Classical Gas

יצירה כלית מ-1968
(הופנה מהדף גז קלאסי)

Classical Gas ("גז קלאסי") היא יצירה אינסטרומנטלית שהלחין הגיטריסט הקלאסי, המלחין והזמר, מייסון ויליאמס (אנ'). במקור היצירה הייתה קרויה Classical Gasoline ("בנזין קלאסי"). בהקלטה המקורית ויליאמס מנגן בגיטרה בליווי תזמורת. היא נוגנה לראשונה בפומבי בסדרה הטלוויזיה "שעת הקומדיה של האחים סמדרס" (Smothers Brothers Comedy Hour). הוא יצא לאור בתקליט בפברואר 1968 באלבום The Mason Williams Phonograph Record. באוגוסט 1968 הגיע גז קלאסי למקום השני במצעד הלהיטים האמריקאי ונמכר למעלה ממיליון עותקים. ויליאמס הקליט את הקטע שוב לאלבומו Hand Made משנת 1970, כגיטרת סולו. הוא גם הקליט גרסה עם הלהקה הכלית Mannheim Steamroller ב-1987.

פרסים עריכה

  • ב-1968 זכתה היצירה בשלושה פרסי גראמי: היצירה האינסטרומנטלית הטובה ביותר, הביצוע הטוב ביותר לפופ אינסטרומנטלי והעיבוד הטוב ביותר, אינסטרומנטלי או א קאפלה.[1]
  • בשנת 1998 העניקה לו האגודה האמריקאית לשמירת זכויות של מוזיקאים:Broadcast Music Incorporated (BMI) פרס מיוחד. היצירה הושמעה יותר מ-6 מיליון פעמים ברדיו, מה שהופך אותה לקטע הכלי הפופולרי ביותר בתולדות ה-BMI.[2]

עובדות נוספות עריכה

בשנת 1973 היצירה בוצעה על ידי להקת הרוק הסקוטית Beggars Opera באלבומה הרביעי Get Your Dog off Me! בגרסת כיסוי בסגנון רוק מתקדם. קיימת שמועה בלתי פוסקת שאריק קלפטון הקליט גרסה ליצירה, אך היא הוכחשה על ידי ויליאמס עצמו באתר הרשמי. שמועה זו אולי נובעת מכך שבפסקול סרט קולנוע משנת 1999 "הסיפור שלנו" בכיכובם של ברוס ויליס ומישל פייפר, שהלחינו מארק שיימן ואריק קלפטון, מופיע גם הקלטה של היצירה, אך זו הגרסה האקוסטית שהקליט מייסון ויליאמס בשנת 1970.[3]

היצירה מושמעת לעיתים קרובות בסדרות טלוויזיה ובסרטים, למשל בפרק בכל אחת מהסדרות משפחת סימפסון, פרייז'ר, אבא אמריקאי וגמביט המלכה.

לקראת הבחירות הפדרליות בגרמניה המערבית בשנת 1976, השתמשה המפלגה הדמוקרטית החופשית בגז קלאסי בתשדירי התעמולה שלה בטלוויזיה.

באותה שנה (1976), הוציא חלוץ הסינתיסייזר האמריקאי לארי פאסט (Larry Fast) לאור גרסת כיסוי של גז קלאסי ב-Sequencer, אלבום הסולו השני שלו, שיצא תחת שם הפרויקט Synergy. גרסה מוקדמת של הקטע נמצאת גם בגרסה הבריטית (אך לא בארצות הברית) לאלבום הבכורה של פאסט בשנת 1975 Electronic Realizations For Rock Orchestra.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


הקודם:
פרס לא קיים
פרס גראמי לביצוע הפופ האינסטרומנטלי הטוב ביותר
1969: מייסון ויליאמס – "Classical Gas"
הבא:
1970: דם, יזע ודמעות – "Variations on a Theme by Erik Satie"