נהריה

עיר בישראל

נַהֲרִיָּה היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף. היא ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 וכביש 89, בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.

נהריה
NahariyaNew.png
סמל לחגיגות 85 שנה לעירCoat of arms of Nahariya.svg
סמל העיר והכיתוב "ברוך מבנים אשר" באלפבית עברי עתיק
Nahariyya.JPG
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רונן מרלי
גובה ממוצע[1] ‎24 מטר
תאריך ייסוד 1935
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 58,096 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 33
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.1% בשנה עד סוף 2019
  - צפיפות אוכלוסייה 5,215 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 30
תחום שיפוט[2] 11,140 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 120
33°00′31″N 35°05′51″E / 33.0086293860548°N 35.0975346307852°E / 33.0086293860548; 35.0975346307852
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2017[2]
0.4270
    - דירוג מדד ג'יני 100
לאום ודת[2]
יהודים: 84.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 15.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.5%
גילאי 5 - 9 7.1%
גילאי 10 - 14 7.0%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 12.2%
גילאי 30 - 44 18.6%
גילאי 45 - 59 18.0%
גילאי 60 - 64 5.8%
גילאי 65 ומעלה 17.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 20
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 13
תלמידים 8,183
 –  יסודי 4,567
 –  על-יסודי 3,616
מספר כיתות 287
ממוצע תלמידים לכיתה 28.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל נהריה נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.nahariya.muni.il
מזרקת התותח בשדרות הגעתון בכניסה לנהריה
קניון ארנה בנהריה
מגדל המים ההיסטורי של נהריה
שקיעה בנהריה
בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון
הטיילת בנהריה
נחל געתון בנהריה (1946)
נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005
בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה
פסיפס מהכנסייה הביזנטית בנהריה, צייד ערום לבוש רק באזור בד לחלציו וצעיף לצווארו עם רומח בידו תוקף נמר
אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה
פסל לזכרם של קורבנות המחבלים בנהרייה

היסטוריהעריכה

אתרים ארכאולוגייםעריכה

בשטח העיר שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים המעידים על החיים במקום בתקופות קדומות:

נהריה והעלייה החמישיתעריכה

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלו להופיע תופעות של הסתה, לחצים ופוגרומים כנגד האוכלוסייה היהודית בגרמניה. אלו גרמו להגירה של 220,000 יהודים מגרמניה בין השנים 19331939. מתוכם, כ-40,000 הגיעו לארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית.

תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה לארצות הברית ולאמריקה הלטינית, אך לא לארץ ישראל שאליה היגרו בעיקר יהודים ממזרח אירופה. לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ב-1933, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה", שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". הוא נוהל על ידי ארתור רופין שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אותם אנשי מעמד הביניים מגרמניה ייסדו בשנת 1933 את קריית ביאליק ואת רמות השבים.

מהנדס הבניין יוסף לוי, יליד גרמניה, הצטרף למשרד הארץ-ישראלי, שגם בראשו עמד רופין בשנת 1913, כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ ישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות מפרץ חיפה ובייבוש שטח זה.

הקמת נהריהעריכה

בשנת 1934 התאפשר לקנות אדמה בבעלות ערבית, שטח של 2,400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח, אשר שמו הוסב לימים לנחל געתון. המחיר הנדרש היה 34,000 לירות מנדטוריות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בביירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד, אשר ייצגה שתי משפחות מכובדות בארץ ישראל. יחד הקימו ארבעת הרוכשים את החברה "נהריה משקים זעירים". את שם היישוב החדש קבעו כ"נהריה", שכן אותם מתיישבים, בזוכרם את ערי הנהר האירופיות ממחוזות ילדותם, ראו גם בגעתון "נהר". ייתכן שבבחירת השם הושפעו גם משמו של הכפר הערבי הסמוך, אֶ-נַּהַר[8].

את המודל החקלאי להקמת היישוב נהריה הגה אחד מרוכשי השטח, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה יישוב קטן בדרום ספרד ששמו היה מונטה אלגאידה (Monte Algaida). סוסקין האמין כי המודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. לתגליתו קרא "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". התוכנית הציעה משקים בגודל של 5, 7 או 9 דונמים, פיתוח תשתיות (אספקת מים, חשמל וסלילת כבישים), מחסני כלים ובעלי חיים, לולים ואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן, הקמת צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים (אותם דוקטורים ופרופסורים) בענייני נטיעת עצים, תכנון בתים, גידול ירקות וגידול עופות.

