צביקה פיק

זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי

צביקה (הֶנרִיק) פיק (3 באוקטובר 1949, י' בתשרי ה'תש"י14 באוגוסט 2022, י"ז באב ה'תשפ"ב) היה זמר, מלחין, מוזיקאי ושחקן ישראלי. הפריצה הגדולה שלו אל תודעת הקהל הרחב הגיעה כאשר נבחר לככב בתפקיד הראשי (קלוד) במחזמר "שיער", שהוצג בישראל ב־1970. לאורך שנות ה־70 זכה להצלחה גדולה בהופעות וברדיו עם מספר רב של להיטים וזכייה בתוארי זמר השנה ובפרסים.[2]

צביקה פיק
Pick por.jpg
לידה 3 באוקטובר 1949
י' בתשרי ה'תש"י
פוליןפולין ורוצלאב, פולין
פטירה 14 באוגוסט 2022 (בגיל 72)
י"ז באב ה'תשפ"ב
ישראלישראל רמת השרון, ישראל
שם לידה הנריק פיק
תאריך עלייה 1957
מקום קבורה רמת השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19642022[1] (כ־58 שנים)
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים סי בי אס, קוליפון, אן אם סי, BMG, הד ארצי
בת זוג מירית שם אור (1975–1995)
שירה מנור (2004–2021)
צאצאים שרונה פיק, דניאלה פיק עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
svikapick.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיק הלחין את השיר "דיווה" בביצועה של דנה אינטרנשיונל, שזכה בתחרות האירוויזיון 1998. כזמר, התמודד בתחרות קדם-אירוויזיון שבע פעמים, יותר מכל אמן אחר, אך מעולם לא זכה.

ב-2002 הועלה בתיאטרון "הבימה" המחזמר "מרי לו", המבוסס על שיריו של פיק, בכיכובם של אמיר פיי גוטמן, יעל בר-זוהר ואילנה אביטל. הפקה זו זכתה להצלחה רבה והוצגה למעלה מ-400 פעמים. ב-2016 המחזמר הוצג שוב בהפקה עצמאית.

בפברואר 2011 קיבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי.[3]

ביוגרפיהעריכה

 
צביקה פיק מופיע בבית החייל בתל אביב, 1972
 
צביקה פיק מופיע בפסטיבל מוזיקה בחוף נביעות שבאילת, 1978

פיק נולד בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, אחד מתוך שני ילדים של בוריס (בן-ציון) ופאולינה[1] פיק. סבו ניהל קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה. בגיל חמש החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שהמשפחה עלתה לישראל בעליית גומולקה ב-29 בספטמבר 1957 באנייה "עליה",[4] המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שברמת גן.[5][2] הוא למד בבית הספר היסודי רמז בעיר בני ברק.

בבקרים למד לימודים סדירים ובשעות הערב תרגל צ'ייקובסקי ובאך. כבר בגיל 15 הופיע כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" ו"השוקולדה", לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה – הבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונז.

בגיל 18 שוחרר משירות צבאי על רקע נפשי, כיוון שהיה שרוי בדיכאון לאחר מות אביו,[6] וכן עבד כדי לסייע לפרנסת משפחתו, שהייתה נתונה בקשיים כלכליים.[7]בסוף שנות ה-60 היה פיק חבר בלהקת הקצב "השמנים והרזים" בהנהגת הסולן עוזי פוקס והבסיסט-המנג'ר,[8] ז'ראר קמינסקי. בהמשך השתתף, יחד עם גבי שושן ושוקי לוי בהרכב שנקרא "להקת שוקולדה". ההרכב שר שירי רוקנרול, באנגלית, במועדוני לילה ברמלה וברחוב המסגר בתל אביב. שלושת חברי הלהקה התקבלו להפקה הגדולה של המחזמר "שיער", בישראל, בשנת 1970.[9][10]

פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר "שיער", בו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו המינית. דמותו הארוכה (191 ס"מ) והסגפנית,[8] עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו "לא מכאן". על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

בראשית דרכו ספג לעג מהמבקרים[11] אך משהחל להלחין שירים שנחשבו רציניים, ובמיוחד שירי משוררים, כ"נאסף תשרי" (למילותיו של נתן יונתן), החל לזכות באהדת המבקרים.

בגיל 21, בתחילת 1971, יצא התקליטון הראשון שלו, עם לחניו ל"שני תפוחים" ו"אני הולך לאן שאן" בעיבוד אלכס וייס ובליווי הצ'רצ'ילים. במהלך השנה השלים פיק את אלבום הבכורה שלו - "זוהי הדרך שלי", שכלל את "אין מדינה לאהבה", "המנהיג", ו"זוהי הדרך שלי" (שכתב מעריץ צעיר של פיק בן 13 בשם מאיר ברקוביץ'). לאלה צורפו שני שירים מהמחזמר "שיער": "אנה אפנה", ו"יש לי חיים". האלבום יצא בפברואר 1972[12] בחברת "סי-בי-אס" והיו בו מרכיבים אופייניים לפיק: שילוב של פופ קליט עם מוזיקת רוק (עם הצ'רצ'ילים, "האריות" ו"הבמה החשמלית" בנגינה ובליווי קולי) לצד שירים כמו הדואט "שב בצד" עם אילנה רובינא, שהיה בסגנון של מוזיקת רוק מתקדם. האלבום הכיל גם שירים של יהונתן גפן שנאסרו לשידור בשל מיניות יתרה ("אחד ועוד אחד").[13][14]

פיק - מעצם היותו יוצא להקת קצב, נזקק להוכחה מיוחדת לכישרונו. סייעו לו בכך זמרים "ממוסדים" שהקליטו מלחניו: אילנה רובינא את "שבועה", "רק אל תלך מהר" ו"אהבת אבא ואמא", עדנה לב את "בלעדיו", אושיק לוי את "שתי אחיות" וחוה אלברשטיין את "ליידי גודייבא". פיק עצמו, מתוך רצון להשתלב בברנז'ה המוזיקלית, השתתף בתחילת שנת 1972 ב"ערב שירי משוררים", שיזמה תחנת גלי צה"ל, והלחין עבור הערב את "צער אינו משאיר סימנים" (מילים: נתן זך, עיבוד: מישה סגל).[15] תגובות רוב המבקרים היו קשות. בהמשך אותה השנה, הופיע פיק גם בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "שמע ישראל" שהלחין והגיע למקום השלישי.[16]

