ג'רג' קלמן (שחקן)
ג'רג' קלמן (בהונגרית: Kálmán György; בודפשט, 6 במרץ 1925 – בודפשט, 19 בפברואר 1989) היה שחקן יהודי-הונגרי עטור פרסים, זוכה פרס האמן המצטיין, פרס האמן הדגול, פרס מארי יאסאי ופרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל). הוא היה אדם מכונן בדור השחקנים שלאחר המרד ההונגרי של 1956.
 | |
| לידה |
6 במרץ 1925 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1989 (בגיל 63) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1949) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהג'רג' קלמן נולד במשפחה יהודית בבודפשט. לאביו, מור קלמן (1887–1967)[1] היה חנות מסחר של מכונות סריגה מעגליות. המשפחה ממעמד הביניים התגוררה ברחוב ראדאי ברובע 9 . הוא היה תלמיד גרוע מאוד מכיתה א' של בית הספר היסודי ועד סיום חטיבת הביניים ברחוב איפאר. לאחר מכן הפך לחניך מתלמד של ייצור כפפות מעור לתקופה של ארבע שנים. כשסיים וקיבל תעודת מומחה ב-1943, כבר לא היה ניתן להשיג עור לכפפות, אז הפך ליצרן עור עליון לנעליים. כשנגמר גם העור העליון ניסה נגרות, אחר כך עניבות. אחר כך נלקח לדרום למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא חזר הביתה בפברואר 1945. אמו גורשה למחנות ההשמדה, נרצחה שם והוא לא ראה אותה שוב. אביו שרד את השואה והתחתן בשנית ב-1950. כשה"מגזר הפרטי" חדל להתקיים בחילופי המשטר לקומוניסטי, הוא לא רצה ללכת לעבוד במפעל.[2]
קריירה
עריכהאת הכשרתו במשחק החל בבית הספר הפרטי של מרגיט מאקאי. לאחר מכן פנה לאוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע ולאחר שסיים את לימודיו ב-1949 הוא קיבל את החוזה הראשון שלו בתיאטרון הלאומי של העיר פץ' בניהולו של יוז'ף סֶנְדרֶה. לאחר מכן היה חבר בתיאטרון הלאומי בין 1953 עד 1980. אחרי 1981 הופיע בתיאטרון על שם מיקלוש רדנוטי ובמקביל קיבל חוזה גם מ-MAFILM אולפן הסרטים ההונגרי.
ב-1957 זכה להצלחה הגדולה הראשונה שלו במחזה "הביצה" של המחזאי הצרפתי פליסיאן מרסו (אנ'). הוא בלט מיד בסגנון המשחק שלו ובביצועיו חודרי הנשמה. עיצובי הדמויות שלו התאפיינו בתכונות של חוסר אונים, חוסר ישע, אזלת יד, באירוניה אינטלקטואלית ובריחוק. האמנות שלו פותחה בצורה הטובה ביותר בהצגת גיבורי הדרמות של המאה ה-20 שהם מופרעים נפשית, משוגעים או מסתתרים מאחורי מסכת הטירוף.
כשחקן מדובב, הוא היה קולו ההונגרי של האמפרי בוגרט בסרט קזבלנקה, קולו של לאונרד ברנשטיין בסדרת ברנשטיין של הטלוויזיה ההונגרית. לאחר שתיקה ארוכה, הוא הופיע שוב על הבמה ב"קורונה פודיום" (תיאטרון).
תפקידיו העיקריים
עריכהתיאטרון
עריכהמספר הופעות הבכורה שלו הרשומות במאגר התיאטרון : 106 . אפשר לראות אותו גם במאתיים וארבע עשרה תמונות תיאטרון באותו מקום.[3]
- מאגיס (פליסיאן מרסו : הביצה)
- מאראט (פטר וייס : Marat/Sade)
- פרדריק ויליאם רולף (פיטר לוק : אדריאנוסוס השביעי)
- אדוארד טלר ( היינר קיפהארדט : פרשת אופנהיימר)
- קוונטין (ארתור מילר : אחרי הנפילה)
- ביף (ארתור מילר: מותו של סוכן)
- וורם (פרידריך שילר : מזימה ואהבה)
- ליסאנדר (ויליאם שייקספיר : חלום ליל קיץ)
- שוטה (ויליאם שייקספיר: המלך ליר)
- יאנוס בוייאי (לאסלו נמט : השני בוייאי)
- לוציפר ( אימרה מדאץ' : טרגדיית האדם)
- הכומר הייל (ארתור מילר: ציד המכשפות בסיילם)
- המגן (וייס: החקירה)
- הרוזן (פרנץ מולנר : אופנת ג'נטלמנים)
- הרמן פון שיץ ( אישטוואן שארושפטקי : מנקרי העיניים)
סרטים
עריכהעלילתיים
עריכה- A harag napja (1953)
- Keserű igazság (1956)
- Hannibál tanár úr (1956)
- Bakaruhában (1957)
- Láz (1957)
- Sóbálvány (1958)
- Édes Anna (1958)
- Merénylet (1959)
- Felfelé a lejtőn (1959)
- Dúvad (1961)
- Jó utat autóbusz! (1961)
- Délibáb minden mennyiségben (1962)
- Az utolsó vacsora (1962)
- Esős vasárnap (1962)
- Egyiptomi történet (1963)
- Germinal (1963)
- Rab Ráby (1964)
- A kőszívű ember fiai I-II. (1965)
- Iszony (1965)
- Sellő a pecsétgyűrűn I-II. (1966)
- És akkor a pasas… (1966)
- A férfi egészen más (1966)
- Kártyavár (1967)
- Imposztorok (1969)
- Történelmi magánügyek (1970)
- Szerelmi álmok – Liszt (1970)
- Kopjások (1975)
- Teketória (1976)
- Naplemente délben (1979)
- Requiem (1981)
- Fogadó az Örök Világossághoz (1981)
- Gyertek el a névnapomra (1983)
- Keserű igazság (1986)
- Tüske a köröm alatt (1988)
סרטי טלוויזיה
עריכה- Nő a barakkban (1961)
- Ne éljek, ha nem igaz! (1962)
- Nyaralók (1967)
- Halálnak halála (1969)
- Só Mihály kalandjai (1970)
- Tizennégy vértanú (1970)
- A gyáva (1971)
- A hetedik kocsi (1971)
- Felhőfejes (1972)
- Irgalom 1-3. (1973)
- Zrínyi (1973)
- A fekete Mercedes utasai (1973)
- A professzor a frontra megy (1973)
- Próbafelvétel (1974)
- Veszélyes forduló (1974)
- Végül (1974)
- Hogyan viseljük el szerelmi bánatunkat (1975)
- Felelet 1-6. (1975)
- Tengerre néző cellák (1978)
- Rejtekhely (1978)
- Az elefánt (1978)
- Hálapénz – Tiszteletem főorvos úr! (1979)
- Jegor Bulicsov és a többiek (1981)
- Kálmán György (dokumentum, 1982)
- A piac (1983), „vak Náci”
- Csinszka (1987)
- Margarétás dal 1–2. (1988)
משחקי קול (רדיו)
עריכה- Kipphardt, Heinar: Shakespeare kerestetik (1955)
- Mesterházi Lajos: Pesti emberek (1958)
- Zola, Emile: Tisztes úriház (1959)
- André Stil: Két kő között (1961)
- Balzac, Honoré de: Elveszett illúziók (1961)
- Gyárfás Endre: Egy pillanat gyümölcse (1961)
- Akszjonov, Vaszilij: Kollégák (1962)
- Arbuzov, Alekszej: Az elveszett fiú (1962)
- Shaw, Irwin: Hazafiak (1962)
- Csop, Karel: Egy ember, akit figyelnek (1964)
- Hawthorne: Skarlát betű (1964)
- Brecht, Bertold: A vágóhidak Szent Johannája (1965)
- Eich, Günther: A viterbói lányok (1965)
- Friedrich Dürrenmatt: Straniczky és a nemzeti hős (1965)
- Liszkay Tamás: Utazás Bitóniába (1965)
- Miroslav Krlezsa: Areteus (1965)
- Hollós Ervin: Fiúk a térről (1966)
- Lóránd Lajos: Várlak a Diadalív alatt (1966)
- Boros Lajos-Vámos Miklós: Felfüggesztés (1971)
- Hegedűs Géza: Szemiramisz szerelme (1971)
- Jókai Anna: Általános foglalkoztató (1973)
- Vágó Péter: A boszorkány (1974)
- Hubay Miklós: Tüzet viszek (1975)
- Joachim Walther: A zöldövezet (1976)
- Gyárfás Miklós: Hápi (1977)
- Szabó Magda: Sziget-kék (1979)
- Zoltán Péter: Nofretete (1979)
- Felsenstein, Annelise: Hétköznapi varázslat (1982)
- Bárány Tamás: Egy boldog família (1983)
- Szakonyi Károly: A hentes (1983)
- Vercors: Mesék borogatás közben (1983)
- Mándy Iván: Lebontott világ (1984)
- Gyárfás Miklós: Becsületének oka ismeretlen (1985)
- Molnár Ferenc: Az ismeretlen lány (1985)
- Móricz Zsigmond: Murányi kaland (1985)
- Remenyik Zsigmond: Kard és kocka (1985)
- Franz Hiesel: Kerkafalva (1986)
- Kormos István: N.N. utolsó bolyongása (1986)
- Traven: Halálhajó (1986)
- Franz Fühmann: A kékfényű lámpás (1987)
- Mándy Iván: Koszorú (1987)
פרסים והוקרה
עריכה- פרס מארי יאסאי (1956, 1958)
- פרס האמן המצטיין (1966)
- פרס קושוט (1970)
- פרס האמן הדגול (1972)
סרטי דיוקן
עריכה- מקצועו: שחקן - גירג' קלמן (1984)
- איך זה היה?! – מתוך הקלטותיו של ג'רג' קלמן (2012)
לקריאה נוספת
עריכה- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (מאגר התיאטרון)
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- "Ne siess, mert holnap meghalsz! A színész Kálmán György élettörténete". Újságmúzeum.hu. 2021-06-15. נבדק ב-2021-07-24. (אל תמהר כי מחר תמות. הביוגרפיה של השחקן ג'רג' קלמן)
ראו גם
עריכה- Kálmán György az Internet Movie Database oldalon (angolul)
- Kálmán György az Internetes Szinkron Adatbázisban ג'רג' קלמן (בהונגרית)
- Kálmán György a PORT.hu-n ג'רג' קלמן ב-PORT.HU (בהונגרית)
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'רג' קלמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'רג' קלמן, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'רג' קלמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'רג' קלמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'רג' קלמן, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ "Kálmán Mór halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 3213/1967. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-08-30.
- ^ 30 éve nincs közöttünk Kálmán György
- ^ 2011. augusztus 14-i lekérdezés