פתיחת התפריט הראשי

מינסוטה טימברוולבסאנגלית: Minnesota Timberwolves), הידועה גם בכינוי "טי-וולבס" (באנגלית: T-Wolves), היא קבוצת כדורסל אמריקנית מהעיר מיניאפוליס שבמינסוטה. הקבוצה משחקת בבית הצפון-מערבי שבאזור המערבי בליגת ה-NBA. הקבוצה נוסדה בשנת 1989, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם הטארגט סנטר.

מינסוטה טימברוולבס
Minnesota Timberwolves
לוגו המועדון
מידע כללי
שנת ייסוד 1989
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אולם ביתי טארגט סנטר (19,006 מושבים)
מיקום מיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית
ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית הצפון-מערבי
בעלים גלן טיילור
נשיא גרסון רוסאס
מנכ"ל סקוט ליידן
מאמן ראיין סונדרס
צבעי תלבושת שחור, כחול, לבן, ירוק ואפור
תלבושת
מדי בית וחוץ של מינסוטה טימברוולבס
Kit body 2017-18 MIN association.png
תלבושת מדי בית
Kit shorts 2017-18 MIN association.png
צבעי הקבוצה
מדי בית
Kit body 2017-18 MIN icon.png
תלבושת מדי חוץ
Kit shorts 2017-18 MIN icon.png
צבעי הקבוצה
מדי חוץ
אתר הקבוצה

כמו רוב קבוצות ההרחבה, הטימברוולבס השתרכו מאחור בתחילת דרכם; אך לאחר הגעתו של קווין גארנט בדראפט 1995, הצליחה הקבוצה להעפיל אל הפלייאוף שמונה פעמים ברציפות משנת 1997 ועד שנת 2004. אף על פי הפסידו בסיבוב הראשון בכל 7 הפעמים הראשונות שבהן העפילו אל הפלייאוף, הצליחו הטימברוולבס לזכות בתואר אליפות "הבית הדרום-מערבי" ולהגיע אל סדרת גמר המערב בשנת 2004. כמו כן גארנט נבחר ל-MVP של העונה הסדירה בסיום אותה עונה. הקבוצה נכנסה לתהליך של בנייה מחדש לאחר מעברו של גארנט לבוסטון סלטיקס בשנת 2007.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הרחבת ליגת ה-NBAעריכה

ליגת ה-NBA חזרה לעיר מיניאפוליס בשנת 1989, לראשונה מאז עזבה מיניאפוליס לייקרס לעיר לוס אנג'לס בשנת 1960. ב-22 באפריל 1987 העניקה הנהלת הליגה את אחד מארבעת זיכיונות ההרחבה (שלושת האחרים היו: אורלנדו מג'יק, השארלוט הורנטס, והמיאמי היט) לבעלים המקוריים של המועדון מארב וולפסון והארווי ראת'ר. בעבר היו שתי קבוצות כדורסל במינסוטה ששיחקו בליגת ה-ABA, המינסוטה מוזיקיס, בין השנים 1967–1968, והמינסוטה פייפרס, בשנים 1968–1969. המועדון ערך תחרות לבחירת שם לקבוצה החדשה ובסופו של דבר צומצמה הרשימה לשני שמות "טימברוולבס" ו"פולאריס" בחודש דצמבר, 1986. המועדון ביקש אז את הכרעתם של 842 חברי מועצת העיר מינסוטה לבחירת השם, חברי המועצה בחרו את השם "טימברוולבס" ביחס של 2 ל-1. הקבוצה נקראה בשם "מינסוטה טימברוולבס" באופן רשמי ב-23 בינואר 1987. השם הנבחר מתייחס לזאבי היער שריכוזם הגבוה ביותר בין 48 המדינות הראשונות להצטרף לארצות הברית, הוא במינסוטה.

1989 - 1995: השנים הראשונותעריכה

הטימברוולבס ערכו את הופעת הבכורה ב-3 בנובמבר 1989, בהפסד חוץ, 109-94, לסיאטל סופרסוניקס. חמישה ימים לאחר מכן, ערכו הטימברוולבס את משחק הבית הראשון בתולדותיהם, באולם הסופרדום, משחק בו הפסידו 84–96, לשיקגו בולס. יומיים לאחר מכן ב-10 בנובמבר, זכו הטימברוולבס בניצחון הראשון בתולדותיהם, כאשר גברו על הפילדלפיה 76' במשחק בית 118–125. הטימברוולבס בהובלתו של טוני קמפבל שהשיג 23.2 נקודות בממוצע למשחק, סיימו את העונה הסדירה במאזן 22–60, כשהם מסיימים במקום ה-6 בבית הצפון-מערבי. כאשר עברו הטימברוולבס לשחק באולם המטרו דום, משכה קבוצת ההרחבה ממינסוטה, יותר ממיליון אוהדים למשחקי הבית שלה,[1] כולל 49,551 שנכחו במשחק בית ומהווים את הכמות השלישית בגודלה בהיסטוריה של ה-NBA, וראו את הטימברוולבס מפסידים לדנוור נאגטס 99-88 במשחק האחרון של העונה.