ב-1973 הלחין פיק את "שושנת פלאים", למילים של שאול טשרניחובסקי, עבור ערב שירי משוררים נוסף שיזמו בגלי צה"ל. השיר לא התקבל לערב ונדחה ולאחר שהזמר יוני נמרי שמע אותו, הוא הקליט אותו לראשונה. ביצוע שזכה להצלחה רבה במצעדי הפזמונים.[17] את השיר הקליט גם פיק עצמו, ביצוע שנכלל באלבומו "פיק", שיצא באוגוסט אותה שנה, וכלל גם את "שמע ישראל", "סימנים" (עם נגינת גיטרה של יצחק קלפטר), "הרקדן האוטומטי" (אותו ביצע עם רותי נבון), "מחשבות" (בליווי של הצ'רצ'ילים החדשים), "איתך ובלעדייך". כמו כן הלחין לנבון את השיר "בין האצבעות" שכתבה מירית שם-אור, שזכה להצלחה, והקליט אותו גם לאלבום שלו עצמו.

ב-1974 יצא אלבומו השלישי "מה עכשיו?" שכלל את הלהיטים "אני אוהב אותך לאה" (שהולחן על ידו ונכתב על ידי אהוד מנור) ו"רינה טיל" (שנכתב כפרודיה על נערת הזוהר פנינה רוזנבלום) את שני השירים הלחין פיק למילותיו של אהוד מנור. עוד כלל האלבום את שיר הנושא הרוקי, "החבר הכי טוב בעולם שלי" (שפיק הלחין במקור עבור יוני נמרי), "איתך ובלעדייך" (שמשום מה נכלל גם באלבום זה, על אף שנכלל כבר באלבום "פיק"), "שיר לבני ה-30 פלוס", ודואט של פיק עם גלי עטרי ל"עכשיו אני יודע" (שבוצע במקור כשיר הנבחרים תשל"ג על ידי שלמה ארצי ואילנית). לקראת סוף השנה השתתף בפסטיבל הזמר החסידי השישי במספר עם השיר "אל המושיע" (מילים: מסורתי, עיבוד: אלדד שרים).

בקיץ 1975, לאחר שהות של מספר חודשים בארצות הברית, יצא אלבומו הרביעי, "אריך נגן מס' 4", מתוכו בלט להיט יחיד: "פרפרה", דואט עם ג'וזי כץ (מילים: יהונתן גפן). עוד כלל האלבום: חידוש בסגנון רוק ל"שיר הקטר", שהתפרסם בביצועו של אריק לביא, חידוש ל"מי יתנני עוף", שהתפרסם בביצועה של אסתר עופרים, הבלדה "עליזה וחנן" (מילים: אהוד מנור) ו"בואי ונתחיל מהתחלה" (מילים: תלמה אליגון רוז). בהקלטות האלבום השתתפו פיק, אלדד שרים ודודי רוזנטל בפסנתר וסינטיסייזר, איציק ברנס ופיק בגיטרות, יוסי אטיאס בתופים, ואודי טמיר (להקת זינגלה) בבס.[18]

ב-1976 הוציאה חברת "קוליפון" אוסף ראשון לפיק - "12 להיטי זהב", שכלל שירים מאלבומיו הקודמים (מלבד אלבום הבכורה) ולהיט חדש אחד "דמדומים" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: אלדד שרים). השיר "דימדומים הופיע שנה לאחר מכן גם באלבומו הבא של פיק - "קליידוסקופ" שיצא ב-1977 וכלל שירים אותם הוציא פיק במהלך 1976–1977, כגון: "משהו נשרף לי בלב" (מילים: אלי בכר ומשה בן שאול), "ערב סתיו יפה" שביצע עם יפה ירקוני (מילים: נתן אלתרמן), "זה קרה לי" (מילים: אהוד מנור), "תחזירי לי את זה" (מילים: יהונתן גפן), "השנים שעברו" (מילים: נתן יונתן) ו"אהבה בסוף הקיץ" (מילים: מירית שם-אור), שהיה הלהיט הגדול ביותר מאלבום זה ובמיוחד של תקופת החופש הגדול. פיק ואלדד שרים עיבדו, ובנוסף אליהם השתתפו בהקלטות: אלונה טוראל בקלידים, חיים רומנו וחיים קריו בגיטרות, מאיר ישראל ואהרל'ה קמינסקי בתופים וכלי הקשה, קובי כהן, אוהד אינגר, וישראל בורוכוב בגיטרה בס, חברי להקת "פיאמנטה" ונגנים נוספים. עוד באותה תקופה הקליט עוזי פוקס את לחניו ל"בארץ הרוק" ו"נעים להיזכר", נאווה ברוכין את "למה אינך יוצא מחיי", נירה גל את "תן לי חלום", ויהורם גאון את "אני זוכר אותך".

בעקבות זכייתו בתואר "זמר השנה" של רשת ג' בתשל"ז (1977) הזמינה התחנה מפיק את השיר "נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול") של נתן יונתן שזכה להצלחה רבה, ונבחר שנה לאחר מכן כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי לשנת תשל"ח (1978). בעקבות הצלחת השיר הוציא פיק בתחילת 1978 את האלבום "שירי משוררים" אשר פרט ל"נאסף תשרי", כלל שירים מאלבומיו הקודמים שהלחין למילות משוררים. כמו כן הקליט לאלבום את השיר "משחקי מזל" (מילים: יהונתן גפן) וביצועים מחודשים ל-2 שירים מאלבום הבכורה שלו: "אין מדינה לאהבה", ו"אני הולך לאן שאן". בסוף אותה שנה יצא לאקרנים סרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות" בו הופיע פיק בתפקיד הראשי לצידה של תיקי דיין. בסרט זה שר שלושה שירים: הדואט עם דיין "טוב להתאהב", "בדרנית בחצות" ו"ידעתי מה אבקש". פסקול הסרט יצא על גבי תקליט בעיבודיו של קובי אושרת. חברת "קוליפון" עוד הספיקה להוציא במהלך 1978 שני אלבומי אוסף ("צביקה פיק – 24 להיטים" ו"צביקה פיק – להיטי זהב 2"),[19][20] לפני שפיק עזב את החברה בטענה לדיווחים שקריים בנוגע למכירות אלבומיו, ולחבור מחדש לחברת סי.בי.אס, בה יצא אלבום הבכורה שלו.

