דיו

נוזל לכתיבה והדפסה

דיו (זכר ונקבה, בריבוי דיות או דיואות[1]) הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל. דיו משמש גם לכתיבה וגם לציור בעזרת עט או מברשת, אך גם להדפסה ברוב סוגי הדפוס הקיימים.

מכלי דיו בצבעים שונים
כתמי דיו
פרסומת אמריקאית לדיו (1911)

אטימולוגיה

עריכה

המלה "דְיוֹ" היא מצרית,[2] ובמקורות היהודיים היא מוזכרת לראשונה בספר ירמיהו.[3][4]

היסטוריה

עריכה

סוגים

עריכה

סוגים קדומים

עריכה

מקורות מוקדמים של דיו הם:

דיו מבוסס צבע ודיו מבוסס פיגמנטים

עריכה

דיו מבוסס פיגמנטים מכיל חומרי דבק שמטרתם לדאוג לכך שהדיו ידבק למשטח ולמנוע הסרתו על ידי שפשוף. חומרים אלה נקראים שרפים בדיו על בסיס ממס, או ריאגנטי קישור בדיו על בסיס מים. בזכות ריאגנטים אלה לדיו מבוסס פיגמנטים יש יתרון ביכולת הקישור שלו לנייר, כך שפחות דיו נחוץ על-מנת ליצור את אותה עוצמת צבע, ביחס לדיו מבוסס צבע.

היתרון של דיו מבוסס צבע הוא שהוא חזק יותר ומסוגל ליצור יותר צבע בצפיפות מסוימת לכל יחידת מסה. אולם, בשל העובדה שהצבע מומס בפאזה הנוזלית שלו הוא נוטה להיספג בנייר, ובכך לפגוע ביעילות הצביעה ולעיתים לאפשר זליגה של הדיו בקצוות. קיימות מספר דרכים להתגבר על בעיה זו:

  • הוספת ממס המתייבש במהירות לדיו.
  • שימוש בשיטות הדפסה אשר משלבות ייבוש מהיר של המשטח, למשל על ידי הזרמת אוויר חם.
  • שימוש בציפויי נייר מיוחדים או בקיבוע הנייר (sizing) בעת ייצורו. בשיטה זו משתמשים כאשר הדיו נועד לשימוש בסביבה שאינה תעשייתית – לדוגמה במדפסות הזרקת דיו. מדפסות אלה מצפות את הנייר בציפוי בעל מטען חשמלי. הדיו נטען במטען הפוך וכך הוא נקשר למשטח החיצוני של הנייר, בעוד שהממס שוקע אל תוך הנייר עצמו. לצלולוז שממנו עשוי הנייר יש מטען נייטרלי ולכן פנים הנייר אינו מושך את הדיו.

יתרון נוסף של דיו מבוסס צבע הוא שמולקולות הצבע יכולות לבצע אינטראקציות כימיות עם רכיבים אחרים של הדיו, תכונה המאפשרת שימוש במבהירי צבע אופטיים וחומרים מחזקי צבע.

חיסרון נוסף של דיו מבוסס צבע הוא שהוא רגיש לקרינה אולטרה סגולה, כגון קרינת השמש, ועשוי לדהות בעקבות חשיפה לקרינה זו.

ראו גם

עריכה
 
בימינו סופרי סת"ם עושים שימוש בדיו לכתיבת ספרי קודש.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דיו - זכר או נקבה? באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך א, עמ' 276.
  3. ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ו, פסוק י"ח: "וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ".
  4. ^ אטינגן דליה, פרופ' ישעיהו ליבוביץ (ע), האנציקלופדיה העברית כרך י"ב, ירושלים תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשכ"ט, עמ' 382