בעונה שלאחר מכן, עברו הטימברוולבס לאולם הביתי הקבוע שלהם, הטארגט סנטר, הקבוצה השתפרה מעט, וסיימה את העונה הסדירה במאזן 29–53. אך אף על פי שיפור זה פיטרה הקבוצה את מאמנה ביל מוסלמן. תחת יורשו של מוסלמן, מאמנה לשעבר של הבוסטון סלטיקס ג'ימי רוג'רס, סיימה הקבוצה את 1991/1992 במאזן הגרוע בתולדותיה 15–67. בציפייה לשנות את מצבם, שכרו הטימברוולבס את הג'נרל מנג'ר לשעבר של הדטרויט פיסטונס ג'ק מקולסקי לאותו התפקיד, אך גם עם בחירות סיבוב ראשון ראויות לציון ככריסטיאן לייטנר ואייזיאה ריידר, לא הצליחו הטימברוולבס לחקות את "הבחורים הרעים" של מקולסקי מתקופתו בדטרויט בעיר התאומים, כשהם מסיימים את שתי העונות הבאות במאזנים 19–63 ו 20–62 (בהתאמה). אחת מנקודות האור היחידות מאותה התקופה הייתה כאשר אום הטארגט סנטר שימש למשחק האולסטאר של שנת 1994, בו זכה שחקן הטימברוולבס, אייזיאה ריידר בתחרות ההטבעות.

תוצאות חיוביות המשיכו לחמוק מהטימברוולבס, דבר שהביא את בעלי הקבוצה להציע בשנת 1994 מעבר לעיר ניו אורלינס, הצעה שנדחתה בידי בעלי הקבוצות האחרים של הליגה לבסוף, קנה גלן טיילור את המועדון ומינה את שחקן העבר של הבוסטון סלטיקס קווין מקהייל לתפקיד הג'נרל מנג'ר. הטיברוולבס סיימו את עונת 1994/1995 במאזן 21–61, והעתיד נראה עגום.

1995 - 2007: תקופת קווין גארנטעריכה

 
קווין גארנט שיחק במדי המינסוטה טימברוולבס בין השנים 1995–2007 ובין השנים 2015 - 2016.

בדראפט 1995 בחרו הטימברוולבס במקום החמישי את קווין גארנט שהעדיף לוותר על לימודי הקולג' ולעבור ישירות לליגת ה-NBA, כמו כן מינתה הנהלת המועדון את פליפ סונדרס כמאמן הראשי של הקבוצה. כריסטיאן לייטנר הועבר בטרייד יחד עם שון רוקס לאטלנטה הוקס תמורת אנדרו לאנג וספאד ווב. כמו כן, בחירת הסיבוב הרשון דונייל מרשל הועבר בטרייד עונה קודם לכן לגולדן סטייט ווריורס תמורת טום גוגליוטה. טרייד זה אפשר להפוך את קווין גארנט לשחקן המרכזי בהתקפת הטימברוולבס. גארנט השיג 10.4 נקודות בממוצע למשחק בעונת הרוקי שלו והוולבס סיימו במקום החמישי בבית המערב-התיכון, במאזן 26–56.

בשנת 1996, הוסיפו הוולבס כוכב נוסף דרך הדראפט, כאשר הם מעבירים את הזכויות בעבור ריי אלן למילווקי באקס ומקבלים בתמורה את הזכויות בעבור סטפון מרבורי, כבחירה הרביעית. התוספת של מרבורי יצרה אפקט חיובי על כל הקבוצה, כאשר קווין גארנט ותום גוגליוטה הפכו לשחקני הוולבס הראשונים הנבחרים למשחק האולסטאר. גוגליוטה וגארנט הובילו את הטימברוולבס בנקודות כאשר הקבוצה הגיעה לראשונה בהיסטוריה של המועדון למשחקי הפלייאוף, כאשר היא מסיימת את העונה הסדירה במאזן 40–42. אך, ההופעה בפלייאוף 1997 הייתה קצרה, כאשר הוולבס הודחו בסוויפ לאחר שלושה משחקים בידי היוסטון רוקטס. הוולבס שינו גם את סמל המועדון ומדי הקבוצה באותה העונה כשהם מוסיפים את הצבע השחור למדי המועדון, ומחליפים את סמל המועדון המקורי לזאב נוהם המיילל מעל שדה מלא עצים. כמו כן, בעונה זו החלו הוולבס לשחק על ריצפת פרקט באולמם הביתי.