בדצמבר 1978 יצא האלבום "מוסיקה" אשר כלל את "נאסף תשרי", "מוסיקה (מעלה מעלה)", "לא אני הוא האיש" (מילים: אלכסנדר פן, בו שונו חלק ממילות הבתים בשיר בביצועו), "שוב נתחיל מחדש" (מילים: נתן יהונתן), "מרי לו" (מילים: מירית שם-אור) וגם גרסת דיסקו מחודשת ל"אהבה בסוף הקיץ".[21] חברת התקליטים סי.בי.אס. דיווחה על מכירות חסרות תקדים של האלבום - כ-40,000 עותקים בחודשיים הראשונים, וכ-100,000 עותקים תוך פחות משנה, שיא מכירות באותן שנים. בהקלטות האלבום השתתפו נוסף לפיק, גם מאיר ישראל ואלון הילל בתופים וכלי הקשה, מוטי דיכנה, קובי כהן, מיקי שביב ומיכה מיכאלי בגיטרה בס, גרי אקשטיין וחיים רומנו בגיטרות. בקולות רקע השתתפו בין היתר: ריקי גל, גלי עטרי וריקי מנור. במקביל להקלטת האלבום המשיך פיק להופיע על הבמות עשרות הופעות בחודש עם הרכב שכלל את ננסי ברנדס בקלידים וניהול מוזיקלי, גיורא קנת בגיטרות, מוטי דיכנה בגיטרה בס, ויקי קופ בתופים. עוד באותה תקופה הלחין את השירים "שולה" ו"לילה וירח" לניסים גרמה, ו"אני בונה לי עולם" לצדוק צוברי.

לאורך שנות ה-70 זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, בהם "אלבום השנה" ו"זמר השנה". בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה "מלאך או שטן" שכתב עליו העיתונאי דודו אורן. פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה ושומרי ראש צמודים בכל אשר הלך. פיק ערך הופעות יחיד במיטב האולמות בכל רחבי העולם: בקרנגי הול, פלאס דה זר, סנטה מוניקה אודיטוריום, פוייטנבלו הילטון ועוד.

בובת שעווה בדמותו כמלך הפופ הישראלי הוצבה במוזיאון השעווה הישראלי, שכתב עליו עם הצטרפות דמותו למוזיאון ב-1980: "צביקה פיק נמנה עם המיעוט הנבחר והמצומצם של אישים ישראלים, אשר הגיעו למוזיאון לאחר שעשו להם שם בזכות פועלם האישי בתחום המוזיקה הישראלית".[22]

בינואר 1979 השתתף לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אין לי איש מלבדי" (מילים: שמואל קרול), השיר אומנם הגיע למקום השני והפסיד ל"הללויה", אך היה להיט גדול מחוץ לפסטיבל. בהמשך השנה הלחין את המוזיקה לסרט "שלאגר" למילים שכתב אסי דיין, שגם ביים את הסרט. בנוסף לכך, הופיע בסרט בהופעת אורח כאחד המוסכניקים ושר בו את "שיר הגראז'". מהסרט בלטו בעיקר השירים: "לצאת לצאת" בביצוע שייקה לוי ועפרה חזה, "שיר בהזדמנות", "תן גז" שביצע גברי בנאי, "דיסקו טנגו" שביצעו שייקה לוי וגברי בנאי ו"שיר הפרחה" אותו שרה עפרה חזה, אשר באותה עת החלה את הקריירה שלה. כמו כן הלחין לסרט "דיזנגוף 99" שני שירים בפסקול שזכו להצלחה מתוכו: "מסיבת יום שישי" (אותו ביצע וזמרות הליווי בו היו גלי עטרי וריקי גל), ו"לגור איתו" (אותו ביצעה ריקי גל). בסוף השנה הופיע בשירוויזיון מספר 1 עם השיר "שמשון" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: אלדד שרים). בעקבות פעילות ענפה זו זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר "זמר השנה" של רשת ג' לשנת הפזמונים תשל"ט (1979).

באוגוסט 1979 יצא פיק למופע ענק בשם "המראה" בהפקת אברהם דשא "פשנל" ובבימויו של צדי צרפתי. עם ננסי ברנדס בקלידים, דון הרווי בתופים, גרי אקשטיין בגיטרה, ודייוויד לואיס בבס, הפכו הופעות "המראה" להיסטריה, ששיאה היה ב"עיר הנוער" בגני התערוכה בתל אביב מול ארבעים אלף[דרוש מקור] בני נוער. עוד באותה שנה הלחין את השיר "שר לי" לציפי שביט, שביצעה אותו בשירוויזיון כהמנון השירוויזיון.

בתחילת 1980 יצא האלבום "המראה" אשר כלל בתוכו את: "המראה", "על חטא" (לפי מילותיו של יונתן רטוש) ו"כוכבים בדו" (לפי מילותיו של אלכסנדר פן), "ממש כמו בהתחלה" (שהוזמן על ידי גלי צה"ל לכבוד זכייתו של צביקה בתואר 'זמר השנה' של התחנה), חידוש לשיר הנושא של אלבומו השלישי "מה עכשיו". כמו כן הוא כלל את "אין לי איש מלבדי" ו"מסיבת יום שישי" שיצאו שנה קודם לכן. בהקלטות האלבום השתתפו מלבד פיק, גם גרי אקשטיין ויצחק קלפטר בגיטרות, דון הרווי ומאיר ישראל בתופים, דייוויד לואיס ומיכה מיכאלי בבס, ריקי גל, קורין אלאל, ריקי מנור ושרי צוריאל בקולות רקע. בקיץ אותה שנה יצא האוסף "להיטיו הגדולים" אשר לו הוקלטו שני שירים חדשים אשר גם כן זכו להצלחה: "אלה סינדרלה" (עיבוד: אלדד שרים) ו"השתקפות" (עם השפעה מוזיקלית של פיק מסגנונו של גארי ניומן). פיק זכה בפעם הרביעית ברציפות בתואר זמר השנה לשנת תש"ם של רשת ג', לכבוד זכייה הקליט עם להקת "ברוש" את השיר "כנטות היום" למילותיו של המשורר אברהם בן יצחק, שיר זה זכה גם כן להצלחה. עוד באותה שנה הלחין ועיבד את השיר "דם חם" לשרי, שהיה להיט גדול ונכלל באלבום אוסף שלה שנקרא באותו שם, וכן הלחין ועיבד שני שירים לאלבומה השלישי של עדנה לב: "הנכון בין השגיאות" ו"הם לא מבינים מה זה בלי שמש".

בספטמבר 1980 הוציאה חברת סי.בי.אס. לפיק אוסף להיטים ראשון בשם "צביקה פיק - להיטיו הגדולים" שכלל שישה להיטים משני אלבומיו הקודמים וכן את "השתקפות" ו"אלה סינדרלה". עוד באותו חודש יצא פיק במופע חדש, כשהרכב הנגנים כלל את להקת "ברוש", שצירפה אליה גיטריסט אלמוני מהקריות בשם יהודה פוליקר, את גיל לדין כמתופף נוסף, וכן את התקליטן אילן בן-שחר באפקטים ופעלולים מיוחדים. המופע רץ בהצלחה כחצי שנה, ופיק היה בשיאו.

שנות ה-80: תקופת השפלעריכה

 
צביקה פיק מופיע בפני נכי צה"ל במסגרת המסיבה השנתית שערך מדי שנה שמחה הולצברג, 1981
 
צביקה פיק במסגרת ביקור שערך בצרפת עם תזמורת צה"ל, 1985

בין השנים 19811991 המשיך להיות פעיל הן כמבצע והן כיוצר, אך מכירות אלבומיו כמבצע לא צלחו. כמלחין המשיך להלחין להיטים לאחרים (דוגמת "גבריאל" ו"יד ביד" לעפרה חזה ו"אלף נשיקות" ליהורם גאון), כמבצע הוא סבל משפל בפופולריות. פיק יזם הקלטה מחודשת של מקבץ להיטיו הישנים עם עיבודים אלקטרוניים ברוח שנות השמונים וגם יוזמה זו נכשלה כלכלית ולא דיברה אל לב הקהל.

בדצמבר 1981 הופיע בפסטיבל שירי הילדים מספר 12 עם השיר "הסבון בכה מאוד", אותו הלחין למילותיה של מרים ילן שטקליס. השיר הגיע למקום השני באותו פסטיבל, ומאז זכה להצלחה רבה ופיק הִרְבָּה לבצעו במופעים שונים.

ב-1982 יצא האלבום "עכשיו" שהיה הכישלון המסחרי הראשון של פיק, אך הנפיק להיטים כגון: "נתק אהבה", "אני רוצה לשכפל אותך", "רומנטיקה" (שכתבו והלחינו חברי להקת הכל עובר חביבי ואשר התחרה בקדם האירוויזיון של אותה שנה והגיע למקום השישי), "מישהו אחר", "מבעד לזגוגית המכונית" (בשניהם - מילים: רוני בראון) ו"מוקדם בבוקר" (מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק ורוני בראון). בהקלטות האלבום השתתפו מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, איתן גידרון בבס, גילי דור, ודני רובס בגיטרות, צביקה פיק ומשה לוי בכלי מקלדת, ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופון, וכן חברי להקת "ברוש". עוד באותה שנה הלחין לאלבום "פיתויים" של עפרה חזה את "גבריאל", ולאלבומה של שרי הלחין ועיבד את "אל תגידו לי".

בדצמבר 1982 השתתף בפסטיגל מספר 2 עם השיר "בובהל'ה" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: אלדד שרים).

ב-1983 הוציאה חברת סי.בי.אס לפיק אלבום אוסף נוסף בשם "אוסף פרטי", שכלל שירים שהופיעו כבר באלבומו הקודם "עכשיו", ושירים שהוקלטו לאלבום זה, אך לא נכנסו אליו דוגמת: "יש לך" ו"קסם קסם" (בשניהם – מילים: אהוד מנור) ו"במחצית הדרך" (מילים: רוני בראון, לחן: צביקה פיק וירוסלב יעקובוביץ'). עוד באותה שנה החל פיק בהפקת אלבום חדש בסי.בי.אס. והוציא לרדיו שני שירים: "אשליה" ו"בגללך" בעיבוד של אלדד שרים, ונגינה של חברי להקת "ברוש".

בדצמבר 1983 השתתף בפסטיגל מספר 3 עם השיר "אסתר" (מילים: מירית שם-אור) וכן הלחין ללהקת "הכל עובר חביבי" את השיר "מחר תזרח השמש" (מילים: מירית שם אור). השיר שהיה שיר אורח בפסטיגל, זכה להצלחה גם מחוצה לו.

לאלבומה של עופרה חזה "בית חם", שיצא ב-1984 הלחין את השיר "יד ביד". עוד באותה שנה שר עם פנינה רוזנבלום את שיר הנושא של הסרט "עם ישראל חי בקושי".

בדצמבר 1984 השתתף בפסטיבל עם השיר "כן אוהב לא אוהב" (מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק, עיבוד: אורי קריב).

ב-1985 יצר פיק יחד עם ננסי ברנדס ויזהר אשדות גרסאות אלקטרו פופ ללהיטיו, וכן קטעים חדשים למופע "קיץ אלקטרוני" בהפקה עצמית של "תשרי הפקות". פיק וברנדס בקלידים ומחשבים ובתוספת נגן כלי הקשה הופיעו פעמים מעטות בלבד והוציאו לרדיו רק שיר חדש אחד: "פאטה מורגנה". עוד באותה שנה הלחין את השיר "אל תוותרו על החלומות" לחיים משה, שביצע אותו בפסטיבל מספר 16.

