נוער הגבעות

צעירים דתיים המתגוררים במאחזים בלתי-חוקיים בשטחי יהודה ושומרון

נוער הגבעות הוא כינוי לצעירים יהודים, דתיים בדרך כלל, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים מאולתרים ביהודה ושומרון, לעיתים מתוך אידאולוגיה של אקטיביזם ימני רדיקלי[1][2] או כמרד נעורים אנטי-ממסדי[3]. בציבור הדתי-לאומי קיימת מחלוקת בדבר היחס הרצוי כלפי נוער הגבעות[4].

נער בעל חזות האופיינית לנערי גבעות (2009)

"נערי הגבעות" מתאפיינים לרוב בגידול פאות רחבות וארוכות וזקנים, ובכיפות סרוגות גדולות. לעיתים קרובות הם חיים במסגרת קומונה ותחת הנהגתן של דמויות סמכותיות כגון אברי רן ומאיר אטינגר. רבים מהם רואים את עצמם כממשיכי דרכם של החלוצים ועוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה. על פי הערכות משנת 2021 ישנם כ-400 נערי גבעות, שפרושים בכ-50 מאחזים וכ-30 חוות בכל רחבי יהודה ושומרון.

חלק מנערי הגבעות מעורבים במקרי אלימות כלפי פלסטינים. בשנת 2021 נערי גבעות היו מעורבים ב-308 מקרים כאלה, אשר שמונה מתוכם הוגדרו על ידי השב"כ כפיגועי טרור[5].

מקור השםעריכה

השם "נוער הגבעות" מתייחס לגבעות ביהודה ושומרון שאליהן התייחס אריאל שרון בהכרזה שנשא במרכז הליכוד ב -16 בנובמבר 1998: "רוצו ותפסו גבעות. תפסו גבעה ועוד גבעה. תפסו את ראש הגבעות. כל מי שנמצא שם צריך לזוז, צריך לרוץ, צריך לתפוס כמה שיותר גבעות, להרחיב את השטח. כל מה שנתפוס יהיה בידיים שלנו. כל מה שלא נתפוס יהיה בידיים שלהם." ההכרזה נועדה לסכל את שיחות השלום, ובמיוחד לחבל בהסכם ואי שנחתם באותה עת בין בנימין נתניהו לבין הרשות הפלסטינית[6].

מתנחלים צעירים רבים נענו להכרזתו של שרון והקימו מאחזים על הגבעות בשיטת "יצירת עובדות בשטח".

מאפייניםעריכה

המינוח "נוער הגבעות" מתייחס לקבוצות רבות של צעירים, חלקם בני נוער אך רובם בגיל 20 ומעלה, שחלקן שונות זו מזו במידה רבה.

חלק מהצעירים הם בני הדור השני בהתנחלויות הוותיקות שהולכים בדרכי הוריהם, כלומר מיישבים שטחים נוספים ביהודה ושומרון. אחרים הם צעירים דתיים, מהערים הגדולות. חלק מן הנערים משתייך למסגרות לימוד רשמיות, רשמיות למחצה או אלטרנטיביות, בתוך זרם החינוך הממלכתי דתי. לעיתים מסגרות אלו הן בעלות אופי שיקומי בלבד ולעיתים מיישמות גם תוכן חקלאי-התיישבותי.

נערי גבעות רבים קרובים לתופעת החסידות החדשה. ההתיישבות שלהם במקומות נידחים נובעת מרצונם לחיות באופן טבעי תוך גידול ואכילת מזון אורגני, רעיית צאן וכדומה. הם רואים את עצמם כחלוצים וכממשיכי דרכם של היהודים מתקופת המקרא שהתגוררו בממלכת ישראל[7].

נוער הגבעות מורכב ממספר תתי-זרמים. לאחר ההתנתקות מגוש קטיף התאגדו רוב נוער הגבעות סביב תנועת "נוער למען ארץ ישראל". בהמשך הקבוצה התפלגה למספר זרמים: תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר ותנועת "גרעיני הערים העבריות" בראשות מאיר ברטלר. עם השנים חדלה הפעילות של שתי התנועות בבניית הגבעות, ותנועת נחלה הסבה את פעילותה בעיקר לארגוני מחאה ציבוריים. במקביל, התחברו נערי הגבעות לתנועות אחרות, כגון תנועת אר"י ישאג בראשות הרב אברהם סגרון ותנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג.

רבים מהם אימצו לעצמם מראה הכולל כיפות צמר גדולות, לבישת הציצית מעל הבגד, פאות עבותות ומסולסלות או שיער ארוך ופרוע. חלקם מתלבשים באופן השואב השראה מתיאורי הלבוש של ימי התנ"ך או תקופת בית שני. רבים מנערי הגבעות דוגלים בערכים ירוקים וסביבתיים הכוללים גידול ירקות אורגניים, המעטה בצריכת מותגים או מזון מהיר.

בדיון של וועדת החינוך של הכנסת בשנת 2016, טען נציג משרד החינוך כי רוב נערי הגבעות הם נוער בסיכון, אשר האידאולוגיה היא בשבילם כיסוי וטריגר להוצאת כעסים. לפי ד"ר סער הראל, מנהל אגף חינוך ונוער במשרד החינוך, נערי הגבעות מגיעים מכל הארץ ולא רק מיהודה ושומרון, רובם מהחינוך הממלכתי-דתי, כ-20% מהחינוך החרדי ומיעוטם מהחינוך הממלכתי[8].

מחקר משנת 2018[9] מחלק את נוער הגבעות לשתי קבוצות עיקריות: "אידיאליסטים", שהגיעו עם השקפה אידאולוגית מוצקה, כהגשמה של האידיאלים שעליהם חונכו, ובדרך כלל מקיימים קשרים טובים יותר עם הוריהם; ו"אינדיבידואליסטים", שהתגלגלו לגבעות מסיבות אישיות. בקרב הסוג השני יש מי שבעקבות החיים בגבעה מצאו משמעות והתקדמו בגיבוש זהותם, ויש מי שנמצאים במשבר אישי ולא מצאו את מקומם גם בגבעה.

בעקבות מותו של אהוביה סנדק התייחס הרב יעקב מדן לנוער הגבעות ואמר: "רוב גדול מאוד של נערי הגבעות הם נערים ובחורים ישרים, העושים ציונות אמיתית בחוות חקלאיות יהודיות השומרות על קרקעות יהודיות בשטחי C נגד הפעילות האירופית הנדיבה להשליט את הערבים בצורה בלתי חוקית בשטחים אלו, נוכחות שתסכן את היישובים היהודיים. ... אך ישנם עשרות מעטות של נערי גבעות המדברים גם בשפה של הרס וחורבן, בשפה הגובלת יום יום בדיני נפשות."[10]

לדברי איתי זר יש יחס בין מידת ההתנכלות של כוחות הביטחון לנערים לבין התנהגות הנערים: "היו תקופות שכל שבוע באו בלשים והם לא נתנו לנו לישון, אז אנשים נהיים אנטי ממסדיים וממלכתיים...".

אידאולוגיהעריכה

מצוות יישוב ארץ ישראל ובמיוחד באזורי יהודה ושומרון, כדי לקבוע עובדות בשטח, היא מרכיב חשוב באידאולוגיה של נוער הגבעות. רבים מהם רואים ביישוב ארץ ישראל ובהקמת מאחזים חדשים יסוד מרכזי בקיום רצונו של האלוהים ובהחשת הגאולה[11].

רבים מהצעירים הקרויים "נוער הגבעות" מתגוררים בבקתות עץ או אוהלים. אצל חלקם הדבר נובע מתפיסה של נוחות, אסתטיקה ומהירות בנייה. במקרים אחרים הדבר נובע מחוסר אמצעים לאחר שכוחות הביטחון הורסים את המבנים שבהם הם גרים. מסיבה זו הם גרים לעיתים גם ללא קורת גג.

רבים מהם מחזיקים בעמדות ימין רדיקלי וחלקם שואפים להקים מחדש את מלכות ישראל על פי התורה. חלקם מעורבים בהתנגדות אקטיבית לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון ורבים מבני הדור הקודם אף השתתפו בפעולות המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות.

