אל אטלס

כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי

ַ

אל אטלס
Al Attles
אטלס במדי סן פרנסיסקו ווריורס, 1970
אטלס במדי סן פרנסיסקו ווריורס, 1970
לידה 7 בנובמבר 1936 (בן 85)
ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מספר 16
מכללה קרוליינה הצפונית A&T
דראפט בחירה מספר 39, 1960
פילדלפיה ווריורס
היכל התהילה נבחר ב-2019 כ"תורם"
קבוצות כשחקן
1960–1971 פילדלפיה/סן פרנסיסקו ווריורס
קבוצות כמאמן
1969–1983 סן פרנסיסקו/גולדן סטייט ווריורס
הישגים כמאמן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1975)
מאמן במשחק האולסטאר (1975, 1976)
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1976–1986 גולדן סטייט ווריורס

אלווין אוסטין "אל" אטלְס הבןאנגלית: .Alvin Austin "Al" Attles Jr; נולד ב-7 בנובמבר 1936) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי. שיחק בקבוצת פילדלפיה/סן פרנסיסקו ווריורס מליגת ה-NBA בין השנים 1960–1971, אימן אותה בין השנים 1969–1983, ושימש כג'נרל מנג'ר שלה בין השנים 1976–1986. בעונת 1974/1975 הוביל את הווריורס לזכייה באליפות ה-NBA, כמאמן הקבוצה.

בפברואר 1977 הפרישו הווריורס את גופייתו של אטלס, עם המספר "16".[1] בספטמבר 2019 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]

קריירת משחקעריכה

לאחר שלמד ארבע שנים באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית A&T, נלקח אטלס בבחירה ה-39 של דראפט ה-NBA‏ 1960, על ידי פילדלפיה ווריורס.[3] במהלך עונתו השנייה בפילדלפיה השתתף ב"משחק 100 הנקודות של וילט צ'מברלין", ואף היה הקלע השני של קבוצתו עם 17 נקודות, ללא אף החטאה מהשדה (8 מ-8).[4] בעונת 1963/1964 סייע לווריורס להעפיל לגמר ה-NBA, עם ממוצע של 10.9 נקודות למשחק, אך קבוצתו הפסידה לבוסטון סלטיקס (1–4) אשר זכתה באליפות השישית ברציפות. בעונת 1966/1967 חזרו הווריורס למעמד הגמר, בו הפסידו לפילדלפיה 76' בתוצאה 2–4. בעונת 1970/1971 קלע אטלס 2.0 נקודות למשחק, ובסיומה פרש ממשחק, בגיל 34.

לאורך 11 עונותיו ב-NBA, כולן כשחקן הווריורס, רשם אטלס ממוצעים כוללים של 8.9 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים למשחק.[5]

קריירת אימוןעריכה

במהלך עונת 1969/1970 מונה למאמן הווריורס, בעודו שחקן הקבוצה.[6] בעונת 1974/1975 הוליך את הווריורס לזכייתם השלישית אי פעם באליפות ה-NBA, הודות ליכולת מצוינת של שחקן הקבוצה ריק בארי בסדרת הגמר מול וושינגטון בולטס. בכך היה אטלס המאמן האפרו-אמריקאי השני בתולדות ה-NBA שזוכה באליפות, אחרי ביל ראסל. בעונות 1977 ו-1978 לא הצליחה גולדן סטייט לשחזר את העפלתה לגמר ה-NBA, וב-6 העונות הבאות תחת אטלס לא השתתפה כלל בפלייאוף. בסיום עונת 1982/1983 התפטר אטלס מאימון הקבוצה, ומאז לא חזר לאמן. מאזנו הכולל ב-14 עונותיו כמאמן הווריורס עומד על 557 ניצחונות ו-518 הפסדים (51.8%) בעונה הסדירה, ו-31 ניצחונות ו-30 הפסדים (50.8%) בפלייאוף.[7]

קריירה כג'נרל מנג'רעריכה

 
אטלס במהלך חגיגות האליפות של גולדן סטייט ווריורס, 2015

בקיץ 1976, לקראת עונתו השמינית כמאמן הקבוצה, מונה אטלס לג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט, ונשאר בתפקיד זה עד סיום עונת 1985/1986. בין פעולותיו הבולטות כג'נרל מנג'ר:[8]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אל אטלס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Attles Honored with NBCA’s Chuck Daly Lifetime Achievement Award, באתר הקבוצה, 4 ביוני 2017
  2. ^ ההכרזה על מחזור היכל התהילה 2019, באתר הרשמי, 6 באפריל 2019
  3. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1960, באתר basketball-reference.com
  4. ^ סטטיסטיקות "משחק 100 הנקודות של צ'מברלין", באתר basketball-reference.com
  5. ^ סטטיסטיקות הקריירה של אטלס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  6. ^ Hall Pass, באתר הווריורס, 6 באוגוסט 2014
  7. ^ סטטיסטיקות האימון של אטלס, באתר basketball-reference.com
  8. ^ פעולותיו של אטלס כג'נרל מנג'ר, באתר basketball-reference.com