חיים אלפאנדרי השני

רבי חיים אליפנדרי או אלפאנדרי או אלפאנדארי (? - 1733) היה רב ופוסק מפורסם בקושטא, מגדולי דורו, ומחבר ספר אש דת.

רבי חיים אליפנדרי
מדינה האימפריה העות'מאנית
פטירה אייר ה'תצ"ג
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) קושטא, צפת, ירושלים
רבותיו רבי יעקב אליפנדרי
תלמידיו רבי גדליה חיון
חיבוריו אש דת, דרך הקודש, סדר משמרה, קדושא דבי שמשא ועוד
אב רבי יצחק רפאל
צאצאים רבי שלמה אליפנדרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי יצחק רפאל, בנו של רבי חיים אלפאנדרי הזקן. למד אצל דודו, רבי יעקב אליפנדרי, מחבר ספר מוצל מאש. בשנת תמ"ו, בעודו צעיר, השיב על פסק של מהר"ם בן חביב בנוגע לכשרות ספר תורה או תפלין שנמצא בהם האות י' מובלעת בנ' בתוך שם ה'. בפסק זה כותב על עצמו רבי חיים:

אנא כבריה קלה זבוב מאיסותא.
שלא הגיע לעונת הפעוטות בן עשר למקרא יומא קמא דריש שתא.
יורד ברשות אדוני אבי נר"ו ומניה נקיטנא רשותא לאשתעויי דינא בהדי ריש גלותא.
וזה החלי בס"ד לירושלים תובב"א

מגיד מראשית, שאלה א' חלק כ"ב

היה מגדולי דורו, והחיד"א קורא לו ”מופת דורנו הרב המופלא מהרח"א” (שם הגדולים מערכת גדולים אות ח, מהר"ר חיים אלפאנדרי הזקן). רבי אליעזר נחום משבח מאד את רבי חיים ואת ספרו "דרך הקודש".[1] הסכים לספרים רבים, ביניהם לספר עדות ביהוסף[2] לרבי יוסף אלמושנינו, ספר בני יעקב[3] לרבי יעקב ששון, ספרו של מרן החבי"ב, כנסת הגדולה,[4] ספר זרע אברהם[5] מאת רבי אברהם בן דוד יצחקי ועוד.

התכתב בהלכה גם עם רבי אליעזר אבן שנג'י,[6] ועם קרובו, רבי אליהו אלפאנדרי, שכותב לו:

ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת החכם השלם רב ועצום עצם מעצמי ובשר מבשרי, והנה אמת כי דבריו אינם צריכים חיזוק כי חזקים הם בעצמן כראי מוצק לא יבריחנו בן קשת ולא תחלפהו קשת נחושה

מגיד מראשית סימן ע'

במצריםעריכה

נדד לארץ מצרים,[7] ושם ביקר בבית שהתגורר בו רבי חיים ויטאל, תלמיד האר"י. בביתו, ראה כתב יד של תיקוני הזוהר שהוגה בידי מהרח"ו, ועל פיו הדפיס הרב אלפאנדרי מהדורה חדשה של תיקוני הזוהר.[8] במצרים פגש גם את רבי ישועה שבאבו, מרבני מצרים המוזכר תכופות בספר גנת ורדים.[7]

בארץ ישראלעריכה

צפתעריכה

עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם סבל מאד יחד עם יהודי עירו מידם הקשה של השלטונות, כנראה ממכתב ששלח בשנת תפ"ז (1727) יחד עם הרבנים רפאל מיכאל מלמד, רבי משה ששון, ורבי אברהם מוצירי, ובו ביקשו מקהילת פיזה לתרום להם על ידי השד"ר ששלחו.[9]

בירושליםעריכה

עבר לימים מספר לירושלים, וכך תיאר את עלייתו לעיר רבי ישראל מאיר מזרחי, מחבר ספר פרי הארץ:

ולא היו ימים טובים לישראל בימים האלה אשר עלה במעלו"ת להשתטח בנחלת ה' איש אשר רוח אלקין קדישין השתכחת ביה ריויה דמי לבר אלקין הרב המופלא סמא דחיי כמוה"ר חיים אלפאנדארי נר"ו מחיה חיים יחייהו וישב שמה ימים במספר ויאורו עיני ולבי שש באור תורתו ודנתי לפניו בקרקע כתלמיד לפני רבו עומד ומשמש באימה לפני א' עליון מלך רם ומתנשא

פרי הארץ חלק א', קושטא תע"ז, הקדמה

בימים אשר שהה בירושלים הרצה לפניו הרב מזרחי תשובה שנתן לגבי בכור ראוי ומוחזק.[10]

פטירתועריכה

תאריך פטירתו המדויק לא נמצא לפנינו, אך בספר יקרא דשכבי[11] מבואר שנפטר בסביבות חודש אייר ה'תצ"ג (1733).

צאצאיו ותלמידועריכה

בנו היה רבי שלמה אליפאנדרי, שהיה דיין בקושטא,[12] ותלמידו המובהק היה רבי גדליה חיון, מיסד בית המדרש בית אל בירושלים.[13]

חיבוריועריכה

 
שער ספר אש דת בכתב יד
  • אש דת - דרושים על פרשות התורה, ובסופו תשובות "מוצל מאש" לדודו ורבו, רבי יעקב. נדפס מחדש בירושלים תשמ"ח תחת הכותרת " הגר"ח אליפנדרי".
  • קונטרס קדושא דבי שמשא על דרך מבוא השמש להרב מנחת כהן נדפס בסוף ספר "רב יוסף" למהר"י קצבי.
  • דרך הקודש - על משניות דעשרה קדושות, נדפס בסוף ספר מגיד מראשית.
  • סדר משמרה (קושטא ת"פ) - קונטרס לתענית ערב ראש חודש.
  • הגהות על ספר בני חיי (אורטה קייואי, בעת"ה) מרבי חיים אלגאזי.
  • הגהות אור החיים על קונטרס שארית הנמצאה לרבי יוסף קצבי.
  • הדפיס את קובץ מגיד מראשית, המכיל תשובות מסבו, מאביו וממנו.

לקריאה נוספתעריכה

  • ספר הגר"ח אליפנדרי הנקרא אש דת, ירושלים תשמ"ח, תולדות רבינו
  • שם הגדולים מערכת גדולים אות ח' ערך רבי חיים אלפנדארי הזקן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חזון נחום, מסכת כלים, פרק א' משנה ו'
  2. ^ קושטא תע"א
  3. ^ קושטא ה'תע"ד
  4. ^ קושטא תע"ו
  5. ^ קושטא תצ"ב
  6. ^ מגיד מראשית סימן נ"ח
  7. ^ 1 2 מוצל מאש סימן סב.
  8. ^ הקדמה לתקוני הזהר, קושטא, דפוס שני.
  9. ^ המכתב מצוטט בספר הגר"ח אליפנדרי, עמ' לז.
  10. ^ פרי הארץ, חושן משפט סימן י"א
  11. ^ שאלוניקי תקל"ד, דרוש מאה עשרים וארבע
  12. ^ דינא דחיי (קושטא תק"ז) חלק ב' בשער
  13. ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, בערכו