גאי רוג'רס
גאי ויליאם רוג'רס (באנגלית: Guy William Rodgers; 1 בספטמבר 1935 – 19 בפברואר 2001) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז במשך 12 עונות בליגת ה-NBA.
.jpg) | |
| גאי רוג'רס | |
| לידה |
1 בספטמבר 1935 פילדלפיה שבפנסילבניה |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 2001 (בגיל 65) לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.83 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת טמפל |
| דראפט |
בחירה טריטוריאלית, 1958 פילדלפיה ווריורס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 2014 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1958–1966 1966–1967 1967–1968 1968–1970 |
פילדלפיה/סן פרנסיסקו ווריורס שיקגו בולס סינסינטי רויאלס מילווקי באקס |
| הישגים כשחקן | |
| 4 השתתפויות במשחק האולסטאר (1963, 1964, 1966, 1967) | |
  | |
רוג'רס, שנחשב לאחד מטובי הרכזים בשנות ה-60, היה פעמיים מלך האסיסטים של ה-NBA, והחזיק בשיא האסיסטים למשחק יחיד במשך כ-15 שנה. הוא נבחר ארבע פעמים למשחק האולסטאר של ה-NBA, ובשנת 2014 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.
קורות חייו
עריכהרוג'רס נולד וגדל בפילדלפיה שבפנסילבניה ובנערותו הרבה להתרועע עם ביל קוסבי. כבר מגיל צעיר החל רוג'רס לגלות כישרון לכדורסל, שהיה ענף הספורט הפופולרי ביותר בפילדלפיה.[1] הוא למד בתיכון "נורת'איסט" בעיר, ושיחק במדי קבוצת הכדורסל של בית הספר. כשהיה בן 17 כבר התנשא לגובה של 1.83 מטרים, וחדל לצמוח.
לקראת שנתו האחרונה בתיכון סיים ג'ו בלמונט, הקלעי המצטיין של הקבוצה, את לימודיו והלך לשחק בליגת המכללות. מאמנו של רוג'רס ביקש ממנו לקחת עליו את האחריות ולהתמקד בקליעת הנקודות. רוג'רס גמל לו באותה השנה עם 35 נקודות בממוצע ונבחר לשחקן המצטיין של הליגה הציבורית ("Philadelphia Public League"). במהלך אותה השנה נפטרה אימו מהתקף לב ורוג'רס נשלח לגור עם סבו.
קריירת מכללות
עריכהלאחר סיום לימודיו התיכוניים קיבל רוג'רס הצעות לקבלת מלגות כספורטאי מצטיין מ-16 אוניברסיטאות, אולם הוא החליט להישאר בפילדלפיה והחל ללמוד באוניברסיטת טמפל, משום שהבטיח לאימו שיישאר קרוב לבית.
במהלך עונת הפרשמן, בה לא יכול היה לשחק במדי האוניברסיטה,[א] נפטר סבו של רוג'רס, והשאיר אחריו מכתב בו ביקש מנכדו להתגבר ולהתנהג כגבר. רוג'רס סיפר כי למכתב זה הייתה השפעה רבה על הקריירה שלו, והוא גרם לו לפתח מנהיגות על המגרש.
בעונת הסופומור חבר רוג'רס להאל ליר, לאחר הקווים האחוריים הטובים בליגת בכדורסל המכללות של אותם השנים. הוא קלע באותה העונה 18.5 נקודות בממוצע, וסייע לטמפל לסיים עם 27 ניצחונות מול ארבעה הפסדים בלבד. בטורניר ה-NCAA הגיעה טמפל עד לחצי הגמר, בו הפסידה לאוניברסיטת אייווה. במשחק על המקום השלישי, שהתקיים באותן השנים, חילק רוג'רס 20 אסיסטים, מרביתם לליר, שסיים עם 48 נקודות, וסייע לקבוצתו לנצח.
לקראת העונה הבאה, עונת 1956/1957, עזב ליר את הקבוצה לאחר שסיים את לימודיו. ללא ליר ניצחה טמפל 20 משחקים בלבד, ולא הצליח להעפיל אל טורניר אליפות המכללות. רוג'רס רשם לאורך העונה 20.4 נקודות בממוצע,[2] ורשם שיא אוניברסיטה של 185 אסיסטים בעונה, ונבחר לחמישיית העונה השנייה בליגת המכללות. בטורניר ההזמנה הלאומית (NIT), הטורניר השני בחשיבותו בליגת המכללות,[3] הפסידה טמפל בחצי הגמר, וניצחה במשחק על המקום השלישי.
בעונת הסיניור רשם רוג'רס ממוצעים של 20.1 נקודות למשחק, וקבע שיא אוניברסיטה כשמסר 15 אסיסטים במשחק מול אוניברסיטת מנהטן. הוא הוביל את קבוצתו פעם נוספת עד לפיינל פור טורניר אליפות המכללות, בו הפסידה בחצי הגמר בנקודה לאוניברסיטת קנטאקי, ונבחר לחמישייה המצטיינת של ליגת המכללות.
קריירת ה-NBA
עריכהלאחר ארבע שנים בליגת המכללות, נבחר רוג'רס כבחירה טריטוריאלית בדראפט ה-NBA על ידי פילדלפיה ווריורס. במשחק הבכורה שלו בליגת ה-NBA התמודדה פילדלפיה מול בוסטון סלטיקס. רוג'רס רשם באותו המשחק 24 נקודות ותשעה אסיסטים מול בוב קוזי, כוכבה של הסלטיקס, שנחשב לרכז הטוב בליגה באותן השנים. רוג'רס החמיץ משחקים רבים בעונת הרוקי שלו בעקבות גיוס לצבא ארצות הברית, אך על אף שלקח חלק ב-45 משחקים בלבד, סיים שני בקבוצתו עם 261 אסיסטים בעונה. פילדלפיה ניצחה לאורך העונה 32 משחקים מול 40 הפסדים וסיימה במקום הרביעי והאחרון במזרח.
לקראת העונה הבאה הוחלף אל סרבי מאמן הקבוצה בניל ג'ונסטון, שחקן הקבוצה שהיה מלך הסלים של ה-NBA שלוש פעמים ונאלץ לפרוש עקב בעיות בברכיו.[4] בדראפט נבחר וילט צ'מברלין, ופילדלפיה הפכה לאחת הקבוצות החזקות בליגה. בין צ'מברלין לרוג'רס התפתח שיתוף פעולה מצוין, כשרוג'רס מוסר אסיסטים רבים לצ'מברלין. רוג'רס סיים את העונה עם 7.1 אסיסטים למשחק, שני רק לקוזי, וצ'מברלין היה למלך הסלים של הליגה.[5] פילדלפיה סיימה את העונה עם 49 ניצחונות מול 26 הפסדים בלבד, שנייה בליגה רק לסלטיקס. במשחקי הפלייאוף גברה פילדלפיה בשלושה משחקים על סירקיוז נשיונלס בסיבוב הראשון 1-2, ופגשה בגמר המזרח את בוסטון סלטיקס שהעפילה אוטומטית לסדרה.[ב] אל המשחק החמישי בסדרה הגיעה פילדלפיה בפיגור של 3-1. ברגעי הסיום, כשפילדלפיה בפיגור של 117-115, ביצע קוזי עבירה על רוג'רס ושלח אותו לקו העונשין. רוג'רס לא הצליח להשוות את התוצאה כשהחטיא את שתי הזריקות ופילדלפיה הפסידה בסדרה 4-1.
בעונה הבאה, עונת 1960/1961, חתם בקבוצה אל אטלס, שהיה שותפו של רוג'רס לחדר במסעותיהם למשחקי החוץ, והפך לידיד קרוב שעם השנים עבר להתגורר עם רוג'רס ומשפחתו. רוג'רס שיפר את מספריו האישיים באותה העונה ומסר 8.7 אסיסטים למשחק, שני רק לאוסקר רוברטסון. פילדלפיה הייתה לאחת משלוש קבוצות בלבד באותה השנה שסיימו במאזן ניצחונות חיובי, אולם בסיבוב הראשון של משחקי הפלייאוף הובסו בסוויפ של 0-3 מול סירקיוז.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- ביוגרפיה באתר jockbio.com
- גאי רוג'רס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ביאורים
עריכה- ^ עד שנת 1971 לא הורשו שחקני השנה הראשונה באוניברסיטה לשחק במדי קבוצת הכדורסל בליגת המכללות. בליגת ה-NCAA לקחו חלק רק שחקני הנבחרת הבוגרת, שהורכבה מתלמידי השנה השנייה עד הרביעית.
- ^ בשנת 1960 העפילו לפלייאוף שש קבוצות בלבד, שלוש מהמזרח ושלוש מהמערב. הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר בכל אזור העפילה אוטומטית לגמר האזורי, שהתקיים בשיטת "הטוב מ-7" ואילו שתי הקבוצות הנותרות התחרו על הכרטיס לגמר האזורי בסדרת "הטוב מ-3".
הערות שוליים
עריכה- ^ Robert Cherry, Wilt:Larger than life p.19
- ^ ממוצעי קריירת המכללות
- ^ טורניר NIT: ניצחון להוואי, הפסד לסנט לואיס, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 20 במרץ 2003
- ^ Wilt:Larger than life p.89-90
- ^ 1959-60 NBA Season Summary