בשנת 1997, קווין גארנט וסטפון מרבורי ביססו את עצמם כשניים מהכוכבים הנוצצים העולים של ליגת ה-NBA. גארנט השיג 18.5 נקודות -9.6 כדורם חוזרים בממוצע למשחק, בעוד מרבורי משיג 17.7 נקדות ומגיש 8.6 אסיסטים בממוצע למשחק. על אף שאיבדו את הקלע המוביל טום גוגליוטה לחצי עונה עקב פציעה, הצליחו הטיברוולבס להשיג מאזן חיובי 37–45 ומצליחים להעפיל לפלייאוף עונה שנייה ברציפות. לאחר שהפסידו במשחק הראשון בחוץ לסיאטל סופרסוניקס הצליחו הוולבס לזכות בניצחון פלייאוף ראשון בתולדותיהם במשחק השני בסיאטל 98-93. כאשר הסדרה עברה למינסוטה, הצליחו הטימברוולבס לנצח גם במשחק השלישי בתוצאה 90–98. אך, הוולבס הפסידו במשחק הרביעי בבית והסוניקס המשיכו ונצחו גם את המשחק החמישי והמכריע בסיאטל וזכו בסדרה.

בשנת 1998, שנה לאחר החתמתו של קווין גארנט על חוזה חסר תקדים ל-6 שנים תמורת 126 מיליון דולר, נחשדו הטימברוולבס בבזבזנות חסרת אחריות לאחר שהליגה נכנסה לשביתה בת ארבעה חודשים שמחקה חלק ניכר מהעונה. כאשר הם סובלים מסכומי שכר גבוהים מדי לשחקניהם, נאלצו הוולבס לשחרר את כוכבם טום גוגליוטה חלקית בשל רצונם לפנות מקום מתחת תקרת השכר כדי שיוכלו להחתים את סטפון מרבורי על חוזה ארוך טווח וחלקית כיוון שגוגליוטה לא רצה להמשיך לשחק יחד מרבורי. אך, צעד זה התברר כלא מוצלח, מרבורי דרש להיות הכוכב הראשי של המועדון ואילץ את הנהלת הטימברוולבס לבצע טרייד באמצע העונה כיוון שסירב לחתום על הארכת חוזה. בטרייד אמצע העונה שכלל 3 קבוצות נשלח מרבורי לניו ג'רזי נטס והוולבס קיבלו בתמורה את טרל ברנדון מהמילווקי באקס ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 1999 (שהתבררה כבחירה השישית). הוולבס העפילו אל הפלייאוף עונה שלישית ברציפות כשהם מסיימים במקום הרביעי במאזן 25-25. בפלייאוף נוצחו הוולבס בידי האלופה הנכנסת הסן אנטוניו ספרס בארבעה משחקים.

1999 - 2003עריכה

בשנת 1999, בחרו הטימברוולבס את וולי שצ'רביאק כבחירה השישית בדראפט. בעונת הרוקי שלו שצ'רביאק היציג יכולת יציבה וסיים שלישי ברשימת הקלעים של הוולבס כשהוא קולע 11.6 נקודות בממוצע למשחק. הקלע המוביל של העונה היה קווין גארנט, שקלע 22.9 נקודות וקלט 11.8 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, הטימברוולבס נהנו מעונה של 50 ניצחונות וסיימו במקום השלישי במערב במאזן 32–50. אך, בסיבוב הראשון של הפלייאוף שוב הודחו הטימברוולבס, בידי הפורטלנד טרייל בלייזרס בארבעה משחקים.

בקיץ שנת 2000, נהרג הפורוורד מליק סילי על ידי נהג שיכור. הנהג שנהג בניגוד לכיוון התנועה בכביש מהיר פגע בצורה קטלנית ברכב הלאנד רובר של סילי, שנהג עם כיוון התנועה. לזכרו של סילי הוציאה הנהלת הטיברולבס לגמלאות את מספר הגופייה של סילי (2) עם שמו על דגל שנתלה מתקרת אולם הטארגט סנטר. הנהג השיכור הואשם בהריגה ונידון לארבע שנות מאסר. הוא נעצר בעבר, בשנת 1997, במדינת איווה לאחר שנהג בשכרות ומאז המקרה נעצר עוד פעמיים באשמת נהיגה תחת השפעת סמים בשנים 2006 ו-2008.[2]

כמו כן באותה עונה, בוטל חוזהו של השחקן החופשי ג'ו סמית' לאחר שהנהלת הליגה פסקה כי הטימברוולבס הפרו תהליכים תקינים במהלך החתימה על החוזה. הנהלת הליגה ביטלה לטימברוולבס חמש בחירות דראפט של הסיבוב הראשון בין השנים 2001–2005, לאחר מכן הופחת העונש לשלוש בחירות דראפט של הסיבוב הראשון בשנים 2001, 2002, ו-2004, כמו כן נקנס המועדון ב-3.5 מיליון דולר והג'נרל מנג'ר קווין מקהייל הושעה לשנה. סמית' חתם בסופו של דבר בדטרויט ובשנת 2001 חתם שוב במינסוטה. למרות הבעיות הגיעו הוולבס למשחקי הפלייאוף שנה חמישית ברציפות לאחר שסיימו את העונה הרגילה במאזן 35–47. בפלייאוף הודחו הטימברוולבס בסיבוב הראשון בידי הסן אנטוניו ספרס בארבעה משחקים.

