ג'וני
ג'וני היא קומדיית מצבים ישראלית, שהופקה על ידי חברת JCS עבור זכיינית הטלוויזיה טלעד, אשר שודרה בערוץ 2 בשנים 2002–2003. הסדרה עוסקת בקורותיו של ג'וני (נאג'י) מועלם (קוניאק), מעצב אופנה הומוסקסואל הגר ברמת גן בשכנות לאמו השתלטנית דוריס (איציק כהן). את הסדרה ביים איתן ענר[1].
| סוגה | קומדיית מצבים |
|---|---|
| יוצרים |
יונתן קוניאק איציק כהן |
| בימוי | איתן ענר |
| שחקנים | יונתן קוניאק, איציק כהן, רוזינה קמבוס, דוידה קרול, אודליה מורה-מטלון |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות |
עברית  |
| מספר עונות | 2 |
| מספר פרקים | 17 |
| הפקה | |
| חברת הפקה | אולפני הבירה ירושלים (JCS) |
| אורך פרק | 24 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
ערוץ 2 (טלעד) שידורים חוזרים: הוט קומדי סנטרל ערוץ 24 החדש (11 באוקטובר 2020 - הווה) |
| תקופת שידור מקורית | 25 באפריל 2002 – 17 באוגוסט 2003 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
את הסדרה יצרו יונתן קוניאק ואיציק כהן, והם גם מככבים בתפקידים הראשיים וגם שרים את שיר הנושא.
דמויות עריכה
- ג'וני (נאג'י) מועלם (יונתן קוניאק): גיבור הסדרה. שמו המקורי הוא נאג'י, אך הוא לא מחבב אותו. הומוסקסואל נשי-סטריאוטיפי כבן 30 המתיימר להתפרנס מעיצוב אופנה, אך למעשה חי על חשבון אמו.
- דוריס מועלם (איציק כהן): אמו הכוחנית והשתלטנית של ג'וני, ילידת עיראק בת 55. דוריס מתקשה להתמודד עם נטייתו המינית של בנה, ומקווה שיישא אישה ויקים משפחה. דוריס גם היא נושאת יומרות מקצועיות ללא כיסוי: לטענתה היא ספרית וקוסמטיקאית מדופלמת, אולם היא זה שנים לא עסקה במקצועות אלה לפרנסתה. לצד הופעתה הגרוטסקית, האיפור הכבד והבגדים הצבעוניים, מאופיינת דוריס במבטא עיראקי כבד ובביטויים בערבית-עיראקית-יהודית המתבלים את דיבורה.
- פרידה (רוזינה קמבוס): ידידתה הקרובה של דוריס, ילידת רומניה שנמלטה יחד עם אמה לישראל ממשטר צ'אושסקו. הכירה את דוריס כאשר הצילה את חייה במבצע אנטבה. "פאם פאטאל" מזדקנת המחלקת את ימיה בין משחקי קלפים עם דוריס לבין חיזור אחרי גברים צעירים ממנה. לבושה באופן פרובוקטיבי המשדר מיניות בוטה, אף שנראה כי עברה את הגיל הראוי לכך. היא דוברת עברית במבטא רומני כבד, ולשונה קלוקלת, רצופת שגיאות, ולעיתים קרובות מכילה רמיזות מיניות למורת רוחה של דוריס. בכל פעם שהיא נכנסת היא אומרת "שלום בכל הנוכחות".
- מיצי (מיימוּצה) (דוידה קרול): אמה הקשישה של פרידה, חירשת למחצה וסנילית כמעט לחלוטין (אם כי מפתיעה לעיתים באבחנותיה החדות בנוגע למתרחש סביבה), הנגררת אחרי בתה לכל מקום.
- שרה'לה טישלר (אודליה מורה-מטלון): ידידתו הקרובה של ג'וני, ממוצא אשכנזי. ג'וני מקיים עם שרה'לה יחסי אהבה-שנאה. היא פולשת לדירתו ברגעים הבלתי מתאימים ביותר, והוא מנסה ככל יכולתו לגרש אותה משם, ועם זאת היא בעצם ידידתו הקרובה ביותר ואולי אפילו היחידה. נחשבת לקלת דעת ותמימה, ואולי אפילו טיפשה. סובלת מהשמנת יתר ומנסה לרזות ואף מצליחה. מושא שנאתה של דוריס, אשר לרוב קוראת לה "גברת מנחוסה" ו"שרה פרה". דוריס אף הרגה את אמה שפרה בכך שזרקה עליה עציץ ממרפסת ביתה.
