גדעון מנליס

רופא קרדיולוג, שימש כיו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה

גדעון מנליס (4 בינואר 19263 באוקטובר 1975) היה רופא קרדיולוג, יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה (1970-1975), סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, הקים וניהל את המחלקה הפנימית ב' בית החולים הממשלתי בנהריה (1964-1975). בשנת 1975 נרצח על ידי מטופל בעת מילוי תפקידו בבית החולים.[1]

גדעון מנליס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בינואר 1926
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 3 באוקטובר 1975 (בגיל 49)
ישראלישראל נהריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים קרדיולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לימודים וקריירה מקצועית עריכה

גדעון מנליס נולד בשנת 1926 בתל אביב. החל את לימודיו בבית הספר החקלאי "כדורי" ובהמשך למד בגימנסיה הרצליה. למד רפואה בז'נבה והשתלם בארצות הברית. בשנת 1950 עבד במחלקה הפנימית בבית החולים הממשלתי ביפו ובשנת 1963 התבקש לפתוח מחלקה פנימית בבית חולים פריפרי, בנהריה, שהיה אז בשלבי הקמה. בצד העבודה הקלינית וחינוך דור של רופאים, שלימים חלקם איישו תפקידים בכירים במערכת הבריאות, לימד ד"ר מנליס בפקולטה לרפואה בחיפה, פרסם מחקרים בכתבי-עת רפואיים, ביניהם עבודות בנושא טרשת העורקים אצל בני העדה הדרוזית.

ד"ר מנליס היה פעיל בארגונים הרפואיים בישראל. בשנת 1969 יזם הקמה של ארגון רופאים נפרד, שייצג את האינטרסים של הרופאים עובדי המדינה. לאחר מאבק, הכיר משרד הבריאות בארגון הרופאים עובדי המדינה וד"ר מנליס כיהן כיו"ר הארגון עד להירצחו (1970 - 1975). בשנתיים הראשונות פעלו הוועדים בבתי-החולים בכפילות, הן בארגון רופאי המדינה והן כחלק מוועדי העובדים במסגרת ההסתדרות הכללית, עד שהודיעו סופית על התנתקותם. לאחר הקמתו, קיבל הארגון מעמד עצמאי בהסכמים עם משרד הבריאות, האוצר ונציבות שירות המדינה.

רציחתו בידי מטופל עריכה

ביום שישי, 3 באוקטובר 1975, בשעת צהריים נקרא ד"ר מנליס, מנהל המחלקה הפנימית, לבדוק חולה כבן 62 שהגיע למיון בבית החולים בנהריה. במהלך הבדיקה, בשעה שהפנה את מבטו אל מכשיר הא.ק.ג., ירה בו המטופל בבית החזה. מנליס נותח במשך שעות, גם על ידי רופאים שהגיעו מבית החולים רמב"ם בחיפה, אך המאמצים להצילו לא צלחו.

הרוצח, ברוניסלב לב, אז תושב נהריה, אמר בחקירתו, שלקח אקדח מתוך כוונה שאם לא יאשפזו אותו יהרוג את הרופא, וטען שהרופא לא עזר לו להבריא מלוקמיה. אף על פי שהרוצח היה מאושפז בעבר בבית החולים לחולי נפש במזרע, ניתן לו רישיון להחזיק אקדח והוא עבד בשמירה בתקופה שלפני הרצח. הוא נשפט למאסר עולם וריצה את מלוא תקופת העונש.

חיים אישיים עריכה

ד"ר מנליס השאיר אשה, ד"ר יהודית מנליס, מנהלת היחידה הנוירולוגית בבית החולים בנהריה באותה עת, שלוש בנות ובן.

הנצחתו עריכה

  • בניין מרפאות החוץ בבית החולים בנהריה נקרא על שם ד"ר גדעון מנליס.
  • בעקבות פעילותו ותרומתו המשמעותית לרפואה ולרופאים בארץ, החליטה ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) להנציח את שמו של ד"ר מנליס, על ידי הענקת מלגה פעם בשנה לרופא/ה היוצאים להתמחות מחוץ לישראל.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהודה שיף ודני דור, 1975 אוקטובר נובמבר דצמבר, ישראל 50, תל אביב: אלפא תקשורת, 1977