עם הגעתם של שחקנים חדשים גארי טרנט, לרון וודס, מוריס אוונס, וחזרתו של ג'ו סמית'; הוולבס התחילו את העונה בסערה כשהם מנצחים בששת המשחקים הראשונים של העונה ומציגים מאזן שיא לפתיחת העונה עם 30.10. בין ניצחונות הקבוצה נמצא גם ניצחון בן 53 נקודות יתרון על השיקגו בולס במהלך חודש נובמבר. הוולבס סיימו את העונה במאזן 32–50, העונה השנייה בהיסטוריה של המועדון עם 50 ניצחונות, שבשיאה הופיע קווין גארנט שוב במשחק האולסטאר ובפריצתו של שצ'רביאק שנבחר לראשונה למשחק האולסטאר. שוב, הפסידו הוולבס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כשהם מפסידים בסוויפ של שלושה משחקים לדאלאס מאבריקס.

נראה היה כי עונת 2002/2003 תהווה עונת שיא עבור המועדון, קווין גארנט הציג עונת שיא, כשהוא מגיע למקום השני בבחירת ה-MVP של העונה כשהוא משיג 23 נקודות ו-13.4 כדורים חוזרים בממוצע למשחק כאשר הטימברוולבס מסיימים במקום השלישי במערב במאזן של 31–51. כתוצאה מכך, זכו הוולבס ביתרון ביתיות בפלייאוף לראשונה בהיסטוריה של המועדון כשהם פוגשים את אלופת שלוש השנים האחרונות הלוס אנג'לס לייקרס. לאחר שהתפוצצו במשחק הראשון בבית, היה לטימברוולבס הזדמנות לעלות ליתרון 1–3 במשחק הרביעי שהתקיים בלוס אנג'לס כשהם מחזיקים ביתרון עמוק בתוך הרבע הרביעי. אך, הלייקרס התעשתו והצליחו לחזור ולנצח במשחק ואת הסדרה כולה בשישה משחקים, והטימבר וולבס סיימו שוב את דרכם בסיבוב הראשון של הפלייאוף עונה שביעית ברציפות.

2003 - 2007: גארנט, ספריוול, וקאסלעריכה

בשנת 2003, ביצעו הטימברוולבס שני מהלכים גדולים במהלך הפגרה, כשהם מעבירים בטרייד את ג'ו סמית' ואת הגארד הפצוע טרל ברנדון בעסקה מרובת שחקנים וקיבלו בתמורה את ארווין ג'ונסון, סם קאסל ולטרל ספריוול.

במהלך עונת 2003/2004, הפכו הטימברוולבס לקבוצה אותה יש לנצח באזור המערב. את העונה הסדירה סיימו הוולבס במקום הראשון בדרוג לפלייאוף במאזן 24–58, וגברו על הדנוור נאגטס והסקרמנטו קינגס בשני הסיבובים הראשונים בדרך לגמר המערב. קווין גארנט העפיל לראש טבלת הקלעים עם סיומה של הסדרה מול הסקרמנטו קינגס במשחק השביעי והמכריע, אחד הרגעים המכוננים בהיסטוריית הפלייאוף של המועדון. אך לרוע המזל, ריצת הפלייאוף של הטימברוולבס הסתיימה בגמר הפלייאוף לאחר שנוצחו בידי המועדון הקודם ששיחק בעיר, הלוס אנג'לס לייקרס. עקב פציעה בירך, ששיחק סם קאסל חלקית בלבד בסדרה מול הלייקרס. קווין גארנט זכה בפעם הראשונה בקריירה בתואר ה-MVP לאחר שסיים את הפלאוף עם 24.2 נקודות, 13.9 כדורים חוזרים, ו-5 אסיסטים בממוצע למשחק.

בעונת 2004/2005, שמרו הוולבס על סגל השחקנים מהעונה הקודמת. הקבוצה הוטרדה עקב מחלוקות בחוזיהם של לטרל ספריוול, סם קאסל, וטרוי הדסון, המאמן פליפ סונדרס הוחלף באמצע העונה ביידי הג'נרל מנג'ר קווין מקהייל, ולקח על עצמו את תפקיד המאמן הראשי. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 38–44, והחמיצו את הפלייאוף לראשונה מזה שמונה שנים. הוולבס החמיצו את הפלייאוף במשחק אחד בלבד לממפיס גריזליס.

במהלך הפגרה שלפני עונת 2005/2006, החלו קווין מקהייל והטימברוולבס בחיפוש אחר מאמן ראשי חדש. לאחר סדרת ראיונות ארוכה של עוזרי מאמנים מקבוצות שונות וכמה מאמני עבר. ב-17 ביוני 2005, נפל הפור על עוזר המאמן של הסיאטל סופרסוניקס, דוויין קייסי כמאמן הראשי של הקבוצה. זאת הייתה הפעם הראשונה של קייסי בתפקיד המאמן הראשי. קייסי הפך למאמן השביעי בהיסטוריה של הטימברוולבס.

בדראפט 2005, בחרו הטימברוולבס את רשאד מקנטס קלע מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל כבחירה ה-14 בסיבוב הראשון של הדראפט. הוולבס בחרו גם את הגארד ברייסי רייט מאוניברסיטת אינדיאנה כבחירה ה-47.

במהלך הפגרה, הועבר סם קאסל בטרייד ובחירת סיבוב ראשון מוגנת בדראפט ללוס אנג'לס קליפרס תמורת מארקו יאריץ' וליונל צ'אלמרס, כמו כן החתימו הוולבס את השחקן החופשי ניקולוז צכיטישווילי.

ב-26 בינואר 2006, העבירו הוולבס את וולי שצ'רביאק, הסנר דוויין ג'ונס, ומייקל אולווקנדי, ובחירת סיבוב ראשון עתידית לבוסטון סלטיקס, בתמורה קיבלו הוולבס את ריקי דייוויס, הסנטר מארק בלונט, הפורווד ג'סטין ריד, והגארד מרכוס בנקס, ושתי בחירות עתידיות בסיבוב שני. בטרייד נוסף באותו היום העבירו הוולבס את צכיטישווילי לפיניקס סאנס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2006. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 33–49 והחמיצו את הפלייאוף עונה שנייה ברציפות.

בדראפט 2006, בחרו הוולבס את מישיהפך להיות רוקי השנה ברנדון רוי כבחירה השישית, את קרייג סמית' במקום ה-36, בובי ג'ונס במקום ה-37, ואת הסנטר לוקאס מאברוקפאלידיס כבחירה ה-57. הטימברוולבס העבירו בטרייד את ברנדון רוי לפורטלנד טריילבלייזרס תמורת רנדי פוי ופיצוי כספי. הוולבס העבירו גם את בובי ג'ונס בטרייד לפילדלפיה 76' תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2007 ותמורה כספית.

ב-23 בינואר, פחטר קווין מקהייל הג'נרל נג'ר של הטימברוולבס את המאמן הראשי דוויין קייסי והחליפו ברנדי ויטמן. מקהייל הסביר במסיבת עיתונאים כי הייתה זו חוסר ההמשכיות מצידו של קייסי שהביאה לפיטוריו. מאזנו של קייסי בזמן שהותו במינסוטה היה 53–69. את עונת 2006/2007 סיימו הוולבס במאזן 32–50, שאיפשר להם להחזיק בבחירת סיבוב ראשון בדראפט 2007.

2007 - 2010: אחרי גארנטעריכה

ב-31 ביולי 2007, הגיעו הטימברוולבס לעסקת טרייד בה העבירו את קווין גארנט לבוסטון סלטיקס תמורת אל ג'פרסון, ת'יאו ראטליף, ג'רלד גרין, סבסטיאן טלפייר, ראיין גומס, שתי בחירות סיבוב ראשון ופיצוי כספי. טרייד זה היה השילוב הגדול ביותר ששולם בעבור שחקן בודד בהיסטוריה של ה-NBA. גארנט והסלטיקס המשיכו וזכו באליפות לעונת 2007/2008 בשישה משחקים מול הלוס אנג'לס לייקרס.

באותו הקיץ, העבירו הטימברוולבס בטרייד מייק ג'יימס וג'סטין ריד ליוסטון רוקטס תמורת ג'וואן האוורד.[3] בחודש אוקטובר אותה שנה, ניפו הוולבס את האוורד אחר שהגיעו להסכמה על קניית החוזה, בשווי 10 מיליון דולר מתוך חוזה שהוערך ב-14.25 מיליון דולר, אותם התחייבו הוולבס לשלם. הוולבס העבירו בטרייד גם את ריקי דייוויס ומארק בלונט למיאמי היט תמורת אנטואן ווקר, מייקל דוליאק, ויין סימיאן ובחירת סיבוב ראשון מובטחת בדראפט 2008.

בדראפט 2007 בחרו הטימברוולבס את קורי ברואר, כריס ריצ'רד מאלופת ה-NCAA בשנתיים שקדמו לכן אוניברסיטת פלורידה

את משחקי הקדם עונה החלה מינסוטה בשני משחקים שהתקיימו בלונדון ובאיסטנבול, כחלק מסע משחקים שנערך ביבשת אירופה. ב-10 באוקטובר הפסידו הוולבס לקווין גארנט והבוסטון סלטיקס המתחדשת 81–92. את העונה החלו הולבס עם חמישה הפסדים רצופים, שבסתיימו בניצחון על סקרמנטו קינגס. בצורת הניצחונות של תחילת העונה הביאה לחרושת שמועות לגבי מעמדו של המאמן רנדי ויטמן. הקבוצה הצעירה בליגה החלה מתרגלת למצבה החדש לאחר עזיבתו שלקווין גארנט לבוסטון, בינתיים משחקת ללא הכשרון המתפתח רנדי פוי במחצית הראשונה של העונה. הגארדים סבסטיאן טלפייר ומארקו יאריץ' חילקו את תפקיד הרכז הפותח בהיעדרו של פוי. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 22–60. רק קומץ מועט של משחקים במהלך העונה הראו הוולבס ניצוצות של פוטנציאל מנצחים כמה משחקים צמודים עם יריבות המדורגות גבוה מהם.

בדראפט 2008, בחרו הטימברוולבס את או.ג'יי. מאיו מאוניברסיטת דרום קליפורניה כבחירה השלישית. כאשר הסתיים הדראפט, העבירו הטימברוולבס את מאיו, אנטואן ווקר, גרג באקנר ומארקו יאריץ' לממפיס גריזליס תמורת הבחירה החמישית קווין לאב, מייק מילר, ג'ייסון קולינס ובראיין קרדינל במהלך אותו כינה ג'ים סטאק, "עסקה לה לא יכולנו לסרב".

בשנת 2008, בחגיגות ה-20 למועדון, חשפה הקבוצה סמל ומדים חדשים. העיצוב החדש הופיע לראשונה במשחק טרום העונה נגד השיקגו בולס שנערך ביונייטד סנטר ב-14 באוקטובר 2008.

ב-8 בדצמבר 2008, לאחר הפסד ב-23 נקודות הפרש ללוס אנג'לס קליפרס הוריד את הוולבס למאזן 4–15, פיטרו טימברוולבס את המאמן רנדי ויטמן ומקהייל תפס את מקומו. כמו כן ויתר מקהייל על חובותיו כסגן נשיא המועדון לפעולות הכדורסל. לא היה זה ברור אם עתידו של מקהייל תלוי בהצלחתה ובהתקדמותה של הקבוצה אותה הרכיב ובנה בשנים האחרונות.

שאלות אלה נראה היה כי קיבלו תשובה כאשר הטימברוולבס השתפרו והשיגו מאזן של 4–10 במהלך חודש ינואר, נותנים למקהייל את תואר מאמן החודש. אך ב-8 בפברואר 2009, קרע כוכב הקבוצה אל ג'פרסון את הרצועה הצולבת הקדמית בברכו הימנית במשחק מול הניו אורלינס הורנטס, שהשביתה אותו למשך שארית העונה. עד לפציעה נתן ג'פרסון את העונה הטובה בקריירה שלו עד עתה, כשהוא משיג 23 נקדות, 11 כדורים חוזרים, ו-2 חסימות בממוצע למשחק. ללא ג'פרסון וקורי ברואר (שסבל גם הוא מפציעה שסיימה עבורו את העונה), נעצרו הוולבס, וסיימו את העונה במאזן 24–58.

 
קווין לאב הפך לשחקן החמישי בהיסטוריה של הטימברוולבס הנבחר למשחק האולסטאר.

ב-17 ביוני 2009, נשיא פעולות הכדורסל החדש של המועדון, דייוויד קאהן, הודיע כי מקהייל לא יחזור לתפקידי המאמן הראשי של הקבוצה. קאהן לא נתן הסבר מפורט לפיטוריו של מקהייל כשהוא רק מציין, "זאת הולכת להיות תקופת מעבר". מצידו טען מקהייל כי הוא היה מעוניין לחזור לתפקיד אך לא הוצע לו כל חוזה. מאוחר יותר, בחודש אוגוסט, הוגיע הטימברוולבס על החתמתו של קורט רמביס, אז עוזר המאמן בלוס אנג'לס לייקרס, על חוזה ל-4 שנים תמורת 8 מיליון דולר, כמאמן הראשי החדש של הטימברוולבס. בעונתו הראשונה של רמביס, הדרדרו הוולבס למאזן למאזן השני הגרוע ביותר בליגה, כשהם מסיימים את העונה הסדירה במאזן 15–67, כרק לניו ג'רזי נטס יש מאזן גרוע יותר של 12–70.

2010 - 2014: תקופת קווין לאב וריקי רוביועריכה

ב-12 ביולי 2010, קיבלו הטימברוולבס בטרייד את מייקל ביזלי ממיאמי היט, הבחירה השנייה בדראפט 2008.[4] ב-12 בנובמבר 2010, במשחק שלא שודר בטלוויזיה המקומית, השיג קווין לאב שיא מועדון חדש, כאר קלע 31 נקודות והוריד 31 כדורים חוזרים, מאזן של 30-30 הראשון מזה 28 שנים בליגת ה-NBA.[5]

מאוחר יותר נבחר לאב למשחק האולסטאר של עונת 2010/2011, הבחירה הראשונה מהטימברוולבס מאז קווין גארנט בשנת 2007. ב-8 בפברואר 2011, במשחק מול היוסטון רוקטס שבר קווין לאב את שיאו של קווין גארנט כאשר השיג 37 משחקים רצופים במאזן של דאבל-דאבל (נקודות-כדורים חוזרים). ב-8 במרץ 2011, השיג לאב את משחקו ה-52 ברציפות עם מאזן של דאבל-דאבל, כשהוא עובר את מוזס מלון כשחקן עם המספר הרצוף הגבוה ביותר של משחקי דאבל-דאבל מאז המיזוג בין ליגת ה-NBA לליגת ה-ABA בניצחון על האינדיאנה פייסרס. בסופו של דבר נקטע רצף הדאבל-דאבל לאחר 53 משחקים והגיע לסיומו ב-13 במרץ, במשחק בו השיג לאב 6 נקודות ו-12 כדורים חוזרים בהפסד הוולבס 77–100 לגולדן סטייט ווריורס באוקטובר 2011, דורג לאב במקום ה-16 בקרב שחקני ה-NBA הפעילים בידי ערוץ ESPN.

ב-21 בפברואר 2011, הועברו קורי ברואר וקוסטה קופוס בטרייד לניו יורק ניקס והדנוור נאגטס, בהתאמה, תמורת אנתוני רנדולף ואדי קרי מהניקס (ובנוסף 3 מיליון דולר במזומן מהניקס ובחירת סיבוב שני בדראפט 2015 מהנאגטס) כחלק מעסקה גדולה יותר ששלחה את כרמלו אנתוני מדנוור לניו יורק.[6]

מצד שני, עם הפסד 102–121 ליוסטון רוקטס, ירדו הטימברוולבס למאזן 17–65, מסיימים אחרונים באזור המערב עונה שנייה ברציפות. כמו כן היה זה המאזן הגרוע בליגה לעונה זו. במהלך הפגרה, הצליחו הוולבס להחתים סוף סוף את הבחירה החמישית בדראפט 2009, ריקי רוביו הספרדי. בדראפט 2011, עם הבחירה השנייה, בחרו הוולבס את דריק ויליאמס מאוניברסיטת אריזונה. הוולבס העבירו אז את הגארד ג'וני פלין ואת הזכויות על דונטאס מוטיאיונאס (הבחירה ה-20) ליוסטון רוקטס תמורת הסנטר בראד מילר, זכויות הדראפט על ניקולה מירוטיץ' (הבחירה ה-23), צ'נדלר פארסונס (הבחירה ה-38) ובחירת סיבוב ראשון עתידית. הוולבס העבירו את הזכויות על מירוטיץ' לשיקגו בולס תמורת הזכויות על נוריס קול (הבחירה ה-28) ומלקולם לי (הבחירה ה-43). לאחר מכן מכרו הוולבס חזרה את הזכויות על פארסונס לרוקטס. הוולבס ביצעו טרייד על נוריס קול למיאמי היט תמורת זכויות הדראפט על בויאן בוגדנוביץ' (הבחירה ה-31 בדראפט), בחירת סיבוב שני עתידית ופיצוי כספי, מאוחר יותר הועבר בוגדנוביץ' לניו ג'רזי נטס תמורת בחירת סיבוב שני עתידית ופיצוי כספי.

ב-12 ביולי 2011, פוטר קורט רמביס מתפקיד המאמן הראשי לאחר שהשיג מאזן של 32–132 בשתי העונות בהן אימן את הקבוצה. ב-13 בספטמבר 2011, הוגיע הנהלת הטימברוולבס על העסקתו של ריק אדלמן כמאמן הראשי החדש של הקבוצה.[7]

2014 - הווה: בניה מחדשעריכה

כשהעבירו את לאב בטרייד משולש לקליבלנד הצליחו הטימברוולבס לשים את ידם על אנדרו וויגנס, רוקי צעיר ובמבטיח שזכה בפרס רוקי העונה ב-2014. ב-2014 בחרו בנוסף במקום ה-13 את זאק לאבין שזכה פעמיים ברציפות בתחרות ההטבעות של ה-NBA. ב-2015 קיבלו הטימברוולבס את בחירת הדארפט הראשונה ובחרו בקארל אנתוני-טאונס שזכה באותה שנה בתחרות הכשרונות ובפרס רוקי העונה.השלישייה הצעירה בשילוב עם גארנט ורוביו סיימה את עונת 2015/2016 במאזן של 29 ניצחונות מול 53 הפסדים.

לפני תחילת עונת 2016/2017 הודיע קווין גארנט, שנחשב לסמל של מיניסוטה, על פרישה מכדורסל מקצועי לאחר שחזר לקבוצה ב-2015. בעונה זו שוב איכזבה הקבוצה כשלא העפילה לפלייאוף. בערב דראפט 2017 ביצעה הקבוצה טרייד גדול עם שיקגו בולס, במסגרתו העבירה לשורותיה את כוכב שיקגו ג'ימי באטלר והבחירה מספר 16, עבור הבחירה מספר 7 ,זאק לאבין וכריס דאן.

סמל ואולמות ביתייםעריכה

סמל

אולמות ביתיים

מאמני הקבוצהעריכה

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2018/2019:
מספר שם שנים משחקים ניצחונות הפסדים % ניצחונות פלייאוף
1 ביל מוסלמן 1989–1991 164 51 113 31.1%
2 ג'ימי רוג'רס 1991–1993 111 21 90 18.9%
3 סידני לואו 1993–1994 135 33 102 24.4%
4 ביל בלייר 1994–1995 102 27 75 26.5%
5 פליפ סונדרס 1995–2005 737 411 326 55.8% 1997–2004
6 קווין מקהייל 2005 31 19 12 61.3%
7 דוויין קייסי 2005–2007 118 53 65 44.9%
8 רנדי ויטמן 2007–2008 143 38 105 26.6%
- קווין מקהייל 2008–2009 63 20 43 31.7%
9 קורט רמביס 2009–2011 164 32 132 19.5%
10 ריק אדלמן 2011–2014 230 97 133 42.2%
- פליפ סונדרס 2014–2015 82 16 66 19.5%
11 סם מיטשל 2015–2016 82 29 53 35.4%
12 טום ת'יבודו 2016–2019 204 97 107 47.5% 2018
13 ראיין סונדרס 2019–הווה 42 17 25 40.5%