חנה דויטש הגיעה עם בעלה ולטר והזוג רות ויעקב פאוקר כחלוצים ראשונים לנהריה. כאשר הגיעו לצריף המגורים שלהם בנהריה, טרם הייתה להם תקרה מוכנה. דומה היה מצבו של הזוג פאוקר. ב-10 בפברואר 1935 התיישבו במקום וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי לייסודה של נהריה.

נטישת ענף החקלאותעריכה

למגינת לבם של התושבים, התחזית להכנסות מהמשקים הייתה אופטימית מדי ולא ריאלית. הרעיון של סוסקין, לגדל ולשווק ירקות איכותיים, הסתבר כרעיון בוסר ללא סיכויי הצלחה. התוצרת הערבית הייתה זולה יותר והשוק דרש ירקות זולים ולא ירקות איכותיים. כך הגיעה המכה הראשונה לענף הירקות. המכה השנייה ניחתה על ענף הפירות: הפירות גדלו היטב בהרי הגליל, אך לא במישור החוף. מכה נוספת פגעה בענף הלול: התרנגולות היו חולות, היו בעיות בהטלת הביצים ודור חדש של אפרוחים ברובו לא בקע כלל מהביצים. מייסדי נהריה קרסו מבחינה כספית וההמראה הכלכלית המצופה כלל לא הגיעה.

את הדרישה לשינוי כלכלי ותעסוקתי בנהריה לא ניתן היה לעצור יותר. יותר ויותר מתיישבים חיפשו תעסוקה מכניסה יותר מאשר ענף החקלאות. היו מהנדסים שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קווי ביצורים בצפון ויזמים שניצלו את משאבי הטבע – חוף ועיירת קיט באווירה אירופאית ששימשה קצינים בריטים שהגיעו עם משפחותיהם מח'רטום. עובדה זו גרמה לתושבים לעבור לענף השכרת החדרים ולבניית פנסיונים לאורחים. הפרופסורים והדוקטורים, שנאלצו להתאים את עצמם לחקלאות לא ראו יותר את עתידם בתוכניתו של סוסקין, המירו עיסוקם והפכו את נהריה למקום נופש עם חוף רחצה, מסעדות וחדרי אירוח.

את הרישיון הראשון לפתיחת פנסיון קבלה הגברת טוטי לוי בשנת 1936. גרטל מאייר פתחה פנסיון ידוע בשנת 1940. בתחילה גרו האורחים בלול תרנגולות וארוחת הבוקר ניתנה תחת כיפת השמיים. בשנת 1940 ייסדה משפחת אופנהיימר את קפה פינגווין. נהריינים רבים עברו בתקופת הקיץ להתגורר בליפט או בלול והשכירו את חדריהם לאורחים. נהריה הפכה בהדרגה למקום נופש בסגנון אירופאי. מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת 1938 ל-20,000 בשנת 1947.

החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל גרמו גם ליזמות תעשיית המזון ופיתוחה. כך התפתחו הגלידה והגבינות של משפחת שטראוס. משפחת זוגלובק-קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת 1937, פתחה אטליז לבשר כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי תעשיות המשגשגות בארץ ובעולם עד היום.

חשיבותה של נהריה לפני קום המדינהעריכה

מספר שנים הייתה נהריה היישוב העברי היחידי צפונית לעכו בגליל המערבי. במשך הזמן יזמה הסוכנות את הקמת עברון ב-1936, שבי ציון, חניתה, מצובה ואילון ב-1938. נהריה הבורגנית עזרה בהקמת היישובים השכנים והייתה שותפה בשמירה על ביטחונם.

נהריה הייתה מעורבת בעליה הבלתי חוקית. אניית המעפילים הראשונה הגיעה ב-1939, היה צורך לפזר את המעפילים, להחביאם מהבריטים ולדאוג לקיומם. בתקופת המצור על חופי הארץ הגיעו לאזור נהריה בין 10 ל-12 אניות מעפילים. לזכר שבע האוניות, "אטרטו", "קולורדו", "עליה", "אסימי", "האומות המאוחדות", "חנה סנש" ו"גבורה", הוקמה על המזח בחוף נהריה אנדרטה מעשה ידיו של הפסל חמי גל, תושב נהריה.