דמויות משנה עריכה
- יחזקאל (ז'אק כהן): בעלה לשעבר של דוריס ואביו של ג'וני. יליד עיראק, בעל חנות לממכר שטיחים. מבוסס מאוד כלכלית, ודוריס חיה למעשה על חשבונו.
- יעקב (זהר ליבה): בחור צעיר ונאה מאוד, העובד במכולת של השכונה. אהוב לבו של ג'וני. מקיים עם ג'וני מערכת יחסים, ולבסוף נוטש אותו. בפרק האחרון של הסדרה הוא חוזר אליו כאשר מסתבר שהוא הרקדן החדש במסע ההופעות העולמי של דנה אינטרנשיונל שג'וני מצטרף אליו בתור המעצב. בכל פעם שיעקב מתקשר לג'וני, האחרון עונה "הלו יעקב" בפסקול הנלקח מהשיר "יעקב" של ההרכב ללדין.
- עובדיה (יחזקאל עוזר): בן זוגה של דוריס. מנהל בנק עשיר כקורח, אך קמצן בצורה חולנית. גם הוא, כמו דוריס ויחזקאל, ממוצא עיראקי, ובשל כיעורו וקומתו הנמוכה מכונה לעיתים בלעג "הגמד מבגדאד".
- פיני רהב (משה לניאדו): כתב במדור הרכילות "ציפורה" ורכלן לא קטן בעצמו, שמסבך את ג'וני כאשר שרהל'ה בּוֹדָה שהיא בהריון מג'וני, ולקראת סוף הסדרה בּוֹדָה שהיא וג'וני מתחתנים.
- ניסו (דני שטג): אחיו הגדול של ג'וני שעבר לעבוד כעורך דין בדאלאס. לעיתים דוריס מתייחסת אליו כאל בנה האמיתי ונראה כי היא אוהבת אותו יותר מאשר את ג'וני. כאשר הוא מגיע לביקור בארץ דוריס בטוחה שהוא חוזר לתמיד, אך כאשר היא שומעת שהוא רוצה למכור את האופנוע היא מציעה ליעקב את כספה כדי ש"יישאר" לאופנוע קשר למשפחה, ובעקבות ריבים מתמשכים של ג'וני ודוריס הוא מגלה לניסו את התכנון.
בסדרה התארחו ידוענים ישראלים אחדים, וכמה מהם הופיעו בתפקיד עצמם (או, ליתר דיוק, בפרודיה עצמית): גלית גוטמן, צביקה פיק, דני שטג, מרגלית צנעני, דנה אינטרנשיונל, ורדה רזיאל-ז'קונט, מורן אייזנשטיין, אילנה אביטל, תקווה עזיז ורבקה בכר.
בעקבות הסדרה עריכה
הסדרה התאפיינה בהצגה מוקצנת ואבסורדית של מצבים קומיים בחיי הגיבורים, והייתה פורצת דרך בכך שהדמות הראשית שלה הייתה הומוסקסואל מוצהר. כמו כן, היא זכורה בזכות ההקפדה הרבה על עיצוב התפאורה ולבוש הדמויות, באופן שיצר אופי ויזואלי ייחודי. מאפיין נוסף של הסדרה הוא הדיאלוגים השנונים, הרצופים משחקי מילים ורמיזות לתרבות ההומוסקסואלית.
ביוני 2003 הוקרן פרק מתוך הסדרה בפסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי "פריימליין" בסן פרנסיסקו וב"ניו-פסטיבל" בניו יורק[2].
במאי 2013 הסדרה שבה לשידורים חוזרים בערוץ הוט קומדי סנטרל.
ב-11 באוקטובר 2020 הסדרה שבה לשידורים חוזרים בערוץ 24 החדש.
לקריאה נוספת עריכה
- פדבה, גלעד (2012). סיטקום שחור כחול-לבן עם עתיד ורוד: קאמפ, מזרחיות ו'טלוויזיית בורקאס' בקומדיית המצבים ההומואית הישראלית "ג'וני". עיונים בחקר התרבות 1: 213-243.
קישורים חיצוניים עריכה
ביקורות
- גיורא יהלום, ( ) ולעניין קומדיה סטרייטית, באתר גלובס, 24 באפריל 2002
- יותם שפריר, קומוניקט "ג'וני" מופרכת לחלוטין, באתר גלובס, 14 במאי 2002
הערות שוליים עריכה
- ^ סדרה קומית חדשה של טלעד, באתר הארץ, 10 באפריל 2002
- ^ אביבה קרול, הצלחה לטלעד: הסדרה הקומית "ג'וני" התקבלה לניו-פסטיבל 2003 בניו יורק, באתר גלובס, 21 באפריל 2003
קצרים, באתר הארץ, 1 במאי 2003