לקראת ראש השנה תשפ"א, פרסם העיתונאי שחר גליק רשימה שהופצה לדבריו בקרב אנשי נוער הגבעות, בה מופיע סיכום של פעולות תג מחיר שבוצעו לכאורה על ידיהם במהלך השנה, בהם הצתת עשרות כלי רכב, פגיעה באלפי עצים, תקיפת ערבים וכדומה. גליק הדגיש שמדובר ב"הודעת גאווה" לא רשמית ושהמשטרה סרבה לספק נתונים על אמיתית המספרים[12].

פגיעה בפלסטיניםעריכה

קבוצה של צעירים מנוער הגבעות, המוערכת בעשרות אנשים, מבצעת פעולות אלימות כלפי פלסטינים. על פי גורמי ביטחון, "מדובר בארגון חשאי ומתוחכם. הם פועלים בלילות כשהם רעולי פנים וידיהם מכוסות כדי להימנע מהשארת טביעות אצבע, ואף נמנעים משימוש בפלאפונים - דבר המקשה על איתורם ומעצרם."

קבוצה זו מבצעת פשעי שנאה, בהם פעולות תג מחיר רבות, ניסיון להצתת מסגד בעקרבה ותקיפה אלימה של רועי צאן. בכל שנה מוגשים כ-100 כתבי אישום נגד צעירים מנוער הגבעות על אירועים אלה. לקבוצה מיוחסים אלפי אירועים אלימים, בהם עשרות פיגועי טרור. בשנת 2018 נחקרו 152 אירועים אלימים שבוצעו נגד פלסטינים ונגד כוחות הביטחון, מהם 4 אירועים הנחשבים לפיגוע[13].

לאחר שנחקק חוק המאבק בטרור ביוני 2016, נעשה בו שימוש במשפטיהם של נאשמים בפעולות "תג מחיר", וקבוצות מנוער הגבעות שביצעו מעשים אלה הוגדרו כארגון טרור.

במרץ 2018 נגזרו עונשי מאסר של שנתיים וחצי עד חמש שנים על שלושה נאשמים שהורשעו בפעולות "תג מחיר", ובהן עבירות של חברות בארגון טרור, הצתה, תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, חבלה בכוונה מחמירה, השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני[14]. מורשעים אלה ושני מורשעים נוספים ערערו לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורם (פרט למורשע אחד שקיבל הקלה בעונשו). בפסק הדין נקבע כי מעשיהם של שניים מהמערערים "מהווים מעשי טרור במסגרת ארגון טרור, הן לפי ההגדרות הרחבות של פקודת מניעת טרור והן לפי ההגדרות הממוקדות של חוק המאבק בטרור"[15].

במשפטו של הקטין א' מפרשת הפיגוע בדומא נקבע כי קבוצה אלימה מאנשי נוער הגבעות היא ארגון טרור. על פי עדותו של א' המתוארת בפסק הדין, הוא היה שייך לקבוצה ובה כ-100 חברים מנוער הגבעות המבצעים פעולות "תג מחיר" ביישובים פלסטיניים, בהן פעולות תקיפה, גניבה והצתת מבנים ורכבים באופן העלול להביא לפגיעה בגוף ובנפש. הנאשם הבהיר כי מטרתה של הפעילות האלימה היא לערער את הסדר והביטחון הציבורי. בין החברים בקבוצה נמנו גם רוצחי מוחמד אבו ח'דיר ומציתי כנסיית הלחם והדגים. לדברי השופטים, קבוצה זו עונה על ההגדרות של ארגון טרור, ודבריו של א' מוכיחים מעבר לספק סביר כי יש להרשיעו בעבירה של חברות בארגון טרור, לפי הגדרתו בחוק המאבק בטרור[16]. א' ביקש לערער על הרשעתו בחברות בארגון טרור, אך ערעורו נדחה. בנימוקים לדחייה כתב השופט יוסף אלרון: "דפוסי הפעילות של המערער וחבריו זהים לאלו של ארגוני טרור אחרים, המבקשים לקדם סדר מדיני וחברתי חדש בהתאם להשקפת עולמם, תוך ביצוע פעולות אלימות כלפי הציבור."[17]

