בית הספר החקלאי כדורי
בית הספר החקלאי כַּדּוּרִי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר תבור.[3] בית הספר כדורי נמצא כ-140 מטר מעל פני הים.[4] כיום בכדורי פועלים בית ספר, פנימייה, חווה חקלאית (המשמשת ללימודי התלמידים), ומכללה טכנולוגית לתלמידי כיתות י"ג-י"ד.
 הבניין ההיסטורי המקורי כיום
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל התחתון |
| גובה ממוצע[1] | 140 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 153 תושבים |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   כדורי  באדום - כדורי בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
| http://www.kadoorie.org.il | |
בית הספר כדורי הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.[5]
היסטוריה
עריכהכפר הנוער החקלאי "כדורי"[6], הוא אחד משני בתי הספר החקלאיים בתנאי פנימייה, שהוקמו על ידי המנדט הבריטי מכספי עיזבונו של איש העסקים היהודי יליד עיראק, סר אליס (אליהו) כדורי (Ellis Kadoorie), שמת במושבה הבריטית בהונג קונג בשנת 1922. הסכום שהוריש היה 100 אלף ליש"ט (לפי האנציקלופדיה העברית – 140 אלף), והנציב העליון הרברט סמואל הקים ועדה כדי לתכנן את הוצאת הכסף. רק כעבור זמן, כאשר קראו את הצוואה עצמה, התברר, שלא הממשלה בארץ ישראל היא היורשת כי אם ממשלת בריטניה, וכי כדורי איפשר בצוואתו להשקיע את הכסף בארץ ישראל או בעיראק. חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, הפעיל את אחיו של סר אליס, אליעזר כדורי, ובסופו של דבר הצליח להשיג החלטה, שהכסף יושקע בארץ ישראל. ליהודים עמדו להקים גימנסיה עיונית, ולערבים בית ספר לחקלאות. בסופו של דבר הוקמו שני בתי ספר חקלאיים על שם כדורי, האחד בטולכרם, שהוקם בשנת 1930 (מכון כדורי בטול כרם), והשני ליד כפר תבור.[7]
גרסה אחרת: בצוואתו הקדיש 140,000 ליש"ט להקמת בית ספר חקלאי בארץ ישראל. הוא הניח סכום זה ל"ממשלת א"י" בהאמינו - על סמך הצהרת בלפור והחלטות ועידת סן רמו - שא"י מוכרת כשייכת כולה ליהודים. הממונים שקבלו את העיזבון בממשל המנדט הבריטי לא הכירו בכך שהיישוב היהודי בארץ ישראל זכאי להקים בכסף זה בית ספר חקלאי. לאחר דיון משפטי ממושך קבע הנציב העליון כי מכספי עזבונו יוקמו שני בתי ספר חקלאיים על שם כדורי שהוקמו על ידי ממשלת המנדט הבריטי.[8]
זאב וילנאי מגדיר את השאלה כך: "הואיל והנדיב לא ציין בצוואתו שהכסף נועד ליהודים אלא לארץ-ישראל בלועזית "פלסטיין", תבעה הממשלה הבריטית את כספה לעצמה. אחרי דין ודברים עבר הכסף לרשות ממשלת הארץ[9] והיא חילקה אותו לשתי קרנות: באחת הוקם בית ספר כדורי ליד הר תבור ובאחת - בית ספר לערבים בטולכרם.[10]
בית הספר החקלאי כדורי נחשב לאחד מבתי הספר הטובים בארץ בתקופת המנדט הבריטי ורבים מראשי היישוב שלחו אליו את בניהם, שהתקבלו רק לאחר מיון קפדני. המטרה העיקרית של הלימודים הייתה מתן אפשרות להמשך לימודי חקלאות באירופה. בית הספר נודע בזכות פועלו של מנהלו הראשון, שלמה צמח, שהנהיג "בחינות כבוד" (ללא נוכחות המורים) והתרכז בנושאי חקלאות וביטחון. כינויו של המקום בתקופה זו היה "המנזר", כינוי שנגזר מכך שהמקום היה מבודד ולמדו בו בנים בלבד. בתקופת מלחמת העצמאות היו רבים מבין תלמידיו ובוגריו בפלמ"ח והיוו חלק נכבד משרשרת הפיקוד בו. רבים מבוגריו נטלו חלק פעיל בפעולות ההתיישבות, המאבק והביטחון של המדינה. בקיץ 1937, מונה נתן פיאט למנהל בית הספר.
לאחר קום המדינה היה בית הספר ברשות משרד החקלאות של מדינת ישראל, ובתקופה זו החל בית הספר להתדרדר באיטיות בשל ירידת קרנן של הפנימיות בארץ.
לאחר קום המדינה נפתח בית הספר לערבים בשנת 1952 והחל ממחזור י"ח החלו ללמוד בו גם בנות.
בשנת 1975 הפך בית הספר מבית ספר פנימייתי לבית ספר אזורי בעיקרו (הגם שהפנימייה בו עדיין פעילה). בשנים האחרונות השתפר מצבו של בית הספר בצורה משמעותית, הוקמו בו מגמות רבות חדשות ומספר תלמידיו גדל באופן ניכר. כמו כן הוקם ליד בית הספר התיכון בית ספר יסודי שכיום לומדים בו תלמידים מעטים מבני האזור (לאחר שבסוף שנות התשעים הוקמו בתי ספר יסודיים בכפר תבור ובגבעת אבני).
בשנת 2002 קיבל בית-הספר את פרס משרד החינוך.[11] ב־22 בספטמבר 2009 נחנך מחדש הבניין ההיסטורי שעבר שיפוצים ותיקונים רבים במעטפת החיצונית והפנימית.
בתחילת דרכו של כפר הנוער כדורי, נהגו להביא אליו מים, מכפר תבור בחביות על גבי פרדות. ב-1934, נחפרה במקום באר מים, וזו ספקה במשך כמה שנים את תצרוכת המים לכ-60 תלמידים וכ- 40 אנשי צוות, שהתגוררו בכפר באותם ימים, להשקיית השדות והמטעים, ולשימוש המשק חי, שכלל אז רפת, עיזים, פרדות וסוסים. באותם ימים, הייתה בריכת האגירה, אליה הועברו מי הבאר, בריכת שחייה לתלמידי כדורי. הבאר ההיסטורית, שנמצאה שלמה לאחר שנים, אמורה לעבור שחזור על ידי המועצה לשימור אתרים[12].
מבנה בית הספר
עריכהבית הספר תוכנן על ידי האדריכל הבריטי אוסטן סיינט בארב הריסון, שהתמנה ב-1922 לאדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט. סגנונו האקלקטי נקרא "מודרניזם ים תיכוני", ושילב בנייה קולוניאלית עם סגנונות בנייה מקומיים.[13] תחילה, תכנן הריסון לבנות את כדורי בתבנית הבניה בטול כרם, אך לפי בקשתו של ארתור ווקופ שונתה התוכנית של המבנה המרכזי (שאר המבנים נשארו בתבנית טול כרם).
הריסון השתמש במוטיבים של קשתות בקומת הקרקע, ובחלונות רבועים בקומה השנייה. הבניין הראשי נבנה מאבן גיר אפורה, שנחצבה ביער בית קשת. בניגוד למראה החיצוני המרשים הייתה הבניה הפנימית מינימליסטית, ותלמידים כינו את המקום "מנזר".
הקומות בבניין הראשי שימשו כדלקמן:
- קומת הקרקע שימשה למגורי המנהל, מעבדות, כיתות לימוד, משרדים, חדר אוכל, מטבח ומכבסה.
- בקומה הראשונה נבנו אולמות השינה של התלמידים, חדר הרחצה ומגורי העובדים.
- בקומה השנייה נבנתה מרפאה, חדר חולים ומגורי אם הבית
כיום
עריכהכיום לומדים בכדורי כ-1,600 תלמידים מהם כ-280 תלמידי פנימייה מכל רחבי הארץ והשאר תלמידי אזור הגליל התחתון (כפר תבור, גבעת אבני, כפר כמא, יבנאל, שדמות דבורה, שרונה, כפר קיש, מסד, מצפה ועוד). כמו כן נמצא במקום משק חקלאי פעיל (המשמש ללימודי התלמידים), בית הספר לחינוך מיוחד "בנימין רוטמן – כדורי, ומכללה טכנולוגית לתלמידי כיתות י"ג-י"ד. מסביב לבית הספר התפתח המרכז האזורי כדורי וחלק ממגורי הסגל הפכו עם השנים לישוב נפרד.
בבית הספר מתקיימים קורסים להוצאת רישיון נהיגה על טרקטור.
בתחילת שנת הלימודים תשע"ב נחנך בבית הספר בנין לימודים חדש לכיתות ט', יא' בשם "בניין רבין" לזכרו של בוגר בית הספר יצחק רבין, הבניין כולל כיתות רבות ביניהן כיתות חכמות וטכנולוגיות. בבניית הבניין הושקעו כמה מיליוני שקלים והוא נבנה במהלך שנת הלימודים תשע"א. בנוסף לכך עבר גם בניין החטיבה העליונה הרחבה ונוסף לו חלק חדש, בניין זה קיבל את השם "בניין תבור" עקב העובדה שהוא משקיף על הר תבור.
-
שלט בכניסה למתחם בית הספר (צולם ב-2004) -
שלט הקדשה לאליהו כדורי בבית הספר החקלאי כדורי (צולם ב-2010) -
שלט בכניסה לבית הספר כדורי -
הכניסה לבית הספר כדורי -
לוחית זיכרון לנתן פיאט (מנהל המוסד 1936–1957) -
מגדל המים בבית הספר כדורי
כדורי כבית ספר רב-תרבותי
עריכהבית הספר כדורי מתייחד במגוון התלמידים השונים, הבאים כמעט מכל מגזרי החברה הישראלית: אם אלו צ'רקסים מכפר כמא, יהודים מיישובי האזור, ערבים- דרוזים, בדואים, נוצרים ומוסלמים כאחד שחיים במסגרת הפנימייה.
כמו כן פועל בבית הספר פרויקט נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), בו מגיעים אליו כל שנה קבוצת תלמידים יהודים מרחבי העולם, ובמיוחד מאזור רוסיה וברית המועצות לשעבר, ומתגוררים בפנימייה, אלו מחליטים בסוף תקופת לימודם אם לחזור לארץ מולדתם או להישאר בארץ ולהתגייס לצבא.
בוגרים מפורסמים
עריכהראו גם: רשימת בוגרי בית הספר עליהם נכתב ערך בוויקיפדיה
- יוסי לנגוצקי, גאולוג ישראלי, יוזם קידוחי הגז בים התיכון של שדות "תמר" ו"דלית". את שירותו בצה"ל סיים בדרגת אלוף-משנה, זכה בעיטור המופת, בפרסי ביטחון ישראל, בתואר "חבר כבוד על מפעל חיים" של החברה הגאולוגית הישראלית, אות אביר איכות השלטון ו"דוקטור לשם כבוד" מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
- יצחק רבין, הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.
- יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל מהממשלה ה-10 ועד הממשלה ה-17.
- חיים גורי, משורר, עיתונאי ויוצר קולנוע.
- אלי יצפאן, שחקן וקומיקאי ישראלי.
- ריף נאמן, שחקנית
- עלי בן צבי - רב"ט בצה"ל בנו של יצחק בן צבי.
מסורות ופולקלור
עריכה- תלמידי שנה ב' נהגו לערוך "טקס קבלה" לילי לתלמידי שנה א' שכלל הצלפות עם שמיכות.
- תלמידי שנה א' טיפסו לתבור, מיד עם תחילת הלימודים, כדי לראות את הזריחה.
- מסיבת הסיום של כל מחזור הסתיימה בהשלכת הפעמון, שהעיר את התלמידים, לבאר. באמצע שנות החמישים הפעמון נעלם, ובמקומו, זרקו אבנים לבאר[12].
- מרוץ האביב המתקיים כל שנה על ידי תלמידי כיתות י"ב לזכרו של גיל הרמתי ז"ל, תלמיד בית הספר שנהרג בתאונת אופנוע.
בשירו של חיים חפר "רבותי ההיסטוריה חוזרת" מופיעה השורה "עת לנגב פלוגונת נשלחת, עם מקלות כתחליף לרובים" שמספרת את סיפורה של פלוגה א' של הפלמ"ח שהורכבה מבני מחזור ו' שנשלחו ב-1942 לנגב ללא רובים כחלק מתוכניות ההגנה לבלום את צבא רומל.
מקורות
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- תום שגב, "ימי הכלניות" ארץ ישראל בתקופת המנדט, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1999.
- כל מקום ואתר, מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון והוצאת כרטא, 1980.
- ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.
- האנציקלופדיה העברית, הערך "כדורי".
- ד"ר אסתי ינקלביץ', היה שלום מר פיאט, אוניברסיטת תל אביב, 2013
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר החקלאי כדורי- נדב מן, ביתמונה, "הכדורי הוא עגול": על בית הספר החקלאי בטול-כרם, באתר ynet, 22 ביוני 2007
- אלי אשכנזי, כולם ב"כדורי": ערבים, אפריקאים, מושבניקים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
- אלי אשכנזי, הסתיימו עבודות שימור המבנה ההיסטורי בבית הספר כדורי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
- שרון רופא-אופיר, 75 שנה ל"כדורי": הבוגרים חזרו למקורות, באתר ynet, 22 בספטמבר 2009
- אליעזר דומקה, חבלי לידתו של בית-הספר 'כדורי', קתדרה 35, אפריל 1985, עמ' 108-91
- נדב מן, שיעור בהיסטוריה: 80 לבית הספר החקלאי "כדורי", באתר ynet, 8 בפברואר 2013
מבט על בית הספר החקלאי כדורי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1959
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ימימה רוזנטל, כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979, עמ' 283.
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 111
- ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 48
- ^ כפר הנוער פנימיה ובית הספר התיכון החקלאי ניסויי ע"ש כדורי – Kadoorie School | כפר הנוער החקלאי כדורי
- ^ תום שגב, "ימי הכלניות" ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר הוצאה לאור, 1999, עמ' 232, 233 .
- ^ מקור: האנציקלופדיה העברית, הערך כדורי, עמ' 578
- ^ מקום פטירתו של אליס כדורי היה במושבה הבריטית דאז הונג קונג, בשליטה בריטית מלאה
- ^ מקור: זאב וילנאי, מדריך הגליל 1941 - מהדורה חדשה 1980, הוצאת ספרים אריאל. עמ' 264
- ^ אביב עומר, פרס חינוך לכדורי, באתר ynet, 12 בנובמבר 2002
- ^ 1 2 כתבה, ישראל מושקוביץ, בור סוד, ידיעות אחרונות גיליון 25016 11.2.2021
- ^ הריסון תכנן בנינים מפורסמים בירושלים כמו ארמון הנציב, מוזיאון רוקפלר, בניין הדואר המרכז ועוד