בשנת 1941 הוכרה נהריה כמועצה מקומית.

תוכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה. כל הגליל המערבי עתיד היה להימסר לערבים. השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם. האספקה לנהריה הנצורה הגיעה בספינות דרך הים מחיפה. כך החזיקה נהריה הנצורה מעמד עד ליום הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. ביום זה הגיעה לנהריה שיירה בת 25 כלי רכב לערך מלווה ברכב משוריין. באותו יום הגיעו עם אונית המעפילים "חנה סנש", חיילים יהודים ראשונים לנהריה.

לאחר קום המדינהעריכה

בשנת 1961 הוכרה נהריה כעיר.

נהריה נחשבת כיישוב "קו העימות" כמו היישובים קריית שמונה, שלומי ועוד. מאז שנות השישים נהריה סבלה מפיגועים ומאז שנות השמונים ממטחי קטיושות, שהביאו את צה"ל לצאת לכמה מבצעים בלבנון, ובהם מלחמת לבנון הראשונה, מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם. מאז יצא צה"ל בשנת 2000 מרצועת הביטחון בנהריה שרר שקט, אשר הופר בשנת 2006 כאשר מחבלי ארגון החזבאללה החלו בהרעשת יישובי קו העימות ואף יישובים רחוקים יותר כגון צפת כחלק מפעולת החטיפה בגבול הצפון סמוך ליישוב זרעית, אירוע שהביא למלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה נורו על נהריה כ-808 רקטות וטילים, שהביאו למותם של שני תושבי העיר[9]. רוב המבנים שספגו את הטילים האלו קרסו ונפגעו קשות.[דרוש מקור].

בחורף 2019/2020 נחל הגעתון החוצה את העיר עלה על גדותיו כתוצאה ממשקעים מרובים, מה שגרם להצפות כבדות בעיר, שהגיעו לשיאן ב-8 בינואר 2020. בהצפות אלו נספה אדם אחד ונגרם נזק לרכוש[10].

ראשי העיר במרוצת השניםעריכה

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בנהריה 58,096 תושבים (מקום 33 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לנהריה דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 70.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,208 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[13]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נכון ל-2017 מתגוררים בעיר למעלה מ-1,000 יוצאי צד"ל ובני משפחותיהם אשר עברו להתגורר בישראל לאחר הנסיגה מרצועת הביטחון, קהילת יוצאי צד"ל הגדולה בישראל. רב העיר הוא הרב ישעיהו מייטליס.

לתושבי יישוב זה ניתן זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[14]

אתרים מרכזייםעריכה

מאז אמצע המאה ה-20, נחשבת נהריה בעיני רבים ל"בירת הגליל המערבי". אלה מספר אתרים חשובים בעיר:

שכונות העירעריכה

  • רסקו חקלאית
  • נווה אלון (שיכון עמידר)
  • עיר צפון
  • עיר דרום
  • נווה מנחם בגין (עין שרה החדשה)
  • עין שרה הוותיקה
  • גבעת טרומפלדור
  • גבעת משה שרת
  • גבעת כצנלסון
  • קריית יוספטל
  • קריית עשור
  • נווה יצחק רבין (נהריה הירוקה)
  • קריית בן-גוריון
  • גבעת אוסישקין
  • קריית גרשון טץ (אכזיב)
  • קריית יצחק שמיר (בבנייה)

ספורטעריכה

בנהריה פועלת קבוצת הכדורסל עירוני נהריה (ידועה גם בשם "הפועל נהריה"). הישג השיא של הקבוצה היה בעונת 2002/3, אז העפילה לגמר-סל, הפסידה למכבי תל אביב 0–3 בסדרה והוכתרה כסגנית אלופת ישראל. גם בזירה האירופית רשמה הקבוצה מספר הישגים, כשבעונות 2003/4 ו-2004/5 העפילה לרבע-גמר היורופליג. נכון לעונת 2014–2015 הקבוצה משחקת בליגת העל בכדורסל לאחר 5 שנים בליגה הלאומית ועלייה לליגת העל בתום עונת 2013–2014. הקבוצה הגיעה להישג זה לאחר ניצחון 1–3 בסדרת עלייה כנגד קבוצת הפועל עפולה.

