המתיישבים לעבור ללא מחסות. הם שרדו רק הודות לסיוע שהגישו להם אמריקאים ילידים (אינדיאנים) מקומיים, שאחת מהן היא פוקהונטס שהתפרסמה בעקבות מעשייה רומנטית לפיה מנעה מאביה הצ'יף לערוף את ראשו של סמית'. סמית' יצא לתור את החוף במטרה לאתר מקורות מזון ולשרטט מפות שלו. הוא הפליג צפונה לאורך מפרץ צ'ספיק והגיע לטווח של כ-3,000 מייל ימי מן המושבה בטרם שב אליה. בספטמבר 1608 נבחר סמית' לנשיא המושבה.

באפריל 1608 הגיעה אספקה ו-50 מתיישבים נוספים ובאוקטובר הגיעו 70 נוספים, בהם בעלי מלאכה גרמנים ופולנים ועמהם הנשים הראשונות. באותה עת החלו היתקלויות אלימות ראשונות עם האינדיאנים על רקע ניסיונם של המתיישבים לברא אדמות לצורך חקלאות.

באוגוסט 1609 כבר היו במושבה כ-500 איש. באוקטובר 1609 הפליג סמית' חזרה לאנגליה לאחר שנפצע מפיצוץ אבק שרפה. הוא לא שב עוד לווירג'יניה אך עמד בקשר רצוף עם מושליה, תומאס גייטס וסר תומאס דייל, גייס אנשי מקצוע ושכנע מועמדים להגר ולהתיישב במושבה החדשה.

ב-1614 שב סמית' לאמריקה, הפעם במטרה לחקור את חופי מיין ומסצ'וסטס. לאזור זה קרא סמית' "ניו אינגלנד". במסעו חזרה עבר ליד ברמודה ונלכד על ידי שודדי ים צרפתיים ליד האיים האזוריים ושהה בשבי כשנה. עם שובו פרסם את ספרו " A Description of New England"‏[1]. ב-1624 פרסם את הספר "The Generall Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles"‏[2].

סמית' לא יצא עוד מאנגליה ונפטר בגיל 51.

בתרבות הפופולרית

עריכה

סמית' מוזכר בדרך כלל יחד עם פוקהונטס, למשל בשיר "Fever" ובסרט האנימציה "פוקהונטס". בשנת 2005 יצא הסרט העולם החדש, המתאר את סיפור חייו של ג'ון סמית.

ספרים ופרסומים פרי עטו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ון סמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה