גלפקוס קלרידיס

פוליטיקאי קפריסאי

גלפקוס יואנו קלרידיסיוונית: Γλαύκος Ιωάννου Κληρίδης‏; 1919 - 15 בנובמבר 2013) היה נשיאה השישי של קפריסין בין השנים 19932003.

גלפקוס קלרידיס
Γλαύκος Ιωάννου Κληρίδης
Glafcos Clerides (cropped).jpg
לידה 24 באפריל 1919
ניקוסיה, קפריסין הבריטית
פטירה 15 בנובמבר 2013 (בגיל 94)
קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קפריסיןקפריסין קפריסין
השכלה
מפלגה האספה הדמוקרטית
בת זוג אירני קילידירו (נפטרה ב-6 ביוני 2007)
נשיא קפריסין ה־6
28 בפברואר 1993 – 28 בפברואר 2003
(10 שנים)
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר המושיע עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Glafkos Clerides signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קלרידיס נולד בניקוסיה ב-1919. הוא היה בנו הבכור של עורך הדין יאניס קלרידיס, שהיה מועמד המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד לנשיאות קפריסין. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי הבריטי. בשנת 1942 הופל מטוסו בגרמניה, והוא נפל בשבי. קלרידיס נותר כלוא בגרמניה עד תום המלחמה. עם תום המלחמה למד משפטים בקינגס קולג' לונדון וסיים את התואר הראשון ב-1948.

בין השנים 1951 - 1960 עבד כעורך דין בקפריסין. במהלך השנים 1955 – 1959 נמנה עם חברי מחתרת אאוקה בקפריסין, שלחמו למען שחרור קפריסין מהשלטון הבריטי. תחת שמו המחתרתי "Hypereides" הגן על לוחמי מחתרת רבים שנתפסו על ידי הבריטים ופעל רבות לחשיפה ותיעוד מקרים של הפרת זכויות אדם על ידי הבריטים.

קלרידיס לקח חלק בוועידת לונדון בשנת 1959, בה הוחלט על עצמאותה של קפריסין. הוא כיהן בתפקיד שר המשפטים בתקופת המעבר בין השלטון הקולוניאלי לבין קבלת העצמאות (1959–1960), ובמקביל עמד באותה תקופה בראש המשלחת היוונית-קפריסאית לוועדה המשותפת לניסוח החוקה. כשקיבלה קפריסין עצמאות ביולי 1960, נבחר כחבר ולאחר מכן ליו"ר הראשון של בית הנבחרים של הרפובליקה, תפקיד אותו מילא עד יולי 1976.

קלרידיס החל לצבור כוח במסגרת המפלגה הדמוקרטית המאוחדת. ב-23 ביולי 1974, בעקבות הפלישה הטורקית לאי ובהתאם להוראות החוקה, נאלץ להחליף את נשיא הרפובליקה הקפריסאית, הארכיבישוף מקריוס, שעזב את האי. עם שובו של הנשיא מקריוס לקפריסין ב-7 בדצמבר זכה קלרידיס להכרת תודה מבית הנבחרים ומהנשיא, על התפקיד החשוב שנטל בתקופת המשבר.

בין השנים 1961 ל-1963 שימש כנשיא הצלב האדום בקפריסין. מתוך הכרה בשירות יוצא מהכלל הוענקה לו הצטיינות וחברות כבוד לכל החיים.

ב-1976 ייסד את האגף הימני של המפלגה הדמוקרטית. הוא השתתף בבחירות לנשיאות שש פעמים, ובשתיים מתוכן נבחר לנשיאות: ב-1993 ושוב ב-1998 (כהונת נשיא קפריסין היא בת חמש שנים). בבחירות לנשיאות ב-2003 ניסה להיבחר לקדנציה שלישית אך הובס בהפרש של 13% על ידי טסוס פפדופולוס. במהלך כהונתו שגשגה קפריסין באופן משמעותי. כלכלתה היציבה הפכה את קפריסין למדינה העשירה ביותר מבין עשר המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-2004. הודות לאישיותו ולהישגיו במהלך שנות כהונתו זכה להערכה רבה הן ממנהיגי העולם והן מאזרחי הרפובליקה. קלרידיס איבד במידת-מה מהפופולריות שלו בשל תמיכתו הבלתי-מסויגת בתוכנית אנאן לאיחוד קפריסין; בעוד ש-65% מבין הטורקים-קפריסאים הצביעו בעד התוכנית במסגרת משאל עם, הקהילה היוונית-קפריסאית דחתה זאת ברוב של מעל 75%.

קלרידיס היה נשוי לליילה אירן אברהם אירולקר (נפטרה ב-6 ביוני 2007 בבית המשפחה במנאו), יהודייה מקהילת בני ישראל מבומביי. אביה היה הרופא אברהם סולומון אירולקר, והיה רופאו האישי של המהטמה גנדי. בתם, קתרין, היא חברה במפלגה הדמוקרטית, ובמשך שנים שימשה כחברת פרלמנט.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גלפקוס קלרידיס בוויקישיתוף