גאס ואן סאנט ג'וניוראנגלית: .Gus Green Van Sant, Jr;‏[1] נולד ב-24 ביולי 1952 בקנטקי) הוא במאי קולנוע אמריקאי, תסריטאי, צלם, מוזיקאי ומחבר. הוא היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר על סרטו "סיפורו של ויל האנטינג" משנת 1997 ועל סרטו "מילק" משנת 2008, וזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2003 על סרטו "אלפנט".[2] ואן סאנט מתגורר בפורטלנד, אורגון. ואן סנט הוא הומוסקסואל, וסרטי הקולנוע שלו מאופיינים בתמות הומוסקסואליות ושאר נושאים הקרובים לתרבויות שוליים.

גאס ואן סנט
Gus Van Sant
גאס ואן סנט, 2007
גאס ואן סנט, 2007
לידה 24 ביולי 1952 (בן 72)
קנטקי, ארצות הברית
שם לידה Gus Green Van Sant, Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע
מקום לימודים
  • בית הספר לעיצוב רוד איילנד
  • Catlin Gabel School
  • תיכון דריאן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס דקל הזהב (2003)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה

עריכה

ואן סנט החל את עשייתו הקולנועית בבימוי סרטוני פרסומות. באמצע שנות השמונים החל לביים סרטי קולנוע, וכן הפיק, כתב תסריטים, הלחין ואף ערך את סרטיו אלה, שהיו סרטים קצרים בני מספר דקות בלבד. סרטו הראשון באורך מלא היה "Mala Noche" בשנת 1985, שלאחריו בא סרטו הידוע הראשון, "דראגסטור קאובוי" (1989) שבו מככבים מאט דילון והת'ר גראהם. הסרט זיכה את ואן-סנט בפרסים רבים, בהם פרסים בפסטיבל ברלין ושלושה פרסים מטעם איגוד המבקרים האמריקני.

פריצתו הגדולה של ואן סנט באה כשביים ב-1991 את "איידהו שלי". הבימוי הרגיש בסרט זה הקנה לו שם בינלאומי והצלחה קופתית. בהמשך ביים את הקומדיה הכושלת "גם לבוקרות יש רגעים קודרים", בו שיחקה אומה תורמן בתפקיד הראשי, ואת הסרט "פיתוי קטלני" שהביא לניקול קידמן את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הקומית.

ב-1997 ביים את סרטו המצליח והידוע מכולם, "סיפורו של ויל האנטינג", שגרף 9 מועמדויות לפרס אוסקר ובהן מועמדות לפרס הבימוי הטוב ביותר. אחר כך ביים גרסה מחודשת לסרטו הקלאסי של אלפרד היצ'קוק, "פסיכו", כשהעתיק, למעשה, את הבימוי של היצ'קוק, כאשר רק השחקנים השתנו. סרט חשוב אחר שביים הוא "למצוא את פורסטר", בכיכובו של שון קונרי.

מראשית שנות האלפיים התמקד ואן סאנט בבימוי סרטים פרטיקולריים וניסיוניים: "ג'רי" (2002), סרט סוריאליסטי על מטיילים האובדים במדבר, ו"אלפנט" (2003), זוכה פרס דקל הזהב ופרס הבימוי בפסטיבל קאן, סרט ששאב את השראתו מהטבח בתיכון קולומביין. ב-2005 ביים את הסרט "ימים אחרונים", דרמה מוזיקלית בה מגלם מייקל פיט את קורט קוביין.

ב-2008 ביים את הסרט "מילק" שהיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר, בהם פרס הבמאי. הסרט זכה בשני פרסים, אחד עבור השחקן הראשי (שון פן) ואחד עבור התסריט המקורי (דסטין לאנס בלאק).

בשנת 2016 ביים את הסרט "ים של עצים" בכיכובם של נעמי ווטס ומתיו מקונוהיי.

ביולי 2018 יצא סרטו "אל תדאג הוא לא יגיע רחוק ברגל" המבוסס על חייו של צייר הקריקטורות השערורייתי ג'ון קלאהן, שמת בשנת 2010. ון סנט, בילה שעות רבות בשיחות עם קאלהן אשר סיפר לו על התמכרותו הקשה לאלכוהול והפיכתו למשותק בעקבות תאונת דרכים. בסרט, מגלם את דמותו חואקין פיניקס.

פילמוגרפיה

עריכה
שנה סרט
1985 לילה רע
1989 דראגסטור קאובוי
1991 איידהו שלי
1993 גם לבוקרות יש רגעים קודרים
1995 פיתוי קטלני
1997 סיפורו של ויל האנטינג
1998 פסיכו
2000 למצוא את פורסטר
2002 ג'רי
2003 אלפנט
2005 ימים אחרונים
2007 פרנויד פארק
2008 מילק
2011 חסר מנוחה
2012 אדמה מובטחת
2015 ים של עצים
2018 אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל
2024 אויבות: קפוטה נגד הנשים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גאס ואן סנט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Gus Van Sant Biography (1952?-)
  2. ^ "Festival de Cannes: Elephant". festival-cannes.com. נבדק ב-2009-11-05.