בעונת המסיק נפוצה התופעה שבה אנשי נוער הגבעות פוגעים בעצי זית של פלסטינים, על ידי עקירתם או פגיעה בשורשים או בגזע העץ. לעיתים מתבצעת פעולה זו כאשר הפלסטינים לא רשאים לשהות בשטח המטע שלהם לאחר שהוא הוכרז כשטח צבאי סגור. העיתונאי דני קושמרו ראיין שלוש צעירות תושבות המאחז רמת מגרון. אחת מהן, אלירז, היא מנהלת הפורום "ארץ מולדת" בערוץ 7 שבו מתעדכנים אנשי נוער הגבעות על אירועים צפויים. היא נעצרה בעבר על השחתת מקרקעין ורכבים פלסטיניים. בראיון היא מסבירה את המניעים לעקירת עצי זית:

קושמרו: של מי הזיתים האלה פה? המטע, עצי הזית?
אלירז: זיתים? כעיקרון, הכל של היהודים. גם הזיתים שנמצאים ליד מוח'מאס הם שלנו. זה שהערבים חושבים שיש להם בעלות על איזשהו משהו פה... הם נקראים גזלנים.
קושמרו: זה שאני הולך וכורת עץ, איך אני עוזר למאבק למען ארץ ישראל?
אלירז: ידוע, איפה שיש עצי זית – יש ערבי. איפה שיש ערבי – יש פיגוע. אם עץ זית קשור לערבי, כנראה שעץ זית לא צריך להיות כאן. זמנית[18].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפרת וייס, נוער הגבעות: "מועצת יש"ע לא מייצגת אותנו", באתר Ynet, מאי 2006
  2. ^ מוטי קרפל, לנוער הגבעות אין סבלנות, מקור ראשון, אוקטובר 2019
  3. ^ בתאל קולמן, ילדי הטוב, לאן: ההורים של נערי הגבעות מדברים, במגזין מקור ראשון, ינואר 2021
  4. ^ "לנערי הגבעות יש גם דם יהודי על הידיים", באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2016
  5. ^ גלעד שלמור, ‏"אני בעל הבית כאן": החיים של נערי הגבעות - והשיטה לגיוס צעירים נוספים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באוגוסט 2021‏.
  6. ^ קרני אלדד, ‏גבעת הבלדים אינה עונה: כל גירוש רק מראה למפונים כמה הם חשובים, באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2015.
  7. ^ אילת כהנא, ‏"עיקר העניין שלי הוא לחזור לתנ"ך": ראיון עם הרב סטבסקי, בעיתון מקור ראשון, 23 במאי 2021.
  8. ^ חדשות הכנסת, ינואר 2016
  9. ^ רוני מש, שרה בן דוד, פנינית ברוקנמן ""הגבעות" ביהודה ושומרון: חממה לתהליך עיצוב זהותם של מתבגרים", בהוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון 2018
  10. ^ יעקב מדן, המרדף אחרי הצעירים הסתיים בנורא מכול. הייתה זו תאונה מבצעית חמורה ויש להסיק ממנה מסקנות. היא בשום פנים לא הייתה רצח, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2020
  11. ^ ברוח דברי הרב יעקב משה חרל"פ, מעייני הישועה, עמ' קצו: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".
  12. ^ שחר גליק, סיכום תשפא ותשפ, Twitter, ‏9 בספטמבר 2021
  13. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, גורם ביטחוני: תקיפת השוטרת ביצהר - חציית קו אדום מצד נוער הגבעות, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2018.
  14. ^ הותר לפרסום: בן 16 שביצע עבירות "תג מחיר" הורשע בחברות בארגון טרור, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2018
  15. ^ ע"פ 3793/18 פלוני ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב-3 במאי 2020
    יעל פרידסון ואלישע בן קימון, העליון קבע: פעולות תג מחיר - מעשי טרור מאורגן, באתר ynet, 4 במאי 2020
  16. ^ פסק דין בית משפט לערעורים פליליים 7482/20 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב-15 ביולי 2021, סעיפים 37-38.
  17. ^ פסק דין 7482/20 (לעיל), סעיף 41.
  18. ^   דני קושמרו יצא לבדוק: מי הם נערי הגבעות?, סרטון בערוץ ערוץ 2 באתר יוטיוב, 26 בדצמבר 2011.