בשנת 1986 השתתף פיק בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "לילה לילה" שאומנם הגיע למקום ה-7, אך גם זכה להצלחה קצרה מחוץ לתחרות. לקראת סוף אותה השנה, הוציא את האלבום "15 שנים", שציין את מספר השנים שעברו מאז צאת אלבומו הראשון. האלבום הכיל שירים שפיק הקליט והוציא בין 1983 ל-1986. בין שירי האלבום בלטו: "אני יכול לרקוד", ביצוע של פיק ל"אלף נשיקות", שהלחין ליהורם גאון, "אהבה יפנית", והבלדות "אין לי מה לתת לך" ו"הישארי איתי הלילה". פיק וננסי ברנדס עיבדו וניגנו בכל הכלים, ומירית שם-אור כתבה את כל שירי האלבום.

 
פיק בלוויה של שייקה אופיר, 1987

ב-1987 השתתף שוב בקדם אירוויזיון, הפעם עם השיר "דומינו" שהגיע למקום ה-10 עם 14 נקודות בלבד.

ב-1988 הוציא את האלבום "צביקה פיק שר חוליו אגלסיאס" שכולו גרסאות עבריות של מירית שם-אור ללהיטיו של הזמר הספרדי. רוני וייס הפיק מוזיקלית את האלבום. בקיץ אותה שנה הוציא את השיר "רחוב המסגר", שאת מילותיו כתב, ובו געגועים לתקופת "להקות הקצב" בסוף שנות ה-60. בסוף השנה הוציא סינגל נוסף לרדיו - "בואי אליי" (מילים: מירית שם-אור).

בשנות ה-80 שימש פיק כקצין הסברה מחוזי במחוז מרכז (בדרגת ייצוג של רב פקד).[23]

שנות ה-90: הקאמבקעריכה

בתחילת 1990 הוציא את השיר "זה הרגע שלנו", שאת מילותיו כתב. בקיץ אותה שנה הוציא את השיר "עודנו נערים ללכת" למילים של נתן יונתן, ועיבוד של ננסי ברנדס. עוד באותה שנה הוציאה חברת התקליטים של האחים "בן-מוש" אוסף לפיק בשם "להיטי זהב" שכלל ברובו עיבודים אלקטרוניים שיצר יזהר אשדות במחצית העשור הקודם.

באמצע 1991 הוציא את השיר "קצת ילדה קצת אישה" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: צביקה פיק ודודי רוזנטל)

 
צביקה פיק בהופעה עם להקת "נושאי המגבעת", 1991

ב-1991, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף, שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות "חזרה לשנות השבעים" הופיע ברחבי הארץ עם להקת "נושאי המגבעת" שביצעה את שיריו עם סאונד עדכני ורועש.[24] הופעות אלה זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית. במסגרת שיתוף הפעולה - הקליט פיק עם הלהקה שלושה שירים שיצאו לרדיו ב-1992: גרסאות ל"שיר הפרחה" ו"לגור איתו" וכן שיר מקורי - "קחי אותי אל תוך החלומות" (מילים: טל גורדון). עוד באותה תקופה הלחין לאלבומו של אורי פיינמן את השיר "אולי כמו אהבה".

בקדם-אירוויזיון 1993 התמודד פיק עם השיר "ארטיק קרטיב" (מילים: מירית שם-אור) והגיע למקום השביעי.

ב-1994 הלחין את "אני לא יכולה בלעדיך" לאלבומה השני של דנה אינטרנשיונל. השיר הפך ללהיט גדול, ודורג במקום החמישי במצעד הפזמונים השנתי תשנ"ה (1995) של רשת ג'. פיק עצמו הקליט מאוחר יותר גרסה משלו לשיר.

באמצע 1995 הוציא את האלבום "לעשות אהבה" בחברת "הד ארצי". שיר הנושא - נעימה אינסטרומנטלית פתח וסגר את האלבום, עוד בלטו באלבום שני שירים שכתב אסי דיין: "סוף" ו"דוח" וכן "פיטר פן" שכתבה חמוטל בן זאב. כותבים נוספים באלבום היו מירית שם אור, אילן גולדהירש ומקס גת-מור. פיק עיבד הפיק מוזיקלית וניגן בקלידים, ועימו השתתפו בהקלטות גם גיל פלדמן ורונן שפירא בקלידים, אבי סינגולדה בגיטרות, אלי בן שושן בתופים וכלי הקשה, ואבי יפרח בבס. עוד באותה שנה הלחין וביצע עם דנה אינטרנשיונל את הדואט "מי שלא רוקד עומד" (מילים: מקס גת מור, עיבוד: עופר ניסים וצביקה פיק).

מקום ראשון באירוויזיון 1998עריכה

ב-1998 הגיע פיק להישג הבינלאומי הגדול ביותר שלו. השיר "דיווה", שהלחין לזמרת דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון באירוויזיון, והביא לו פרסום עולמי רב. מעבד השיר היה המוזיקאי אלון לוין, אך שמו "נשמט" מרשימת הקרדיטים. ועדת בירור שהקימה אקו"ם אישרה את העניין וקבעה כי לוין זכאי לפחות לחצי מהתמלוגים. לאחר דיונים חוזרים ונשנים תבע לוין את פיק, וזכה בתביעה שהגיש. עוד באותה שנה ביצע פיק, באלבום המחווה "עבודה עברית", גרסה משלו לשיר "להיות לבד" (עיבוד: ירון בכר), שביצעה במקור מירי אלוני לסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק". באלבום נכללו עוד שלושה חידושים ללחניו של פיק – "לא אני" בביצוע ארקדי דוכין, "אני אוהב אותך לאה" בביצוע שימי תבורי, ו"שיר בהזדמנות" בביצוע להקת "טיפקס".

המשך יצירהעריכה

 
פיק בהופעה ב-2005

ב-1999 הלחין לאלבום הבכורה של בר כהן את השיר "חושיי מכושפים". עוד באותה שנה הוציאה חברת "אן אם סי" את האוסף המשולש שכלל להיטים ממרבית אלבומיו.

