פתיחת התפריט הראשי

משחק מקדונלד'ס אול-אמריקן

משחק מקדונלד'ס אול-אמריקןאנגלית: McDonald's All-American Game) הוא כינויים של צמד משחקי ראווה שנתיים המציגים את שחקני ושחקניות הכדורסל המצטיינים בליגות התיכונים של ארצות הברית וקנדה. במסגרת האירוע מתקיימים שני משחקים בזה אחר זה - אחד לבנים ואחד לבנות - הנערכים בסיום שנת הלימודים ומפגישים בין שחקני "נבחרת המזרח" לשחקני "נבחרת המערב". במהלך האירוע נערכים גם תחרות הטבעות, תחרות שלשות ותחרות כישורי כדורסל.

היסטוריה ופרטיםעריכה

משחק מקדונלד'ס אול-אמריקן של הבנים התקיים לראשונה בשנת 1977 אז שיחקה קבוצת "נבחרי אמריקה", בכיכובו של מג'יק ג'ונסון, מול קבוצת "נבחרי וושינגטון" שכללה שחקנים מאזור וושינגטון, מרילנד ו-וירג'יניה.[1] משחק הבנות מתקיים החל משנת 2002. בסיום כל משחק זוכים השחקן והשחקנית המצטיינים של המשחק בפרס ה-MVP על שם מאמן המכללות ג'ון וודן, אחד ממייסדי משחק הראווה. מאז שנת 1997 מחולק גם פרס על שם מאמן התיכונים ושותפו של וודן בייסוד המשחק, מורגן ווטן, המוענק לשחקן ולשחקנית נבחרים על תרומתם בקהילה, בבית הספר ובמגרש הכדורסל.[2]

נותנת החסות למשחק היא רשת המזון המהיר מקדונלד'ס. ההכנסות מהאירוע נתרמות לארגון הצדקה של חברת מקדונלד'ס - "בית הצדקה של רונלד מקדונלד" (Ronald McDonald House Charities).[2]

בדומה להשתתפות במשחק האולסטאר של ה-NBA, עצם הבחירה למשחק מתייגת את השחקנים כ"נבחרי מקדונלד'ס אול-אמריקן" (McDonald's All-American Team), וממתגת את המשתתפים כשחקני התיכונים הטובים ביותר בארצות הברית וקנדה. רבים מהמשתתפים במשחק ממשיכים לקריירת מכללות מוצלחת, ולראייה - כל הקבוצות שזכו בטורניר אליפות המכללות מאז 1978 כללו לפחות "שחקן אול-אמריקן" אחד, למעט אוניברסיטת מרילנד ב-2002 ואוניברסיטת קונטיקט ב-2014.[3]

35 השחקנים הגדולים של מקדונלד'ס אול-אמריקןעריכה

בינואר 2012 פרסם ארגון מקדונלד'ס אול-אמריקן רשימה של 35 השחקנים הגדולים במשחק הראווה, לרגל חגיגות 35 שנה למשחק הבכורה של הארגון. השחקנים ברשימה נבחרו על ידי הוועדה לבחירת שחקני המשחק השנתי. הקריטריונים לבחירת השחקנים היו שקלול של קריירת תיכונים, תצוגה במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, קריירת מכללות, קריירה מקצועית והישגים לאחר הפרישה ממשחק.[4] להלן רשימת 35 השחקנים הגדולים:

תוצאות משחקי הבניםעריכה

 
אנדרו ויגינס מול ג'בארי פארקר במשחק של שנת 2013
 
ג'אליל אוקפור זורק מול קארל-אנתוני טאונס במשחק של שנת 2014
שנה עיר מארחת תוצאה ה-MVP של המשחק זוכה פרס מורגן ווטן זוכה תחרות ההטבעות
1977 וושינגטון די. סי. אין נתונים - - -
1978 פילדלפיה, פנסילבניה 94–86 למזרח רודי וודס - -
1979 שארלוט, קרוליינה הצפונית 106–105 למערב דארן דיי - -
1980 אוקלנד, קליפורניה 135–111 למזרח ראסל קרוס - -
1981 ויצ'יטה, קנזס 96–95 למערב אדריאן בראנץ' ואודרי שרוד - -
1982 רוזמונט, אילינוי 103–84 למזרח אפרם וינטרס - -
1983 אטלנטה, ג'ורג'יה 115–113 למזרח וינסטון בנט ודוויין וושינגטון - -
1984 אינגלווד, קליפורניה 131–106 למזרח ג'ון ויליאמס - -
1985 דאלאס, טקסס 128–98 למערב ווקר למביוט - -
1986 דטרויט, מישיגן 104–101 למערב ג'יי אר ריד - -
1987 פילדלפיה, פנסילבניה 118–110 למערב מארק מקון - ג'רום הרמון
1988 בוסטון, מסצ'וסטס 105–99 למערב אלונזו מורנינג ובילי אוונס - מאט סטיגנגה
1989 קנזס סיטי, מיזורי 112–103 למזרח שאקיל אוניל ובובי הרלי - ג'יימס רובינסון
1990 אינדיאנפוליס, אינדיאנה 115–104 למערב שון בראדלי - דרין הנקוק
1991 לאנדובר, מרילנד 108–106 למזרח כריס ובר וריק ברנסון - ג'ימי קינג
1992 אטלנטה, ג'ורג'יה 100–85 למזרח אות'לה הרינגטון - קרלוס סטרונג
1993 יוסטון, טקסס 105–95 למערב ג'רי סטקהאוס וז'אק וון - ג'רי סטקהאוס
1994 יוניונדייל, ניו יורק 112–110 למערב פליפה לופז - ריקי פרייס
1995 סנט לואיס, מיזורי 126–115 למזרח קווין גארנט - וינס קרטר
1996 פיטסבורג, פנסילבניה 120–105 למערב שאשין הולוויי - לסטר ארל
1997 קולורדו ספרינגס, קולורדו 94–81 למערב קני גרגורי שיין באטייה בארון דייוויס
1998 נורפוק, וירג'יניה 128–112 למערב רונלד קרי רונלד קרי רונלד קרי
1999 אמס, איווה 141–128 למערב ג'ונתן בנדר ג'יי ויליאמס דונל הארווי
2000 בוסטון, מסצ'וסטס 146–120 למזרח זאק רנדולף כריס דוהון ד'שון סטיבנסון
2001 דרהאם, קרוליינה הצפונית 131–125 למזרח אדי קרי ארון מיילס דייוויד לי
2002 ניו יורק, ניו יורק 138–107 למערב ג'יי. ג'יי. רדיק טורין פרנסיס כרמלו אנתוני
2003 קליבלנד, אוהיו 122–107 למערב לברון ג'יימס לברון ג'יימס לברון ג'יימס
2004 אוקלהומה סיטי, אוקלהומה 126–96 למערב דווייט הווארד וג'יי. אר. סמית' דווייט הווארד קנדיס פארקר
2005 סאות בנד, אינדיאנה 115–110 למערב ג'וש מקרוברטס ג'וש מקרוברטס ג'רלד גרין
2006 סן דייגו, קליפורניה 112–94 למזרח קווין דוראנט וצ'ייס באדינגר גרג אודן ג'רלד הנדרסון
2007 לואיוויל, קנטקי 114–112 למזרח מייקל ביזלי קווין לאב בלייק גריפין
2008 מילווקי, ויסקונסין 107–102 למערב טייריק אוונס גרג מונרו דמאר דרוזן
2009 קורל גייבלס, פלורידה 113–110 למזרח דריק פייבורס דריק פייבורס אייברי בראדלי
2010 קולומבוס, אוהיו 107–104 למזרח הריסון בארנס וג'ארד סאלינג'ר הריסון בארנס ג'וש סלבי
2011 שיקגו, אילינוי 111–96 למערב מייקל קיד-גילכריסט וג'יימס מקאדו אוסטין ריברס לה-בראיינט נאש
2012 שיקגו, אילינוי 106–102 למזרח שבאז מוחמד שבאז מוחמד שבאז מוחמד
2013 שיקגו, אילינוי 110–99 למזרח ארון גורדון ג'בארי פארקר כריס ווקר
2014 שיקגו, אילינוי 105–102 למזרח ג'אליל אוקפור וג'סטין ג'קסון ג'אליל אוקפור גרייסון אלן
2015 שיקגו, אילינוי 111–91 למזרח צ'יק דיאלו בן סימונס דוויין בייקון
2016 שיקגו, אילינוי 114–107 למערב ג'וש ג'קסון ופרנק ג'קסון לונזו בול פרנק ג'קסון
2017 שיקגו, אילינוי 109–107 למערב מייקל פורטר ונדל קרטר קולין סקסטון
2018 אטלנטה, ג'ורג'יה 131–128 למערב נאסיר ליטל אר. ג'יי. בארט זאיון ויליאמסון
2019 אטלנטה, ג'ורג'יה 115–100 למזרח קול אנתוני ג'יימס וייסמן פראן בליבי

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה