פתיחת התפריט הראשי

גלן רובינסון

שחקן כדורסל אמריקאי

גלן אלן רובינסון הבןאנגלית: .Glenn Alan Robinson, Jr; נולד ב-10 בינואר 1973) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA בעמדת הסמול פורוורד. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 20.7 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים למשחק.[1]

גלן רובינסון
Glenn Robinson
Glenn Robinson 2003 cropped.jpg
רובינסון במדי אטלנטה הוקס, 2003
לידה 10 בינואר 1973 (בן 46)
גארי שבאינדיאנה
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.01 מטר
מכללה אוניברסיטת פרדו
דראפט בחירה ראשונה, 1994
מילווקי באקס
קבוצות כשחקן
1994–2002
2002–2003
2003–2004
2005
מילווקי באקס
אטלנטה הוקס
פילדלפיה 76'
סן אנטוניו ספרס
הישגים כשחקן
אליפות ה-NBA‏ (2005)
2 בחירות למשחק האולסטאר (2000, 2001)
חמישיית הרוקיז של העונה (1995)
פרס נייסמית' (1994)
פרס ג'ון וודן (1994)

בנו הבכור, גלן רובינסון השלישי, נבחר בדראפט 2014 ומשחק עבור קבוצת גולדן סטייט ווריורס מליגת ה-NBA.

נעורים ומכללותעריכה

רובינסון נולד בעיר גארי שבאינדיאנה, ולמד ב"תיכון תאודור רוזוולט" המקומי. בשנת הלימודים האחרונה שלו, 1990/1991, הוביל את קבוצת הכדורסל של התיכון לאליפות התיכונים של אינדיאנה, וזכה בתואר שחקן התיכונים המצטיין של המדינה ("Indiana Mr. Basketball"). בסיום העונה השתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, ובשנת 2012 נבחר כאחד מ-35 השחקנים הגדולים בתולדות משחק הראווה היוקרתי.[2]

בשנת 1992 החל רובינסון ללמוד באוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה, אך בעקבות ציוניו הנמוכים לא הורשה לקחת חלק בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה. בעונה הבאה הצטרף לקבוצה, והוביל אותה להופעה בטורניר ה-NCAA עם 24.1 נקודות ו-9.4 ריבאונדים בממוצע למשחק.[3] בתום העונה נבחר לחמישיית העונה של מחוז ה-Big Ten, ולחמישיית העונה השנייה של ליגת המכללות.

בעונת הג'וניור שלו הוביל את מחוז ה-Big Ten בממוצע ריבאונדים (11.2), ואת ליגת המכללות כולה בממוצע נקודות (30.3), וכן קבע את שיא המחוז לנקודות בעונה בודדת, עם 1,030 נקודות בסך הכול. באותה עונה העפילה פרדו לשלב "8 הגדולות" (Elite Eight) של טורניר ה-NCAA, בפעם השלישית בלבד בתולדות האוניברסיטה. בסיום העונה זכה רובינסון בפרס נייסמית' ופרס ג'ון וודן המוענקים לשחקן המצטיין של ליגת המכללות, והפך בכך לשחקן הראשון מאוניברסיטת פרדו הזוכה בתואר מאז ג'ון וודן עצמו.[4] בתקופת המכללות שלו קיבל רובינסון את הכינוי "Big Dog" ("כלב גדול"), המרמז על סגנון המשחק האנרגטי והאגרסיבי שלו.

קריירה מקצועיתעריכה

מילווקי באקסעריכה

רובינסון נבחר על ידי מילווקי באקס בבחירה הראשונה של דראפט ה-NBA לשנת 1994.[5] לפני תחילת העונה חתם רובינסון בבאקס על חוזה הרוקי העשיר בתולדות הליגה - 68 מיליון דולר ל-10 עונות.[6] בעונתו הראשונה במילווקי הוביל את כל מחזור הרוקיז עם 21.9 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. בהצבעה לתואר רוקי השנה סיים רובינסון במקום השלישי, אחרי ג'ייסון קיד וגרנט היל שחלקו בפרס.[7] בשלוש עונותיו הראשונות הוביל את הקבוצה לצד הפאוור פורוורד וין בייקר, ובעונות הבאות היה חלק מקו אחורי דומיננטי לצד הקלע ריי אלן והרכז סם קאסל.