במאי 2002 הוציא את האלבום "הלילה הוא הלילה" בחברת "אן.אם.סי". באלבום בלטו שיר הנושא, שהולחן ובוצע לטלנובלה "סיטי טאוור", "בלב גבר אוהב" (מילים: אלי 'קפה' לוי), ו"דרמה" (מילים: יואב גינאי) בדואט עם ניקי גולדשטיין. יוצרים נוספים באלבום היו: מירית שם אור, אהוד מנור, ועידן יסקין, מלהקת "היי פייב". את שירי האלבום הפיקו מוזיקלית פיק, דן ציפורי, ירון גוטפריד ורון כרמי. בהקלטות האלבום השתתפו פיק וירון גוטפריד בקלידים, אבי סינגולדה ודן ציפורי בגיטרות, אשר פדי בתופים, ואבי יפרח בבס. עוד באותה שנה לאלבומה של שרית חדד "ילדה של אהבה" הלחין שישה שירים בהם בלטו: "מיסטר די.ג'יי", ו"נדליק ביחד נר", שנבחר גם לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באותה שנה.

ב-2003 הלחין פיק את שירו של המתמודד האוקראיני אלכסנדר פונומריוב באירוויזיון 2003, למילים שכתבה מירית שם אור. השיר "Hasta La Vista" הגיע לבסוף למקום ה-14 עם 30 נקודות בלבד. עוד באותה שנה ביצע עם ליאור נרקיס את "שיר מכל הלב" (מילים: חמוטל בן זאב, עיבוד: תמיר צור), שהוקלט לכבוד חודש הזמר העברי, והלחין את שיר הנושא של הטלנובלה "משחק החיים", שביצעה ריקי גל, בחנוכה באותה שנה הופיע בפסטיגל בתור זמר אורח בפעם השלישית.

ב-2004 הלחין לאלבום הבכורה של מאיה בוסקילה את השיר "הלב", שהפך ללהיט גדול. באותה השנה הלחין את השיר "רק אתה", לשרית חדד. השיר נכלל באלבומה ה-12, חגיגה.

ב-2005 השתתף בפעם השישית בקדם אירוויזיון עם "אור ירח" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: יעקב למאי), והגיע למקום השלישי (המיקום הגבוה ביותר שלו מאז "אין לי איש מלבדי" מ-1979). עוד באותה שנה הלחין את שיר האודישנים לעונה השלישית של "כוכב נולד" - "לפעמים חלומות מתגשמים", בביצוע הפיינליסטים של העונה הקודמת - הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן, וכן הלחין את השיר "הקהל שלי" לאלבומה של שרית חדד - "מיס מיוזיק" שיצא בסוף השנה.

ב-2006 השתתף בפעם השביעית בקדם אירוויזיון עם "לפני שנפרדים" (מילים: יואב גינאי), והגיע למקום הרביעי.

בשנת 2009 הפיק פיק עבור חברת סלקום פרויקט בשם "עשרה לעשר" שבמסגרתו כתב עשרה שירים לעשר זמרות ישראליות, בהן מאיה בוסקילה, דניאלה פיק, שילה פרבר, אורטל אופק ודנה לפידות. השיר הבולט ביותר בפרויקט היה "נשמתי", שביצעה מאיה בוסקילה.

באפריל 2010 הוציא את הבלדה "כל כך הרבה אור" למילים של דורון מדלי, ועיבוד של יעקב למאי. ביולי 2010 הוציא פיק את השיר הקצבי "רוקדים הלילה" (מילים: דורון מדלי, עיבוד: תומר בירן). עוד באותה שנה כחלק מהמאבק לשיחרורו של החייל השבוי גלעד שליט, הלחין במשותף עם שלומי שבת (שגם ביצע) את השיר "בוא הביתה, בוא גלעד".

בדצמבר 2011 הוציא שיר דאנס בשם "רוני שלי" למילים של ברק פלדמן, ועיבוד והפקה מוזיקלית של ניב כהן.

בפברואר 2012 הוציא את השיר "עיניים כחולות" למילים של ברק פלדמן, ועיבוד והפקה מוזיקלית של ניב כהן.

ב-2017 הלחין למיי פיינגולד את "פריחת הדובדבן", ואף צולם לקליפ שנלווה לשיר.

בנובמבר 2019 חזר פיק להופיע, לאחר הפסקה עקב אירוע מוחי שעבר ב-2018, כאשר השתתף במופע החנוכה "PLAY פסטיגל".[25]

ב-18 במאי 2022 הופיע פיק בקשת 12 במופע "צביקה פיק נולד מחדש", שהיה למעשה משדר התרמה של קשת לעמותת "חלאסרטן", כמחווה לפיק. מופע כלל עיבודים לשיריו בביצוע אומנים כגון הראל סקעת, איתי לוי, נועה קירל, אלה לי, אנה זק ומיכאל בן דוד.[26]

קריירה טלוויזיוניתעריכה

 
צביקה פיק שופט בכוכב נולד, השני מימין

ב-2001 השתתף פיק בסדרת הטלוויזיה "סיטי טאוור" בתפקיד מיקי שרון.

ב-2005 התמנה לשופט בעונה השלישית של תוכנית המציאות המוזיקלית "כוכב נולד", ושימש כשופט בה עד העונה השביעית ב-2009.

בנוסף ב-2005, עלתה בערוץ ביפ סדרת דוקו-ריאליטי אודותיו, אשר שמה נבחר לפי הכינוי שדבק בפיק עוד קודם לכן, "המאסטרו". התוכנית עקבה אחר חייו הפרטיים ושל בת זוגו, שירה מנור, כשהתארחו בה גם אמו, ובנותיו, שרונה ודניאלה. לאחר שידור התוכנית טענו פיק ומנור שההפקה ביימה חלק מהסיטואציות מחייהם באופן בלתי אמין.

בשנת 2009 הופיע בתפקיד אורח במיני-סדרה המוזיקלית "תמיד אותו חלום" בערוץ הוט 3, שכתבה שירי ארצי, ועלילתה מבוססת על שיריו.[27]

כדורגלעריכה

פיק היה חובב כדורגל מושבע וכדורגלן לעת מצוא. ב-1973 הקליט את "הכח זהו כח" (מילים: אילן גולדהירש), שיר האליפות של הכח מכבי רמת גן, שהופיע באלבומו השני. בשנות ה-80 שיחק בהפועל יהוד[28] והפועל ניר רמת השרון.[29] כמו כן, כיהן כסגן יושב ראש מכבי רמת השרון.[30]

חיבתו לכדורגל הביאה אותו להשתתף בשנת 2014 בתוכנית הדוקו-ריאליטי "גולסטאר", המציגה את פעילותה של קבוצת כדורגל המורכבת מידוענים.[31]

מסעות פרסוםעריכה

לאורך הקריירה שלו השתתף פיק במספר רב של מסעות פרסום: ב-1979 הופיע בפרסומות לנעלי קנון; ב-1980 זימר בג'ינגל של חברת גינדי; ב-2004 פרסם את הטלפון הסלולרי מדגם נוקיה 3100. בעקבות הקמפיין, זכה הדגם לכינוי העממי "נוקיה צביקה פיק"; ב-2006 השתתף לצד בת-זוגו שירה מנור בקמפיין של סלקום; ב-2011 השתתף בקמפיין רשת לפוסטינור.

חיים אישייםעריכה

 
צביקה פיק עם אשתו מירית שם אור, בוועידה ה-15 של תנועת החרות, 1986

ב-1975, הוא נישא למירית שם אור, הפזמונאית שכתבה את מילות השירים של רוב להיטיו. השניים התגרשו ב-1995. לזוג שלושה ילדים: בנלי, רופא במקצועו,[32] שרונה ודניאלה, שהרכיבו יחד את הצמד המוזיקלי "האחיות פיק". בתו דניאלה נישאה ב-2018 לקולנוען האמריקאי קוונטין טרנטינו.[33][1]

בשנת 2004 החל פיק מערכת יחסים עם מעצבת האופנה שירה מנור, הצעירה ממנו ב-36 שנים.[34] לזוג נולדו שני בנים.[35][36] בשנת 2021 נפרדו השניים.[37]

בשנת 2018, בערב יום העצמאות, חש פיק ברע במהלך טיסה מלונדון לישראל. המטוס נחת נחיתת חירום בווינה בה פיק אושפז בבית חולים מקומי, שם הסתבר כי הוא עבר שבץ מוחי. לאחר כשבוע הועבר לאשפוז בישראל, ולאחר מכן למרכז שיקומי.[38] ב-15 במאי 2019, שודר בקשת 12 סרטו של חיים אתגר, "צביקה פיק, הריאיון הראשון", בו חשף פיק לראשונה את מה שעבר עליו מאז האירוע המוחי בו לקה, איבוד השפה העברית ולימוד השפה מההתחלה.[39][40][41][42]

צביקה פיק התגורר ברמת השרון. נפטר מדום לב ב-14 באוגוסט 2022 בביתו, בגיל 72.[43] נטמן בבית העלמין "מורשה" ברמת השרון,[44] בקצה שורת הקברים בה קבורה אמו.[1]

פרסים והוקרהעריכה

  • שחקן השנה על משחקו במחזמר "שיער"
  • 1977, 1978, 1979 - "זמר השנה" של רשת ג'
  • 1978 - אלבום השנה
  • 1980 - ביוגרפיה, ספר ראשון שהוקדש לכוכב רוק מקומי: "צביקה פיק - מלאך או שטן", מאת דודו אורן
  • 2002 - המחזמר "מרי לו" המבוסס על שיריו הועלה בתיאטרון "הבימה"
  • 2004 - בובת שעווה בדמותו הוצבה במוזיאון השעווה בתל אביב
  • 2011 - פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי[3][45][46]
  • 2018 - פרס מפעל חיים מטעם איגוד אמני ישראל (אמ"י) לשנת תשע"ט. פיק לא נכח בטקס הענקת הפרס, שהתקיים בהיכל התרבות פתח תקווה, עקב מצבו הבריאותי.[47][48]
  • 2019 - מופע מחווה במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון, והענקת פרס מפעל חיים על תרומתו רבת השנים לעולם התרבות והמוזיקה הישראלית[49][50]
  • 2019 - "תושב כבוד של העיר ירושלים". פיק הוא הראשון שהוכר כ"תושב כבוד" של העיר.[51]

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומיםעריכה

  • זוהי הדרך שלי (1972)
  • פיק (1973)
  • מה עכשיו? (1974)
  • אריך נגן מספר 4 (1975)
  • בדרנית בחצות - פסקול הסרט (1977)
  • קליידוסקופ (1977)
  • שירי משוררים (1978)
  • מוסיקה (1978)
  • המראה (1980)
  • עכשיו (1982)
  • אוסף פרטי (1983)
  • 15 שנים (1986)
  • צביקה פיק שר חוליו איגלסיאס (1988)
  • לעשות אהבה (1995)
  • הלילה הוא הלילה (2002)
  • מעלה מעלה – צביקה פיק בהופעה חיה, אלבום כפול (2004)
  • צביקה פיק - בקיסריה (2006) - DVD

אוספיםעריכה

  • 12 להיטי זהב (1976)
  • צביקה פיק – 24 להיטים (1978)
  • צביקה פיק – להיטי זהב 2 (1978)
  • להיטיו הגדולים (1980)
  • אוסף פרטי (1983)
  • להיטי זהב (1990)
  • הלהיטים הגדולים - חלק א' / חלק ב' (1993)
  • האוסף המשולש (1996)
  • האוסף המשולש - הביצועים המקוריים (1999)

קישורים חיצונייםעריכה

בעקבות מותו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4   עידו סולומון, השנה האחרונה בחייו של צביקה פיק, באתר מאקו, 19 באוגוסט 2022; מתוך "אולפן שישי"
  2. ^ 1 2 אסף נבו, ‏"אני וקוונטין מדברים המון על הא ועל דא, הוא מאוד לבבי", באתר ישראל היום, 23 באפריל 2020
  3. ^ 1 2 ליה פן, פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי יוענק השנה לצביקה פיק, באתר הארץ, 6 בינואר 2011
  4. ^ ארכיון המדינה, רשימת עולים ספטמבר 1957 - עמ' 82, ארכיון המדינה
  5. ^ מרדכי חיימוביץ, ארץ הצבי: צביקה פיק מנסה למצוא חן בעיני כולם. ראיון, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2011
  6. ^ שרגא הר-גיל, צביקה פיק: זמר צומח ב"שער", מעריב, 10 בינואר 1971
  7. ^ חבר מכוכב אחר: מסעו של צביקה פיק ללב הישראליות, באתר "תדר", ‏2018.
  8. ^ 1 2 טלי ליברמן, בפיק של הקריירה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2014
  9. ^ שרגא הר-גיל, להקות הקצב (חלק 4) - אבא, תגיד לי אבא כי אתה גדול!, מעריב, 30 בנובמבר 1970
  10. ^ יהודה סתיו, שיער - כן! היפי - לא! שיחה עם ארבעה משתתפי ההפקה של המחזמר "שיער", דבר, 29 ביוני 1970
  11. ^ דורית גפן, הזמרים אשר עולים ונעלמים, על המשמר, 3 בספטמבר 1971
  12. ^ יוסי חרסונסקי, "עשו ממני תופעה - משעשע, לא?", מעריב, 22 בפברואר 1972
  13. ^ תו על תו: צביקה פיק - זו הדרך שלי, דבר, 18 בפברואר 1972
  14. ^ גל אוחובסקי, צביקה היה באמת גאון, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2002
  15. ^ משה בן-שאול, צה"ל צועד על פזמוניו, מעריב, 17 בינואר 1972
  16. ^ יעקב בר-און, כוכב בודד: צביקה פיק, דבר, 16 בנובמבר 1972
  17. ^ כותרות האתמול: 29 ביוני 1973, באתר להיטון. קום, 30 ביוני 2022
  18. ^ יעקב בר-און, צביקה פיק - אריך נגן מס' 4, דבר, 12 בספטמבר 1975
  19. ^ דף האלבום 24 להיטים, באתר סטריאו ומונו
  20. ^ דף האלבום להיטי זהב 2, באתר סטריאו ומונו
  21. ^ יוסי חרסונסקי, צביקה פיק: רומן עם הקהל, מעריב, 21 בינואר 1979
  22. ^ צביקה פיק עומד להיכנס לנצח, בינתיים בשעווה, דבר, 4 בדצמבר 1980
  23. ^ עמוד הפייסבוק "עובדות לא חשובות", ‏18 באפריל 2017
  24. ^ יואב בירנברג, מעלה מעלה, השילוח התחיל, חדשות, 28 בנובמבר 1991
  25. ^ רן בוקר, אחרי יותר משנה וחצי: צביקה פיק שוב על הבמה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2019
  26. ^ רייטינג: חדשות 12 מתרסקת, לכמה הגיעה אהבה חדשה?, באתר אייס, 19 במאי 2022
  27. ^ הדס בשן, ברגעים הכי יפים של החיים, באתר ynet, 28 באוקטובר 2009
  28. ^ אלעזר לוין, צביקה פיק קנה דירה ב-360 אלף דולר ביהוד, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 10 בפברואר 2008
  29. ^ אלכס פרלסמן, נצחון לא משכנע לסגל הנוער 1–3, מעריב, 20 באוקטובר 1982
  30. ^ דובי גל - סגן יו"ר מכבי רמת-השרון, מעריב, 9 ביולי 1985
  31. ^   צביקה פיק: "תמיד יש עקיצות והערות", באתר ynet, 6 בינואר 2014
  32. ^   יוני פרוים, צביקה פיק מתחת לחופה, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 3 ביולי 2016
  33. ^ יוני פרוים, חתונה הוליוודית: קוונטין טרנטינו ודניאלה פיק נישאו, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 29 בנובמבר 2018
  34. ^   יואב בירנברג, בפיק שלו, באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביולי 2017
  35. ^   יואב בירנברג, "נולדתי להיות אמא", באתר "ידיעות אחרונות", 7 ביוני 2016
  36. ^ גיל לוסטיג, ‏"להיות חזקה בשביל הבנים שלי השאיר אותי עם הראש מעל המים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 באוקטובר 2018‏
  37. ^ צביקה פיק ושירה מנור נפרדו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 במאי 2021‏
  38. ^   רם בוקר, רותם אליזרע, צביקה פיק השתחרר מבית החולים - ועבר למרכז שיקומי, באתר "ידיעות אחרונות", 30 באפריל 2018
  39. ^ נעם כהן וענבר טויזר, ‏צביקה פיק אושפז בסוף השבוע בבית חולים אחרי שחש ברע, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 במרץ 2022‏
  40. ^ צביקה פיק בראיון ראשון מאז האירוע המוחי: "למדתי את השפה העברית מההתחלה", באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2019
  41. ^   חיים אתגר, ‏צביקה פיק, הראיון הראשון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 במאי 2019‏
  42. ^ מיקי לוין, ‏צביקה פיק: "בעוד פחות משנה אכבוש שוב את הבמה", באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2019
  43. ^ צביקה פיק, מחלוצי הפופ הישראלי, הלך לעולמו בגיל 72, באתר וואלה!‏, 14 ביוני 2022
  44. ^ מאור בן הרוש‏, פרידה מהמאסטרו: המוזיקאי צביקה פיק הובא למנוחת עולמים, באתר וואלה!‏, 15 באוגוסט 2022
  45. ^ טקס אקו"ם: פרס מפעל חיים של אקו"ם לצביקה פיק, באתר אקו"ם, 1 במרץ 2011 | ארכיון האינטרנט
  46. ^ טל פרי, ‏פרס אקו"ם על מפעל חיים לצביקה פיק: "אין זמן לסיכומים", באתר גלובס, 1 במרץ 2011
  47. ^ אורין ויינברג, צביקה פיק יקבל פרס מפעל חיים: "כבוד גדול", באתר ynet, 14 באוקטובר 2018
  48. ^ שגיא בן נון‏, צביקה פיק לוואלה! תרבות: "גאה לקבל פרס מפעל חיים, זה פרס על אהבת הקהל", באתר וואלה!‏, 14 באוקטובר 2018
  49. ^ פסטיבלים - פסטיבל ימי זמר 2019 בתיאטרון חולון, www.habama.co.il
  50. ^ פרס מפעל חיים יוענק לצביקה פיק, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  51. ^ ירושלים של פיק: צביקה פיק קיבל את תואר תושב כבוד ממשה ליאון, באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2019