ויקיפדיה

ג'יהאדיזם

אידאולוגיה אסלאמיסטית הדוגלת בשימוש ברצח ואלימות על מנת להקים מדינה אסלאמית

ג'יהאדיזם היא אידאולוגיה אסלאמיסטית הדוגלת בשימוש באלימות על מנת להקים מדינה אסלאמית או להקים מחדש ח'ליפות. המונח "ג'יהאדיזם" הוא נאולוגיזם שמקורו במונח "ג'יהאד", זאת על אף שהמונח ג'יהאד לא דוגל בהכרח בשימוש באלימות או פתיחת מלחמה. מצד שני, הג'יהאדיזם קשור בבירור לפעולה אלימה, נעשה כיום גם שימוש במונח ביחס לאימפריות איסלמיות שונות בהיסטוריה, כמו הח'ליפות של בית אומיה והאימפריה העות'מאנית, אשר פעלו באופן נרחב נגד מדינות לא מוסלמיות בשם הג'יהאד.[1][2]

שורשיו של הג'יהאדיזם המודרני הוא בעיקר בהתפתחויות האידאולוגיות שאירעו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אשר התפתחו לאידאולוגיות אסלאמיסטיות במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.[3][4][5] האידאולוגים הג'יהאדיסטים דמיינו את הג'יהאד כ"מאבק מהפכני" נגד הסדר הבינלאומי החילוני במטרה לאחד את העולם המוסלמי תחת "שלטון האל".[6] ארגוני המתנדבים האיסלאמיסטיים שהשתתפו במלחמה מלחמת אפגניסטן-ברית המועצות בין 1979 ל-1989 חיזקו את עליית הג'יהאדיזם, אשר המשיך להתפשט בעולם במהלך סכסוכים מזוינים שונים לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21.[7][8]

ג'יהאדיזם אשר ממוקד יותר בזירה הבינלאומית במסגרת מאמץ פאן-אסלאמי מכונה גם בשם ג'יהאדיזם עולמי.[9][4][10][11] ישנם מחקרים שמעידים על כך שעם עלייתו של ארגון דאעש מתנדבים מוסלמים שונים נסעו לסוריה ולעיראק ממדינות שונות בעולם המערבי ובמדינות בעלות רוב מוסלמי על מנת לקחת חלק בג'יהאדיזם העולמי.[9][12][13][14][15][16]

גלריית תמונות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'יהאדיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The End of the Jihad State.
  2. ^ Mohanty, Nirode (15 בספטמבר 2018). Jihadism: Past and Present - Nirode Mohanty - Google Books. Rowman & Littlefield. ISBN 9781498575973. נבדק ב-2022-10-01. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Poljarevic, Emin (2021). "Theology of Violence-oriented Takfirism as a Political Theory: The Case of the Islamic State in Iraq and Syria (ISIS)". In Cusack, Carole M.; Upal, M. Afzal (eds.). Handbook of Islamic Sects and Movements. Brill Handbooks on Contemporary Religion. Vol. 21. Leiden and Boston: Brill Publishers. pp. 485–512. doi:10.1163/9789004435544_026. ISBN 978-90-04-43554-4. ISSN 1874-6691.
  4. ^ 1 2 Aydınlı, Ersel (2018) [2016]. "The Jihadists after 9/11". Violent Non-State Actors: From Anarchists to Jihadists. Routledge Studies on Challenges, Crises, and Dissent in World Politics (1st ed.). London and New York: Routledge. pp. 110–149. ISBN 978-1-315-56139-4.
  5. ^ Jalal, Ayesha (2009). "Islam Subverted? Jihad as Terrorism". Partisans of Allah: Jihad in South Asia. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. pp. 239–301. doi:10.4159/9780674039070-007. ISBN 9780674039070.
  6. ^ A. Charters, David (6 פבר' 2007). "Something Old, Something New…? Al Qaeda, Jihadism, and Fascism". Terrorism and Political Violence. Routledge. 19: 65–93. doi:10.1080/09546550601054832. ISSN 0954-6553 – via tandfonline. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Hekmatpour, Peyman (1 בינואר 2018). "What do we know about the Islamic Radicalism: A meta-analysis of academic publications". resistance of Afghan Mujahideen against the Soviet invasion.. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  8. ^ Hekmatpour, Peyman; Burns, Thomas (14 באוגוסט 2018). "Radicalism and Enantiodromia: A Trialectic of Modernity, Post-modernity, and Anti-modernity in the Islamic World". {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  9. ^ 1 2 Atiyas-Lvovsky, Lorena; Azani, Eitan; Barak, Michael; Moghadam, Assaf (20 בספטמבר 2023). Cruickshank, Paul; Hummel, Kristina; Morgan, Caroline (eds.). "CTC-ICT Focus on Israel: In Word and Deed? Global Jihad and the Threat to Israel and the Jewish Community" (PDF). CTC Sentinel. West Point, New York: Combating Terrorism Center. 16 (9): 1–12. ארכיון (PDF) מ-20 בספטמבר 2023. נבדק ב-1 באוקטובר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Meleagrou-Hitchens, Alexander; Hughes, Seamus; Clifford, Bennett (2021). "The Ideologues". Homegrown: ISIS in America (1st ed.). London and New York: I.B. Tauris. pp. 111–148. ISBN 978-1-7883-1485-5.
  11. ^ Clarke, Colin (8 בספטמבר 2021). Cruickshank, Paul; Hummel, Kristina (eds.). "Twenty Years After 9/11: What Is the Future of the Global Jihadi Movement?" (PDF). CTC Sentinel. West Point, New York: Combating Terrorism Center. 14 (7): 91–105. ארכיון (PDF) מ-8 בספטמבר 2021. נבדק ב-10 בנובמבר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Milton, Daniel; Perlinger, Arie (11 בנובמבר 2016). Cruickshank, Paul; Hummel, Kristina (eds.). "From Cradle to Grave: The Lifecycle of Foreign Fighters in Iraq and Syria" (PDF). CTC Sentinel. West Point, New York: Combating Terrorism Center: 15–33. ארכיון (PDF) מ-18 ביוני 2020. נבדק ב-20 בדצמבר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Schmid, Alex P.; Tinnes, Judith (בדצמבר 2015). "Foreign (Terrorist) Fighters with IS: A European Perspective" (PDF). ICCT Research Paper. The Hague: International Centre for Counter-Terrorism. 6 (8). doi:10.19165/2015.1.08. ISSN 2468-0656. JSTOR resrep29430. ארכיון (PDF) מ-25 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Picker, Les (ביוני 2016). "Where Are ISIS's Foreign Fighters Coming From?". The Digest. Cambridge, Massachusetts: National Bureau of Economic Research. 6. ארכיון מ-23 באוקטובר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Hekmatpour, Peyman; Burns, Thomas J. (2019). "Perception of Western governments' hostility to Islam among European Muslims before and after ISIS: the important roles of residential segregation and education". The British Journal of Sociology. Wiley-Blackwell for the London School of Economics. 70 (5): 2133–2165. doi:10.1111/1468-4446.12673. ISSN 0007-1315. PMID 31004347.
  16. ^ Pokalova, Elena (2020). "Foreign Fighters in Syria and Iraq: Aberration from History or History Repeated?". Returning Islamist Foreign Fighters: Threats and Challenges to the West. Basingstoke: Palgrave Macmillan. pp. 11–58. doi:10.1007/978-3-030-31478-1. ISBN 978-3-030-31477-4.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יהאדיזם&oldid=39195586"