גווילין נשרפין ואותיות פורחות
גווילין נשרפין ואותיות פורחות הוא ספר הגות בנושא השואה והדת, שערך זוהר מאור על בסיס כתביו של הרב שמואל זנוויל כהנא שרוכזו במאות פנקסים ("פנקסי ההר") אותם כתב כהנא בשנות ה-50 וה-60[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב שמואל זנוויל כהנא (שז"ך) |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | הגות - שואה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת אוניברסיטת בר-אילן |
| תאריך הוצאה | 2018 |
| מספר עמודים | 258 |
| עורך | זוהר מאור |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789652264831 |
| הספרייה הלאומית | 004756766 |
הספר יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
תוכן הספר וסגנונועריכה
הספר עוסק באמונה ותאולוגיה לאור השואה, והוא מורכב משבעה חלקים:
- רעיונות טמירים ומוזרים, הרהורים על השואה
- ההנהגה הרבנית בשואה
- דברי תורה בצל השואה
- השואה והעקדה
- אגדות השואה
- ילדים בשואה
- הר ציון והנצחת השואה
בפרק הראשון משורטטת מחשבה יהודית בעקבות השואה, אשר מבוססת על השקפותיו של כהנא בשילוב עם מחשבות ניצולים נוספים, מהם שאמונתם התחדדה ומהם שחוו כפירה בעקבות השואה. באופן שאינו מקובל בספרות הרבנית שבעקבות השואה, כהנא נמנע מלצנזר ביטויים קשים כלפי האלוהים שהשמיעו באוזניו ניצולים מהשואה.
הפרק החמישי - "אגדות השואה", מורכב מסיפורים קצרים המבוססים על רקע אמיתי, אך אינם צמודים לעובדות ולעיתים מהווים הרכבה של חלקי עובדות מסיפורים שונים שהפכו לאגדה אחת. סיפור אחד, שברקע לו עמדה עדות אמיתית, מתאר סיטואציה שהתרחשה לכאורה בחנוכה באושוויץ, בה רב מפנה את תלמידו להביט בעשן המשרפות, ואומר לו ”אלה הנרות, אנחנו גופנו נרות החנוכה של הקב"ה”. סיפור אחר מתאר חזן בגטו שבהיעדר סידור לא היה יכול לומר את נוסח התפילה וכתחליף הניף לעבר השמים את בנו היתום שקרא "אמא, אמא!"
הפרק האחרון עוסק בהנצחת השואה, תוך התמקדות במרתף השואה שהיה מפעל חייו של המחבר עצמו.
קישורים חיצונייםעריכה
- סקירת הספר באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- תמיר גרנות, אגדות השואה, בעיתון מקור ראשון, 20 בדצמבר 2018
- אליעזר היון, אלוהים במרתף: מוזיאון השואה שהקדים את יד ושם, באתר ynet, 20 בדצמבר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ הילה פלאח "כתבים על השואה: גווילין נשרפין ואותיות פורחות" באתר "כל הזמן"