פתיחת התפריט הראשי
גלויה, כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון, ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20
צד ימין של גלויה, רחוב אלנבי בסמוך לים
בית הכנסת "החורבה"

גלויות האחים אליהו הן סדרות גלויות, שהוציאו לאור האחים מתתיהו אליהו ויוסף אליהו בארץ ישראל המנדטורית, מראשית שנות העשרים עד 1939.

הסדרות כללו כאלף דימויים; רובם של נופי ארץ ישראל ומיעוטם של מנהיגי התנועה הציונית והיישוב.

תולדותעריכה

מתתיהו ויוסף אליהו נולדו בעיר קורפו למלכה (לבית בללי) ולאברהם אליה (Elia), פעיל התנועה הציונית בקורפו, אחים ל: מטילדה, מזל, ישעיהו, משה, שבתאי, דוד ולאסתר. הם עלו בשנת תרע"ד 1914, והתיישבו עם משפחתם בסמוך לנווה צדק, ועבדו בבית דפוס בבעלותם בעיר יפו. במלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917, הם גורשו מתל אביב, יחד עם תושביה, ובהיותם נתינים זרים, שלא התעתמנו, ובמיוחד נתיני יוון - מדינת אויב לטורקיה, הם נרדפו, ונשלחו עם מאות יהודים לעיר חמה שבסוריה, ואחר כך לקושטא.

בתום המלחמה חזרו לארץ ועברתו את שמם ל-אליהו. הם הקימו חנות למכשירי כתיבה ברחוב בוסטרוס ביפו, ואחר ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, ועברה לרחוב הרצל. הם היו ליבואנים של מוצרי חברת פרקר Parker הבריטית, ובהם: דיו, סוגי עט נובע, ועזרים נוספים, על היבוא והמסחר הייתה פרנסתם; ובמקביל, פתחו במפעל הגלויות שנועד להציג את מראות ארץ ישראל המסורתיים כמו הכותל המערבי וקבר רחל ואת מפעל ההתיישבות הציוני החדש, במושבות כגון פתח תקווה וחדרה, בקיבוצים כגון דגניה ועין חרוד ובערים כגון ירושלים וחיפה. מחצית מדימויי הנוף היו מתל אביב; "וגם פורטרטים של אישים - מנהיגים ציונים ודמויות חשובות ליישוב היהודי בארץ, ביניהם הרצל, נורדאו, סוקולוב, אחד-העם, ביאליק, דיזנגוף, הברון אדמונד דה-רוטשילד, טרומפלדור", וז'בוטינסקי.[1] ד"ר דליה לוי, החוקרת את מפעלם כתבה כי "בשנים 1939-1920 הם היו המפיקים הגדולים ביותר של גלויות ארץ-ישראל".[2]

צלמים וצילוםעריכה

בסדרת הגלויות שולבו צילומים פרי עבודתם של צלמי ארץ ישראל באותה תקופה, חלקם שעבודתם מומנה על ידי הקק"ל, כגון אברהם סוסקין וזולטן קלוגר.

 
ארבע גלויות בהוצאת האחים אליהו ותמונת שני נערים, באיגרת לשנה טובה שהודפס על נייר צילום, תרפ"ח 1927

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דליה לוי, "תוציא את ז'. מהוויטרינה - ציווה האופיצר האנגלי", האומה, 178, קיץ תש"ע-2010, עמ' 82.
  2. ^ דליה לוי, שם, עמ' 82.