אצן מדברי

אָצָן מִדְבָּרִי, או בשמו הקודם גמל שלמה רץ (שם מדעי: Rivetina baetica) הוא מין חרק בעל גלגול חסר ממשפחת האצניים מסדרת גמלי שלמה. הוא חי באזור דרום הים התיכון.

אצן מדברי
מצב שימור
מצב שימור: אין מספיק נתונים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	גמלי־שלמה
משפחה:	אצניים
סוג:	אצן
מין:	אצן מדברי
שם מדעי
Rivetina baetica ‏רמבו, 1839

אצן מדברי

מאפיינים

אורך הגוף של הנקבות הבוגרות הוא 47–60 מ"מ, הזכרים קטנים יותר. זה הופך את המין לקטן יותר מהמין הגדול ביותר באירופה, אך עדיין מדובר במין בינוני. אורך הכנפיים הקדמיות של הזכרים 29–42 מ"מ, אלו של הנקבות 16–24 מ"מ. הגוף אפור עד חום-צהבהב כצבע עשב יבש עם תבנית פסים קלושה. הצבע מתאים לאזור גידולו ומאפשר הסוואה טובה. את העיניים חוצה פס מרכזי שחור בעל פס בהיר. רגלי הטרף הקדמיות הן בעלות קוצים רבים, אפילו בקולית הרגל שהיא מוארכת מאוד. הצדדים של החלק הקדמי של החזה, שיש בו קו מרכזי כהה, משוננים, במיוחד אצל נקבות. לנקבות יש כנפיים קדמיות מקוצרות וקטומות, ואילו אלו של הזכרים מגיעות לקצה הבטן. הזכרים במערב אנטוליה וביוון הם יוצאי דופן; כנפי החפיה שלהם מהוות רק כ-2/3 מאורך הבטן, או אפילו קצרות יותר. לקצה הכנף האחורית יש כתם בצורת עיניים גדול שמיועד להטעיית טורפים. לפעמים יש דוגמה חומה שעוברת באמצע הבטן. לזכרים יש מחושים ארוכים יותר מאשר לנקבות.

תפוצה ובית גידול

אזור התפוצה האירופי של המין נמצא בדרום ובמזרח חצי האי האיברי, בסיציליה, באיים האיאוליים, מלטה ובמזרח יוון וטורקיה. תת-המין Rivetina baetica tenuidentata חי בצפון אפריקה, ממרוקו ועד תוניסיה ומקומית בלוב ובמצרים. במערב אסיה המין מופיע מדרום מזרח טורקיה לישראל וממזרח אנטוליה ועד סוריה וחי גם בקפריסין. בחצי האי האיברי המין חי בדרום הקיצוני של פורטוגל, לאורך החוף הדרומי של ספרד עם מוקד תפוצה במזרח אנדלוסיה ומורסיה ולאורך החוף המזרחי של ספרד צפונה עד למחוז ברצלונה. יש גם אוכלוסיות בפנים הארץ במחוז סיודאד ריאל ובמחוז אלבסטה. מקור סיומת השם המדעי של המין ברכס מערכת הבטיק , אחד מרכסי ההרים המרכזיים של דרום ספרד, שבעצמו קרוי על שם הפרובינקיה הרומית פרובינקיה היספניה בייטיקה.

המין מעדיף מקומות חמים ויבשים, כמו מאקי, אך אפילו חי בדיונות על החוף. במרכז ספרד הוא מאכלס גם ערבות יבשתיות ושורד את טמפרטורות החורף הקרות יחסית שם.

אצן מדברי נפוץ למדי ברוב אזורי ארץ ישראל והוא נעדר רק מדרום הנגב. הנימפה מגיחה מהביצה בסוף החורף ומתפתחת לבוגר בסוף האביב. בבוגרים ניתן לחזות בין יוני לספטמבר. בתחילת החורף מטילה הנקבה את הביצים בתוך תיק ביצים הקבור בחול.

טקסונומיה

המין תואר לראשונה בשנת 1839 על ידי ז'יל פייר רמבו (Jules Pierre Rambur) תחת השם Mantis baetica. שמות נרדפים אחרים של המין הם: Mantis fasciata‏ (Thunberg, 1815)‏, Fischeria baetica‏ (Rambur, 1839)‏, Mantis pallasii‏ (Fieber, 1853)‏, Mantis maculipennis‏ (Gistel, 1856) ו-Iris syriaca‏ (Saussure, 1869). מבחינה מדעית, התיאור הראשון של Thunberg אינו מקובל כתיאורו הראשון. כי הוא היה מאוד לא מדויק. Rivetina baetica balcanica, שאינה מוכרת עוד כתת-מין, זוכה לעיתים למעמד מין, אך מעמד המין של Rivetina balcanica שנוי במחלוקת.

תת-מינים

מוכרים שני תת-מינים:

• Rivetina baetica tenuidentata La Greca & Lombardo, 1982
• Rivetina baetica baetica

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אצן מדברי בוויקישיתוף

• אצן מדברי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אצן מדברי, באתר GBIF (באנגלית)