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)עריכה

ג'נרל מנג'ר תקופה
בילי מקיני 1988–1990
ג'ים ברואר 1990–1992
ג'ק מקלוסקי 1992–1995
קווין מקהייל 1995–2008
ג'ים סטאק 2008–2009
דייוויד קאהן 2009–2013
פליפ סונדרס 2013–2015
מילט ניוטון 2015–2016
טום ת'יבודו 2016–2019
סקוט ליידן 2019–הווה

הישגים ופרסיםעריכה

שיאים למשחק בודדעריכה

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2018/2019. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 56, קארל-אנתוני טאונס מול אטלנטה הוקס, 28 במרץ 2018.

ריבאונדים: 31, קווין לאב מול ניו יורק ניקס, 12 בנובמבר 2010.

אסיסטים: 19, ריקי רוביו מול וושינגטון וויזארדס, 13 במרץ 2017.

חטיפות: 8, טיירון קורבין (1990), טרל ברנדון (2000) וריקי רוביו (פעמיים).

חסימות: 9, רנדי ברואר (1990) וראשו נסטרוביץ' (2003).

שיאי קריירה בקבוצהעריכה

  • נתוני עונה רגילה בלבד. הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2018/2019.[8]

נקודות:

ריבאונדים:

אסיסטים:

חטיפות:

חסימות:

פרסים אישייםעריכה

MVP של העונה הסדירה

רוקי העונה

השחקן המשתפר של העונה

חמישיית העונה הראשונה

חמישיית העונה השנייה

חמישיית העונה השלישית

חמישיית ההגנה הראשונה

חמישיית ההגנה השנייה

חמישיית הרוקיז הראשונה

חמישיית הרוקיז השנייה

שחקנים במשחק האולסטאר

MVP של משחק האולסטאר

מאמנים במשחק האולסטאר

שחקנים שגופייתם הופרשהעריכה

מספר שחקן עמדה שנים בקבוצה שנת הפרשה
2 מליק סילי סמול פורוורד 1999–2000 2000

סגל שחקנים בעונת 2019/2020עריכה

מינסוטה טימברוולבס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
PG 0 ארצות הברית  ג'ף טיג 1.88 מטרים 10 ביוני 1988 אוניברסיטת וייק פורסט
PG 1 ארצות הברית  טיוס ג'ונס 1.88 מטרים 10 במאי 1996 אוניברסיטת דיוק
PF/C 5 סנגל  גורג'י ג'נג 2.11 מטרים 18 בינואר 1990 אוניברסיטת לואיוויל
PG 8 ארצות הברית  ג'ריד ביילס 1.91 מטרים 20 באוגוסט 1988 אוניברסיטת אריזונה
SF/PF 9 הממלכה המאוחדת  לואול דנג 2.06 מטרים 16 באפריל 1985 אוניברסיטת דיוק
SF 13 ארצות הברית  קמרון ריינולדס 2.03 מטרים 7 בפברואר 1995 אוניברסיטת טוליין
SG 20 ניגריה  ג'וש אוקוגי 1.93 מטרים 1 בספטמבר 1998 אוניברסיטת ג'ורג'יה טק
SG/SF 22 קנדה  אנדרו ויגינס 2.03 מטרים 23 בפברואר 1995 אוניברסיטת קנזס
PG 25 ארצות הברית  דריק רוז 1.91 מטרים 4 באוקטובר 1988 אוניברסיטת ממפיס
SF 31 ארצות הברית  קייטה בייטס-דיופ 2.06 מטרים 23 בינואר 1996 אוניברסיטת המדינה של אוהיו
C 32 ארצות הברית  קארל-אנתוני טאונס 2.13 מטרים 15 בנובמבר 1995 אוניברסיטת קנטקי
SF 33 ארצות הברית  רוברט קובינגטון 2.06 מטרים 14 בדצמבר 1990 אוניברסיטת המדינה של טנסי
PF 36 קרואטיה  דריו שאריץ' 2.08 מטרים 8 באפריל 1994 קרואטיה
SF/PF 43 ארצות הברית  אנתוני טוליבר 2.03 מטרים 1 ביוני 1985 אוניברסיטת קרייטון
SG/SF 55 אוסטרליה  מיץ' קריק 1.96 מטרים 27 באפריל 1992 אוסטרליה
PF 67 ארצות הברית  טאג' גיבסון 2.06 מטרים 24 ביוני 1985 אוניברסיטת דרום קליפורניה
SF -- ארצות הברית  קמרון ג'ונסון 2.06 מטרים 3 במרץ 1996 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
SG -- ארצות הברית  ג'יילן נאוול 1.93 מטרים 9 ביולי 1999 אוניברסיטת וושינגטון
מאמן:

ארצות הברית  ראיין סונדרס


מקרא


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה