גלעד שלמור

עיתונאי ישראלי

גלעד שלמור (נולד ב-6 ביוני 1983) הוא עיתונאי ישראלי. משמש כתב בחברת החדשות של קשת 12 ומגיש תוכנית רדיו ב־FM103.

גלעד שלמור
שלמור בפברואר 2020
שלמור בפברואר 2020
לידה 6 ביוני 1983 (בן 40)
רמת השרון, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק חברת החדשות
סוג כתב טלוויזיה ורדיו
תחום סיקור משטרה, מגזין, תיעודי
מספר צאצאים 1
קישורים חיצוניים
פייסבוק GiladShalmorNews
טוויטר siladshnewsdesk

ביוגרפיה עריכה

שלמור נולד וגדל ברמת השרון כבן בכור ליועצת התקשורת אירינה ולרמי, יו"ר איגוד הפרסומאים וממקימי משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי.[1] בנעוריו ייצג את עירו בתוכנית להכשרת מנהיגים צעירים "LEAD". את שירותו הצבאי עשה כלוחם ביחידת דובדבן[2].

בתום שירותו הצבאי שימש שליח הסוכנות היהודית בארצות הברית. בשנת 2006 עסק בהדרכה ובהוראה של בני נוער צעירים מארצות הברית בבית הספר "אלכסנדר מוס" שבהוד השרון.

לשלמור תואר ראשון בלימודי אפריקה ובתוכנית הרב־תחומית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2019 השלים תואר שני במסלול המחקרי בחוג לפוליטיקה ולממשל באוניברסיטת בן-גוריון, והתמקד בחקר אפריקה. בשנת 2020 הגיש את עבודת התזה שלו, שבה חקר את האופן שבו קובעי מדיניות ההגירה הישראלית קיבלו את ההחלטות העוסקות במבקשי המקלט מאריתריאה.

את דרכו העיתונאית החל כתחקירן בתוכנית הבוקר של "קשת". לאחר מכן, עם הקמת דסק האינטרנט של חדשות 2, מונה לכתב האתר באזור המרכז. בין היתר, היה שלמור העיתונאי היחיד שהצליח לראיין את דודו טופז לאחר מעצרו בחשד לפלילים ובטרם התאבדותו. במהלך הריאיון הודה טופז במעשיו והתנצל[3].

בשנת 2010 החליף שלמור את דנה סומברג בתפקיד כתב הפלילים של חדשות 2[4]. בכל יום רביעי שלמור משדר תוכנית רדיו ב-103FM, לצד דורון הרמן.

ביולי 2017 סיקר את הלווייתו של נער בן 16 שנורה בידי שוטר ביפו. במהלך הסיקור תקפו אותו עשרות אנשים. לאחר האירוע אושפז בבית החולים איכילוב, ושם אובחנו לו שברים בצלעות וקרעים בשרירי הכתפיים[5].

באוקטובר 2018 נשלח לסקר את השתתפות ישראל בטורניר ה"גראנד סלאם" בג'ודו באבו דאבי. זמן קצר לאחר הגעתו נעצר ונכלא בידי השירות החשאי בחשד לריגול למען ישראל. לאחר חקירה צולבת של 26 שעות והתערבות משרד החוץ, שוחרר בחזרה לישראל[6].

בשנת 2021 סיים את תפקידו ככתב פלילים והחל ליצור סדרות של כתבות דוקומנטריות, במסגרתן הוא מבלה במשך שבוע בקרב קבוצות ואוכלוסיות שונות ברחבי ישראל[7]

במבצע שומר החומות ב-2021 נכנס שלמור לבית באשקלון שנפגע קשות מפגיעת רקטה, וראיין את דייריו בשידור חי, למרות בקשתם שייצא[8] [9].

פרויקטים תיעודיים עריכה

ביוני 2015 שודר הפרויקט התיעודי "מסע השיקום של מג"ד 12", שליווה במשך שנה את התמודדותו של מפקד גדוד 12 שי סימן טוב עם פציעתו האנושה ממבצע צוק איתן[10].

במאי 2015 שודר הפרויקט התיעודי "אפליה בכל מקום". במיזם תיעד שלמור צעירים ממוצא אתיופי מנסים להתקבל לעבודות ולשכור דירות, ולאחר מכן תיעד ישראלים בהירי עור מנסים להתקבל לאותם המקומות. התחקיר הראה כיצד בהירי העור זוכים לעדיפות בדיור, בעבודה ובכניסה למועדונים[11].

במרץ 2016 הוקרן סרטו התיעודי "כל האמת על הפוליגרף". הסרט, בעריכתה של נעה הוכרמן, חשף שיטות שבהן ניתן לתעתע במכונת הפוליגרף והצביע על כשלים מהותיים בשימוש בכלי זה בחקירות פליליות[12].

ב־2018 שודר הפרויקט התיעודי "הצעד הראשון של לוחם מגלן", אשר ליווה את הלוחם עילי חיות לאחר שנפצע קשה בטקס חניכה של יחידת מגלן[2]. לאורך שנה תועד חיות מתמודד עם ההשלכות הפיזיות והנפשיות של פציעתו, לצד התמודדותם של בני משפחתו, קצינים ולוחמים, שנאלצו להתעמת עם העובדה שצה"ל הוא שהביא לפציעת בנם. החלק השני של פרויקט זה שודר בינואר 2020[3].

ביוני 2020 שודר הפרויקט התיעודי "26 שעות", שבו התלווה שלמור למשמרת של מתמחי רפואה בבית החולים איכילוב, מתחילתה ועד סופה. הרופאים הצעירים נראו מתמודדים עם סיטואציות מורכבות כשהם נאבקים בעייפות ובתנאים קשים[4].

באפריל 2021 שודר הפרויקט התיעודי "ההומלסים" ב-2 חלקים, במהלכו התגורר שלמור ברחובות התחנה המרכזית ובמשך שבוע תיעד את חיי מחוסרי הדיור[13]

באוגוסט 2021 שודר הפרויקט התיעודי "ארץ הגבעות" ב-2 חלקים, שבו שהה שלמור במשך שבוע ברמת מגרון והתלווה לפעילות של נוער הגבעות[14].

בדצמבר 2021 שודר הפרויקט התיעודי "גדר חיה" ב-2 חלקים, שבו שלמור התלווה במשך שבועיים לשב"חים, ועבר איתם את גדר ההפרדה[15].

במאי 2022 שודר הפרויקט התיעודי "דובדבנים" ב-2 חלקים, במהלכו חזר שלמור ליחידת דובדבן בה שירת וליווה את הלוחמים במבצעים ובאימונים[16]

חיים אישיים עריכה

שלמור היה נשוי לאדוה דדון[17], כתבת התחקירים ומגישת הפינה "הנוכלים" במהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות, ולשניים בת[5].

מעבר לעשייתו העיתונאית, גלעד שלמור מנגן במגוון כלים[6] ובשנים 2017–2020 שימש סולן וגיטריסט של הלהקה "אלכסנדריה".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלעד שלמור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ""אני לא יכולה לסבול את כל ה'מאמי' וה'כפרה' וה'נשמה' שמסביב" - גלובס". 2023-06-29. אורכב מ-המקור ב-2023-06-29.
  2. ^ 1 2 גלעד שלמור, ‏הרגעים והזכרונות שהיום הם אהוד, באתר ‏מאקו‏, 24 באפריל 2012
  3. ^ 1 2   דודו טופז מתוודה על מעשיו בריאיון עם הכתב גלעד שלמור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:05)
  4. ^ 1 2 ערן סויסה, תחום אפור, באתר nrg‏, 6 בספטמבר 2010
  5. ^ 1 2 מערכת ישראל היום, גלעד שלמור על האירוע האלים ביפו: "עברנו לינץ'", באתר ישראל היום, ‏30 ביולי 2017
  6. ^ 1 2 גלעד שלמור משחזר את החקירה באבו דאבי: "האוכל היה מורעל", באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2018
  7. ^ ליאור שלו, ‏אני לא אשקר, אני קצת נהנה, באתר ‏מאקו‏, 1 באפריל 2021
  8. ^ מיכאל בירנהק וטל מורס, שלום לכם, אנחנו בשידור חי, באתר העין השביעית, 13 במאי 2021
  9. ^   יובל קרניאל, גם התקשורת צריכה לשמור על אנושיות, באתר הארץ, 13 במאי 2021
  10. ^ גלעד שלמור, ‏שנה לצוק איתן: מסע השיקום של מפקד גדוד 12 של גולני, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2015
  11. ^ גלעד שלמור, ‏דירה או עבודה: אפליה בכל מקום, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2015
  12. ^ גלעד שלמור, כל האמת על הפוליגרף לצפייה ישירה
  13. ^ גלעד שלמור, ‏לחיות עם ההומלסים: כך נראה שבוע לצד דרי הרחוב בתל אביב, באתר ‏מאקו‏, 4 באפריל 2021
  14. ^ גלעד שלמור, ‏"אני בעל הבית כאן": החיים של נערי הגבעות - והשיטה לגיוס צעירים נוספים, באתר ‏מאקו‏, 12 באוגוסט 2021
  15. ^ גלעד שלמור, ‏"אני לא נכנס לדקור, למה שיפחדו ממני?": גדר חיה - חייהם של השב"חים, באתר ‏מאקו‏, 6 בדצמבר 2021
  16. ^ גלעד שלמור, גלעד שלמור עם לוחמי יחידת דובדבן, באתר N12, ‏23/5/2022
  17. ^   גיל משעלי, אדוה דדון וגלעד שלמור התחתנו, באתר רשת 13, 4 ביוני 2017