מיקלוש רדנוטי

מיקלוש רדנוטי

מיקלוש רַדְנוטי (בהונגרית: Radnóti Miklós;‏ 5 במאי 1909, בודפשט – 9 בנובמבר 1944, אָבְּדָה, ליד גיור) היה משורר יהודי הונגרי, מגדולי המשוררים ההונגרים של המאה העשרים. נספה בשואה. זכה בפרס באומגרטן (1937).

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רדנוטי נולד בשם מיקלוש גְלָאטֶר (Miklós Glatter) בשנת 1909 בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. בלידתו נפטרו אמו ואחיו התאום, דבר שהשפיע עליו והתבטא ביצירותיו. בשנותיו האחרונות נדחה על ידי החברה ההונגרית על רקע היותו יהודי. ב-1943 קיבל עליו את הנצרות הקתולית. בראשית שנות הארבעים נלקח לביצוע עבודות כפייה במחנה הריכוז בור. על פי עדות ראייה, בנובמבר 1944, במהלך צעדה של קבוצת יהודים, הוכה קשות ועונה על ידי שומר שיכור. לאחר מכן היה פצוע וחלש מכדי לעבוד ולכן נורה ונקבר בקבר אחים ליד הכפר אבדה (Abda) שליד גיור, בצפון-מערב הונגריה.

כמה מספרים תורגמו לעברית. שיר בכתב ידו שכתב בהיותו בעבודת כפייה בתקופת השואה מוצג ביד ושם.

Il faut laisser

אחד משיריו הנודעים של רדנוטי נקרא "Il faut laisser" (צרפתית: 'צריך לעזוב'); זאת על שם השורה הפותחת שיר משנת 1586 של המשורר הצרפתי פייר דה רונסאר. רונסאר טוען כי "צריך לעזוב בית ובוסתן וגן" ("Il faut laisser maisons et vergers et jardins"), קרי להתנזר מהדאגה לרכוש ושאר הבלות העולם הגשמי. רדנוטי מהרהר בקול על פסיקה נושנה זו:

Il faut laisser maisons et vergers et jardins בשורה הזאת פתח רונסאר את שירו האחרון ואותה אני מהמה בחלל פי והשביל החום מאזין ומשיחי הוורדים נושר ומרחף עלה קמל ושני שיחים ערומים עוקבים אחרי תמהים, נראה שהנוף הזה מבין מעט שפת צרפת, Il faut laisser - תוהה גם האלון המדקלם, ומשיר בלוט לאה על אדי השלכת, בין עבים יושבת החמה ותיש קשור לחבל יוצא והולך בזקן לבן ויגון לסחור-סחור ומבוסס בשלוליות השדה, להקת ציפורים מתרוממת לנדוד בחלל רקיע ומופיעה ונעלמת בערפלי השקיעה, צעיפי גשם קר מתבדרים בין בדים דלילים Il faut laisser - זה הלחש ורונסאר נטמן ברגבים. אל תירא, גם עליך יקפאו פניני זעת אפיך. — דוד גלעדי, תרגומים מהשירה ההונגרית, 1997

Il faut laisser maison, et vergers et jardins, - egyik utolsó versét e sorral kezdte Ronsard, morgom magamban és fülel a barna ösvény s a kerti rózsafákról egy-egy holt szirom száll; két meztelen bokor mélán utánam bámul, úgy látszik ért a táj egy kissé franciául; il faut laisser, - mereng a tölgyfa is szavalva s egy fáradt makkot ejt a gőzölgő avarra. Felhők közt ül a nap, egy bak kötélre fűzve elindul s mint fehér, szakállas mélabú jár köröskörül s a rét tócsáiban taposgat; az égi téreken madárhad vé-je úszkál és néha eltünik a lassu szürkületben; a ritkás lomb között hűs eső fátyla lebben, il faut laisser, - susog, Ronsard-t a földbe tették, s majd megfagy rajtad is, ne félj a gyöngy verejték. — Radnóti Miklós, 1938 október 7

יצירתו

בשנות העשרים החל לכתוב שירה דאדאיסטית, אך עבר לכתיבה סימבוליסטית-אכספרסיוניסטית. שלושה מסלולים לכתיבתו: האישי, ההגותי והפוליטי. בשנות השלושים נרתם למאבק בפאשיזם, באנטישמיות ובאפליה הגזעית. ביצירתו ניכרת השפעתו של ברטולד ברכט. שיריו האחרונים המשקפים נפש שסועה בין תקווה וגעגוגים לביתו לאוהביו לבין חשש מנצחון האלימות. נמצאו על גופתו והתפרסמו בקובץ "שמי סופה". הוא כתב גם יצירה אוטוביוגרפית בשם "מזל תאומים (1940).

יצירתו שתורגמה לעברית

• שמונה אקלוגות (עברית: מרדכי אבי-שאול),‫ תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, 1966.
• בעקבות אורפאוס: מבחר שירים / מיקלוש ראדנוטי (תרגם מהונגרית והוסיף מבוא: איתמר יעוז-קסט), תל אביב: עקד, תשל"א.
• דון קיחוטה דה לה מנצ'ה / מיגל דה סרוואנטס; עיבוד: מיקלוש רדנוטי; איור: יאנוש קאש (עברית: הגר אנוש),‫ [תל אביב]: לדורי, 1997.

קישורים חיצוניים

• מסע מזורז: שיר של מיקלוש רדנוטי בתרגום של משה גנן באתר דעת
• רשימת תרגומים לשירים של מיקלוש רדנוטי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.