בעונת 1998/1999 שיחק לראשונה בשלב הפלייאוף, תחת מאמן הקבוצה החדש ג'ורג' קארל, אך הבאקס הודחו כבר בסיבוב הראשון מול אינדיאנה פייסרס (3-0). בעונות 2000 ו-2001 נבחר רובינסון להשתתף במשחק האולסטאר, יחד עם ריי אלן, בפעמיים היחידות בקריירה. בפלייאוף 2001 הובילו רובינסון, אלן וקאסל את מילווקי לשלב גמר המזרח, לראשונה מאז פלייאוף 1985/1986, לאחר שגברו על אורלנדו מג'יק (3-1) ושארלוט הורנטס (4-3) בשני הסיבובים הראשונים. בגמר המזרח התמודדו הבאקס מול פילדלפיה 76' של אלן אייברסון, והפסידו לה בשבעה משחקים. ב-8 עונותיו במילווקי רשם רובינסון ממוצעים של 21.1 נקודות ו-6.2 ריבאונדים למשחק, וב-7 מהעונות קלע מעל 20 נקודות למשחק. 12,010 הנקודות שקלע במדי הבאקס מציבים כקלע השני בתולדות המועדון, אחרי כרים עבדול-ג'באר (14,211).[8]

אטלנטה הוקסעריכה

לקראת עונת 2003/2004 נשלח רובינסון בטרייד לאטלנטה הוקס בתמורה לטוני קוקוץ' ובחירת דראפט עתידית.[9] רובינסון המשיך ביכולתו הטובה באטלנטה, כשקלע 20.8 נקודות למשחק, והרכיב לצד ג'ייסון טרי ושריף עבדור-רחים שלישיית סקוררים שקלעו יחד כ-58 נקודות בממוצע למשחק.[10] עם זאת, ההוקס סיימו את העונה במאזן שלילי 35-47 שהשאיר אותם מחוץ לפלייאוף.

פילדלפיה 76'עריכה

בסיום אותה עונה הועבר רובינסון לפילדלפיה 76', כחלק מטרייד בין 4 קבוצות ששלח את קית' ואן הורן (מפילדלפיה) לניו יורק ניקס, את לטרל ספריוול (מהניקס) למינסוטה טימברוולבס ואת טרל ברנדון (ממינסוטה) לאטלנטה.[11] בעונת 2003/2004 הוגבל רובינסון בעקבות פציעות ברכיים ל-42 משחקים בלבד, בהם קלע 16.6 נקודות למשחק, ופילדלפיה פספסה את שלב הפלייאוף לראשונה מזה 6 עונות.

סן אנטוניו ספרסעריכה

לאורך מרבית העונה הבאה לא שותף רובינסון בשל פציעתו, ולקראת סוף העונה, ב-24 בפברואר 2005, נשלח בטרייד לניו אורלינס הורנטס עבור הפורוורדים ג'מאל משבורן ורודני רוג'רס. כשבוע לאחר הטרייד שוחרר רובינסון מהקבוצה, וב-4 באפריל חתם על חוזה עד סיום העונה בסן אנטוניו ספרס.[12] בתשעת המשחקים האחרונים של העונה הסדירה שימש כמחליפו של הסמול פורוורד הפותח ברוס בואן, וקלע 10.0 נקודות למשחק. בפלייאוף ה-NBA שותף ב-13 ממשחקי קבוצתו, ועזר לספרס לזכות באליפות ה-NBA לאחר שגברו בסדרת הגמר על דטרויט פיסטונס בתוצאה 4-3. בתום העונה הודיע על פרישה ממשחק, בשל הפציעות החוזרות בברכיו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלן רובינסון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של רובינסון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ ‏35 השחקנים הגדולים של משחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, באתר ESPN,‏ 26 במרץ 2012
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של רובינסון, באתר sports-reference.com
  4. ^ וודן זכה בשנת 1932 ב"פרס קרן הלמס", שהיה בתקופתו הפרס היוקרתי ביותר שהוענק לשחקני המכללות המצטיינים.
  5. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1994, באתר basketball-reference.com
  6. ^ רובינסון חותם על חוזה ל-10 עונות במילווקי, באתר ניו יורק טיימס, 4 בנובמבר 1994
  7. ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1994/1995 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  8. ^ המובילים הסטטיסטיים של מילווקי באקס, באתר basketball-reference.com
  9. ^ רובינסון נשלח בטרייד לאטלנטה, באתר ניו יורק טיימס, 3 באוגוסט 2002
  10. ^ סטטיסטיקות עונת 2002/2003 של ההוקס, באתר basketball-reference.com
  11. ^ רובינסון נשלח בטרייד לפילדלפיה, באתר הרשמי של מינסוטה טימברוולבס, 23 ביולי 2003
  12. ^ רובינסון חותם על חוזה בסן אנטוניו, באתר yahoo.com‏, 5 באפריל 2005