בעיר ישנן 2 קבוצות כדורגל: בית"ר נהריה והפועל נהריה (אנ'). בעבר גם פעלה מכבי שלומי/נהריה. כמו כן פועלות שתי אגודות שחייה: מכבי נהריה והפועל "דולפין" נהריה. בעבר פעלה בעיר אגודת "הפועל עירוני נהריה", אשר הייתה מהמובילות בארץ.

בנהריה פועל גם סניף של קלוב התעופה לישראל העוסק בספורט הטיסנאות. הקטגוריה שבה הסניף הנהרייני פועל היא "הטיסנים החופשיים". מספר חברים בסניף אף זכו בתחרויות בינלאומיות.

סמל העירעריכה

  ערך מורחב – סמל העיר נהריה

סמל העיר צויר בשנת 1941 בידי התלמיד מאייר בנימין, במסגרת תחרות בית ספרית שנערכה בבית הספר ויצמן שביישוב. אפרים הלטרכט, אשר עבד באותה עת במשרד החינוך המנדטורי, הוסיף את הכתובת בראש הסמל ועיצב אותו סופית[15]. הסמל מבטא את היותה של נהריה עיר חוף, ואת מיקומה באזור שהיה נחלתו של שבט אשר. בסמל מופיע מגדל המים של העיר, עץ זית, שמקובל במסורת כסמלו של שבט אשר, ושמש השולחת קרניים אל הים. הכתובת המופיעה בראש הסמל בכתב עברי קדום,     .     .   , משמעה "ברוך מִבָּנים אשר" ולקוחה מתוך ברכות משה לפני מותו (ספר דברים, לג, כד).

בשנת 2019 עוצב לעיר סמליל ממותג שיתמוך בסדרת שינויים ששינו את מוטו העיר בפרסומיה, מ"אוהבים את החיים" ל"החופש לגדול". בצד הסמליל החדש מופיע בקטן סמל העיר עצמו.

אקליםעריכה

אקלים בנהריה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.2 17.8 21.1 23.9 25.7 27.9 29.8 30.8 29.9 27.8 24.1 18.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7.2 6.8 8.8 11.2 13.8 16.9 20.7 21.2 19.3 15.2 11.2 8.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 158 106 62 24 4 0 0 0 0.4 29 87 131
מקור: Israel Weather

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  3. ^ נהריה, מקדש, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  4. ^ נהריה, כביש רומאי, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  5. ^ תל נהריה, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  6. ^ נהריה, גבעת אוסישקין, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  7. ^ בירכת סורסוק, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  8. ^ יהודה זיו, רגע של מקום - סיפורים מאחורי שמות מקומות, תשס"ה, צבעונים הוצאה לאור; עמ' 59
  9. ^ ynet, 155 חללים במלחמה בצפון, באתר ynet, 14 באוגוסט 2006
  10. ^ אחיה ראב"ד, מוטי נהרג בעת שניסה לחלץ משפחה משיטפון בנהריה, באתר ynet, 8 בינואר 2020
  11. ^ אפרים שריר — ראש עירית נהריה, מעריב, 15 בינואר 1974
  12. ^ יואל דר, הישגו האישי של שריר, דבר, 29 בנובמבר 1978
  13. ^ פרופיל נהריה באתר הלמ"ס
  14. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
  15. ^ על-פי עדות אישית בסיפורה של משפחת רוזנטל - משפחת רוזנטל, רח' הרצל 74, באתר בית ליברמן - מוזיאון לתולדות העיר נהריה, 19 במרץ 2008. ראו ציון של הדברים גם באתר עיריית נהריה.


ראשי מועצת ועיריית נהריה
אוסקר מאיר וולף ארנולד כהאן גרשון טץ אפרים שריר חיים לבב ז'קי סבג רון פרומר יצחק ולד ז'קי סבג רונן מרלי
1941–1946 1946–1947 1947–1974 1974–1983 1983–1989 1989–2003 2003–2005 2005 (ראש ועדה קרואה) 2005–2018 2018