גדליה חיון
הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.
| לידה |
ה'תמ"ג / ה'תס"ג קושטא האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1750 ה' באב ה'תק"י ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תלמידיו | רבי שלום שרעבי, החיד"א |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה |
  | |
חייו
עריכהנולד בטורקיה בעיר קושטא, שם היה תלמידו של הרב חיים אלפנדרי.
בשנת ה'תצ"ג (1733) פנו אליו במיוחד אנשי היישוב היהודי בחברון שהיה במצב קשה ביותר, בבקשה לצאת מטעמם כשד"ר לטורקיה. בקושטא הבירה פעל מוסד כלל יהודי בשם "ועד פקידי קושטא" שהוקם במטרה לרכז את הסיוע ליישוב היהודי שבירושלים, אנשי חברון ביקשו מר' גדליה להשפיע עליהם לפעול גם למען יהודי חברון, ואכן הצליח ר' גדליה במשימתו זו ובזכותו הוקם בקושטא ועד "פקידי חברון" שתפקידו היה לסייע במיוחד בהסדרת תשלום חובותיהם של יהודי חברון לשליטים מטעם האימפריה העות'מאנית שהרבו לרדות ולהתעמר בהם.
ר' גדליה מצוין לשבח על שסירב לקבל עבור שליחותו זו כל שכר שהוא, למרות השכר הרב שהיה מקובל לתת לשליחים שהסכימו לצאת למסעות מסוג שכזה.
בשובו משליחותו בשנת ה'תצ"ז (1737) ייסד בירושלים ועמד בראשה של ישיבת מקובלים שנקראה בשם "מדרש חסידים" ואחר כך בשם ישיבת המקובלים בית אל, כנראה בזכות כספים שהצליח לאסוף למטרה זו בשעה שעבר בקהילות טורקיה. הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד תורת הסוד, למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמעה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. עם השנים הגיעו רבים מהגולה במיוחד כדי ללמוד בה, למשל רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב.
אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על כל גורם פרטי, מוסד או קהילה, מבין העדות שבעיר באותם ימים לשלוח בעצמם שד"רים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה ולהקים בהן קופות למען הישיבה. הישיבה קיימת עד היום בעיר העתיקה בירושלים.
בשנת ה'תק"י (1750), על פי בקשתו, מונה לראשות הישיבה תלמידו המקובל ר' שלום שרעבי שעלה מתימן.
ר' גדליה חיון נפטר בה' באב ה'תק"י (1750) ונקבר בירושלים, דרומית לקבר זכריה, על השביל לסילוואן.[1]
החיד"א, שהיה סמוך לזמנו ולמד בישיבתו, מתאר אותו בהערצה גדולה ומכנה אותו בתואר "קדוש" - תואר השמור ליחידי סגולה שחיו חיי קדושה ופרישות. כמו כן תיאר אותו כ"בעל מופת", שתפילותיו היו נענות.
קישורים חיצוניים
עריכה- שם הגדולים/מערכת גדולים/ג, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- מידע על גדליה חיון בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב שלום גפנר, אור השמש, ירושלים תש"ל, עמ' יב–יג, באתר אוצר החכמה.
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| תקופת חייו של הרב גדליה חיון על ציר הזמן |
|---|
 |