גידול תינוקות בלי חיתולים

גידול תינוקות בלי חיתולים הוא שיטה שבה המטפלים בתינוק משתמשים במודעות לזמנים קבועים, באינטואיציה ובתקשורת עם התינוק כדי לסייע לו להתפנות מצרכיו שלא בתוך חיתול, אלא במקום מתאים אחר (שירותים, סיר וכו'). המונח המקובל באנגלית הוא Elimination Communication, ובעברית משתמשים מיישמי השיטה במונחים "בלי חיתולים", "שיטת הקשב", "שיטת חיתולס" או "פשפושים".

השיטה

הרעיון המרכזי בשיטה הוא לזהות סימנים לא מילוליים של התינוק המעידים על הצורך שלו להתפנות, ולהיענות להם בהתאם. כמו כן המטפל מעודד את התינוק לפתח עוד את תשומת הלב לצורך שלו להתפנות, לדעת כי המטפל קשוב אליו ולפיכך לסמן לו על כך, ולהתרגל להתפנות גם בזמנים קבועים (למשל עם ההתעוררות משינה) או בתגובה להצעה מילולית של המטפל.

מחקרים רבים מוכיחים כי לתינוקות מודעות אינסטיקטיבית לצורך שלהם להתפנות, והם מסמנים זאת כבר מיום היוולדם. עד גיל 4 חודשים יש חלון הזדמנויות לשימור האינסטינקט הטבעי, אך גם לאחר מכן אפשר ליישם את השיטה, במלואה או בחלקה.

השיטה איננה זהה לגמילה מחיתולים, כיוון שאין מרגילים את התינוק לחיתולים ואחר כך גומלים אותו מהם, אלא משמרים יכולת טבעית שלו. במובן זה מקובל להשוות אותה להנקה – תינוק שינק בחודשי חייו הראשונים איננו צריך להיגמל מהאכלה בבקבוק.

מקורות השיטה והפצתה בעולם המערבי ובישראל

שמירה על תינוקות נקיים בלי חיתולים הוא הרגל מקובל בתרבויות רבות בעולם, בעיקר בקרב המדינות הלא מתועשות. השיטה לגדל תינוקות בלי חיתולים והמונח Elimination communication החלו להיות מוכרים בארצות הברית בעקבות אינגריד באואר, שפרסמה בשנת 2001 את ספרה "Diaper Free! The Gentle Wisdom of Natural Infant Hygiene". באואר נחשפה לשיטה במסעותיה בהודו ובאפריקה, וגידלה על פיה את ילדיה. לאחר מכן היא החלה לשתף את הידע שצברה בקרב הורים ומטפלים בתינוקות.

חלוצה נוספת בהבאת השיטה לארצות המערב היא לורי בוקה, שפרסמה ספר ראשון בנושא כבר בשנת 1979, וספרים נוספים בהמשך. בוקה הושפעה בנושא מחברה הודית, ובפרסומיה ניסתה להתאים את השיטה לאורח החיים המערבי.

בישראל נפוצה השיטה לראשונה דרך תרגומיה של בשמת אבן-זהר שפורסמו באתר האינטרנט "באופן טבעי". אבן-זהר נחשפה למחקרים וכתבים בנושא, תרגלה את השיטה עם בנה מיום היוולדו, ומפיצה את הידע להורים נוספים משנת 2003. מאוחר יותר נפתחה קומונת אמהות באתר תפוז, בה ניתן להתייעץ בנושא ולקבל תמיכה בעת יישום השיטה. בשנת 2011 עלה אתר האינטרנט "חיתולס" של לריסה גינת, שנחשפה למאמרים מדעיים וספרים בנושא והחלה לעסוק בהפצת הידע דרך הרשתות החברתיות וכלי תקשורת נוספים. נכון ל-2013 ישנם כבר מאות הורים בארץ שמתרגלים את השיטה באופן מלא או חלקי, והמודעות לנושא גדלה.^{[דרוש מקור]}

תועלות ויתרונות השיטה

1. תינוק שגדל עם שימור בסיסי של המודעות הטבעית הקיימת בו, יכול להיות עצמאי בנושא הצרכים מהרגע שהוא רוכש יכולת תנועה, בזחילה או הליכה. המשמעות היא שהוא "גמול מחיתולים" בגיל צעיר מאוד ביחס למה שמקובל בתרבות המערבית המודרנית - מה שמאוד נוח, נקי וחסכוני למטפלים בו.
2. כאשר התינוק יודע שקשובים לצורך שלו להתפנות, נוצרת תקשורת מיוחדת בינו לבין מי שמטפל בו - המבוגר מצליח להבין את התינוק בצורה טובה יותר, למנוע בכי, להרגיע ואף להרדים אותו בקלות.
3. התינוק גדל עם מודעות גבוהה וחיבור טוב יותר לגוף שלו - כיוון שהוא לא עבר את שלב התנוונות האינסטינקט הטבעי.
4. תינוק בלי חיתולים אינו סובל מתפרחות חיתולים וגירודים על גבי העור (אלה נוצרים במגע של השתן והצואה על העור בתוך החיתול).
5. גידול תינוקות בלי חיתולים הוא אקולוגי - חוסך קילוגרמים רבים של אשפה שאינה מתכלה.

ראו גם

• גמילה מחיתולים

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים מדעיים וספרות בנושא (באנגלית)
• רוני שגב זכריה, ‏כבר לא טרנד שולי: יותר הורים מגדלים בלי חיתול, באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2013
• גלי פיאלקוב, עכבר העיר אונליין, אפשר בלי: השיטה שתחסוך לכם כסף על חיתולים, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2012
• זהר כרמי, תינוקי, אם אתה צריך פיפי - תגיד, באתר Xnet‏, 17 בפברואר 2012