גקצ'אדה
גקצ'אדה (בטורקית: Gökçeada "אי השמיים" ובעבר İmroz, ביוונית: Ίμβρος - "אימברוס") הוא אי בצפון-מזרח הים האגאי השייך לנפת צ'נקלה בטורקיה. האי הוא הגדול בטורקיה ואחד משני האיים המיושבים בים האגאי השייכים לה. האי האחר והקטן מבין השניים הוא בוזג'אאדה (בטורקית: Bozcaada, ביוונית: Τένεδος - "טנדוס") השוכן מדרום לגקצ'אדה, ושני האיים הממוקמים באופן אסטרטגי מול הכניסה הדרומית למצרי הדרדנלים חולקים היסטוריה משותפת.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים האגאי, מפרץ סארוס  |
| קואורדינטות | 40°09′45″N 25°49′44″E / 40.1626°N 25.8289°E |
| שטח | 279 קילומטר רבוע |
| אורך | 29.5 קילומטר |
| רוחב | 13 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 טורקיה |
| אוכלוסייה | 9,783 (2018) |
| אזור זמן | UTC+3 |
  | |
שטחו של האי הוא 279 קמ"ר. בשנת 2018 התגוררו כ-10,000 תושבים, רובם בעיר צ'נרלה (טורקית Çınarlı, יוונית Παναγία Μπαλωμένη - "פנאגיה בלומני") המכונה לעיתים בשמו של האי, והיתר בכפרים ברחביו. תושבי האי עוסקים בדיג ובתיירות, וכן ידוע האי בגפנים הגדלים בו וביין המיוצר בו.
היסטוריה
עריכהלפי הרודוטוס היו הפלסגים (Πελασγοί) שקדמו להלנים תושביו המקוריים של גקצ'אדה, כמו גם במישור טרואד בו שוכנת טרויה ובאיים הסמוכים למנוס וסמותראקי. בסוף המאה ה-6 לפנה"ס כבשה אתונה העתיקה את האי אך איבדה את השליטה בו לפרסים בשנת 514 לפנה"ס. מילטיאדס הצעיר כבש את האי מידי הפרסים ב-499 לפנה"ס והשיבו לידי אתונה אשר שלטה בו עם מספר הפסקות. עם זאת שליטתה של אתונה באי אושרה שוב בשלום אנטלקידס משנת 387 לפנה"ס לאחר המלחמה הקורינתית:
- "המלך ארטקסרקסס סבור, כי מן הצדק שהערים באסיה יהיו לו, וכן קְלָזוֹמֶנָאי (Klazomenai) וקפריסין מבין האיים, וכי שאר הערים היווניות, קטנות וגדולות כאחד, יהיו עצמאיות, לבד מלֶמְנוֹס, אימְבּרוֹס וסְקִירוֹס, אשר יהיו לאתונאים כמקודם. אך אם אחד מן הצדדים לא יקבל שלום זה, אאסור עליו מלחמה יחד עם אלו החפצים בהסכם, ביבשה ובים, באוניות ובכסף."[1]
האי נותר בחזקת אתונה 55 שנים נוספות עד שנכבש בידי אלכסנדר הגדול. לאחר מכן עבר לידי הרומאים, הביזנטים והעות'מאנים. לאחר מלחמת הבלקן הראשונה נותרו בוזג'אאדה וגקצ'אדה בשליטת העות'מאנים בזמן שכל יתר איי הים האגאי עברו לשליטת יוון, להוציא את האיים הדודקאנסיים שנכבשו בידי איטליה במהלך מלחמת טורקיה-איטליה. במלחמת העולם הראשונה עשו הבריטים שימוש באי כבסיס לקרב גליפולי שהתרחש בחצי האי גליפולי קילומטרים ספורים מזרחית לאי. לאחר המלחמה העניק הסכם סוור שנחתם ב-10 באוגוסט 1920 את השליטה באי ובבוזג'אדה ליוונים. לאחר מלחמת יוון–טורקיה הכיר הסכם לוזאן בריבונותה של טורקיה בשני האיים והם הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד. עוד פטר הסכם לוזאן את 8,200 תושביהם היוונים של שני האיים מההסכם לחילופי אוכלוסייה בין יוון וטורקיה, והעניק להם זכויות מיעוט מיוחדות[2]. עם זאת, ב-17 בפברואר 1926 ביטלה טורקיה את זכויות המיעוטים בניגוד לאמור בהסכם לוזאן. עם המתיחות הגואה בין טורקיה ויוון בסוגיית קפריסין בשנות השישים של המאה ה-20, היגרו מטורקיה רוב היוונים שהתגוררו בה, ובין אלה גם תושבי שני האיים. כיום מונה האוכלוסייה היוונית בגקצ'אדה כ-250 איש.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גקצ'אדה- אתר אודות האי
- גקצ'אדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Xenophon, Hell. 5.1.31
- ^ מתוך TURKISH POGROM AGAINST THE GREEK POPULATION OF CONSTANTINOPLE 6-7 SEPTEMBER 1955