ג'נסון נגד חברת אוולת' טקונייט
משפט לואיס אי. ג'נסון נגד חברת אוולת' טקונייט (באנגלית: Lois E. Jenson v. Eveleth Taconite Co) הוא התביעה הייצוגית הראשונה בגין הטרדה מינית בארצות הברית. התביעה הוגשה בשנת 1988 מטעם לואיס ג'נסון ועמיתותיה לעבודה במכרה EVTAC בעיר אוולת' שבמינסוטה, אשר נמצאת במחוז הצפוני של רכס המסבי (Mesabi Range) שהוא האזור העשיר ביותר בעפרות ברזל בארצות הברית.
עובדות עריכה
ג'נסון החלה לעבוד באתר הכרייה במרץ 1975, יחד עם נשים אחרות, ויחד עם העמיתות לעבודה סבלה מיחס עוין מתמיד מצד העובדים הגברים, אשר כלל הטרדות מיניות, אלימות מילולית, איומים, הטרדה והפחדה. ב-5 באוקטובר 1984, היא הגישה תלונה למחלקת זכויות האדם של מינסוטה, בה פירטה את העוונות שנאלצה לחוות.[1] כתגובה, צמיגי מכוניתה נחתכו שבוע לאחר מכן. בינואר 1987, סוכנות המדינה העבירה בקשה לבעלים-במשותף של המכרה, חברת אוגלבי נורטון, מקליבלנד, אוהיו,[2] לשלם $6,000 כפיצוי וכ-$5,000 בגין עוגמת הנפש שספגה ג'נסון, אך החברה סירבה.
ב-15 באוגוסט 1988, עו"ד פול ספרנגר הגיש את התביעה הייצוגית "לואיס אי. ג'נסון ופטרישיה אס. קוסמאק נגד חברת אוולת' טקונייט" לבית המשפט המחוזי במינאפוליס. בזמנו התבקשה תובענה ייצוגית והיא נענתה על ידי ג'יימס רוזנבאום ב-16 בדצמבר 1991. ג'נסון הפסיקה לעבוד במכרה ב-25 בינואר 1992, ואובחנה סובלת מהפרעה פוסט-טראומטית זמן קצר לאחר מכן.
משפט אחריות לדין החל ב-17 בדצמבר 1992, בפני השופט ריצ'רד קייל בסנט פול, מינסוטה, ושישה חודשים לאחר מכן, השופט קבע כי החברה הייתה אחראית למנוע התנהגות בלתי הולמת ובזויה שהתרחשה בקרב עובדיה. על החברה צווה להעביר סדנאות חינוך בנושא הטרדה מינית.
מספר חודשים לאחר ההכרעה במשפט פטריק מקולטי מדולות מונה להכריע לגבי סכום הכסף כפיצויים המגיע לנשים כנזיקין. השופט הפדרלי בדימוס התיר לעורכי דין של הנתבעת (חברת המכרה) להשיג רשומות רפואיות של כל הנשים התובעות. לפני המשפט, התובעות חוו סבל רב מהתצהירים אשר בחנו ופרסו בפומבי את חייהן האישיים ואת עברן הרפואי בפירוט רב.
החצי הראשון של המשפט על נזקים החל בדולות ב-17 בינואר 1995 ונמשך עד 10 בפברואר. לאחר הפסקה, הוא המשיך ב-22 במאי והסתיים ב-13 ביוני.
ב-28 במרץ 1996, מקנולטי הגיש מסמך באורך 416 עמודים אודות הנשים התובעות. הדו"ח, בו הוא כינה את הנשים "היסטריונית", פרסם לציבור הרחב פרטים על החיים הפרטיים שלהן, והעניק להן ממוצע של 10,000 דולר לכל אחת. על פסק הדין הזה הוגש ערעור לבית המשפט לערעורים (Eighth Circuit Court of Appeals) ב-5 בדצמבר 1997. בית המשפט קבע שיש לנהל משפט חדש בפני חבר מושבעים כדי לקבוע נזקים.
הסכם פשרה עריכה
ב-23 בדצמבר 1998, לפני שהמשפט התחיל, הושג הסכם פשרה בין חמש עשרה הנשים התובעות וחברת המכרות אלוות', ובו סוכם כי יועברו 3.5 מיליון דולר לנפגעות. אחת התובעות, פט קוסמאק, נפטרה בעיצומו של המשפט, ב-7 בנובמבר 1994.
המקרה תועד בשנת 2002 בספר Class Action, וב-2005 בסרט "ארץ קרה", בכיכובה של שרליז ת'רון.
קישורים חיצוניים עריכה
- הגיבורה ועורך–דינה בארץ קרה: משפט קהילתי פמיניסטי בראי הקולנוע, אורית קמיר, "מעשי משפט", כרך ב' 2009
- Hostile Advances: The Kerry Ellison Story שעסק בתביעה המשפטית בגין הטרדה מינית - "אליסון נגד בריידי" - אשר יצר תקדים בחוק האמריקאי בנושא.
- תובענה ייצוגית: מה קורה כאשר מעסיקים מסרבים לטפל בהטרדה מינית, ועוד ראיונות.