גרהרד ארטל

גרהרד ארטל
Gerhard Ertl
לידה	10 באוקטובר 1936 (בן 87); שטוטגרט, גרמניה הנאצית
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת שטוטגרט (1957); סורבון (1958); אוניברסיטת מינכן (1959); אוניברסיטת שטוטגרט (1961); האוניברסיטה הטכנית של מינכן (1965); גימנסיום יוהאנס קפלר; Max Planck Institute for Intelligent Systems; אוניברסיטת הנובר ;
מנחה לדוקטורט	Heinz Gerischer
מוסדות	אוניברסיטת מינכן; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; אוניברסיטת הנובר; האוניברסיטה החופשית של ברלין ;
תלמידי דוקטורט	Peter Strasser, Martin Wolf, Jochen Lauterbach
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2008); היכל התהילה של המחקר הגרמני (2015); מדליית ליביג (1987); מדליית קרל פרידריך גאוס (1985); Medard W. Welch Award (1995); פרס קרל ציגלר (1998); מדליית יובל המאה (1985); פרס יפן (1992); פרס בורק (1991); מדליית רוברט וילהלם בונזן (1992); Carl-Engler-Medal (1996); פרס לייבניץ (1991); פרס פאראדיי (2007); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2008); פרס נובל לכימיה (2007); EPS Europhysics Prize (1992); פרס אלווין מיטאש (1990); פרס אוטו האן (2007); פרס וולף לכימיה (1998); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2014); פרס רודולף דיזל ;
תרומות עיקריות
	מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים

גרהרד ארטל (גרמנית: Gerhard Ertl; נולד ב-10 באוקטובר 1936 בשטוטגרט) הוא כימאי פיזיקלי גרמני, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה פיזיקלית במכון פריץ האבר, אגודת מקס פלאנק בברלין, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2007, "על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים".

השכלה

בין 1955 ל-1957 למד באוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט; המשיך לאוניברסיטת פריז (1957–1958) ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (1958–1959). קיבל תואר מוסמך בפיזיקה מהאוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט ב-1961, ותואר דוקטור ב-1965, מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן.

קריירה אקדמית

לאחר השלמת תואר הדוקטור, היה לעוזר ולמרצה באוניברסיטה הטכנית, בין השנים 1965 ל-1968. בין 1968 ל-1973 היה פרופסור ומנהל באוניברסיטה הטכנית בהנובר. משם המשיך למשרת פרופסור במכון לכימיה פיזיקלית, באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (1973–1986). במהלך שנות ה-70 וה-80, עבד כמרצה אורח (כ-Visiting Professor) במכון הטכנולוגי של קליפורניה, באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי, ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטה החופשית של ברלין ובאוניברסיטה הטכנית של ברלין. באותה שנה מונה כמנהל במכון פריץ האבר, אחד ממכוני אגודת מקס פלאנק והחזיק בתפקיד זה עד פרישתו לגמלאות ב-2004. ב-1996 מונה לפרופסור באוניברסיטת הומבולדט בברלין.

מחקר

ארטל נודע בזכות גילוי מנגנוני התגובה ברמה המולקולרית, של הסינתזה הקטליטית של אמוניה על גבי ברזל (תהליך האבר-בוש), והחמצון הקטליטי של פחמן חד-חמצני על גבי פלדיום (תהליך המתרחש בממיר קטליטי). במהלך המחקר גילה את התופעה החשובה של תגובות מחזוריות על משטחי פלטינה; בעזרת מיקרוסקופיה פוטואלקטרונית הצליח לצלם בפעם הראשונה את השינויים המחזוריים במבנה פני השטח והכיסוי שלהם במהלך התגובות.

זכה בפרס וולף בכימיה ב-1998 יחד עם גאבור א. סומורג'אי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, "על תרומותיהם הניכרות לתחום מדע פני השטח באופן כללי, ובפרט על גילוי המנגנונים הבסיסיים של תגובות קטליטיות הטרוגניות על משטח גביש יחיד."

בשנת 2007 זכה בפרס נובל לכימיה, "על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרהרד ארטל בוויקישיתוף

גרהרד ארטל, באתר פרס נובל (באנגלית)
גרהרד ארטל, באתר גוגל סקולר
גרהרד ארטל, באתר מכון פריץ האבר, מכון מקס פלנק (אנגלית)
פרס וולף בכימיה לשנת 1998 (אורכב 22.09.2016 בארכיון Wayback Machine)
גרהרד ארטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

תרומות עיקריות

לידה	10 באוקטובר 1936 (בן 87) שטוטגרט, גרמניה הנאצית
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת שטוטגרט (1957) סורבון (1958) אוניברסיטת מינכן (1959) אוניברסיטת שטוטגרט (1961) האוניברסיטה הטכנית של מינכן (1965) גימנסיום יוהאנס קפלר Max Planck Institute for Intelligent Systems אוניברסיטת הנובר
מנחה לדוקטורט	Heinz Gerischer
מוסדות	אוניברסיטת מינכן אוניברסיטת הומבולדט של ברלין אוניברסיטת הנובר האוניברסיטה החופשית של ברלין
תלמידי דוקטורט	Peter Strasser, Martin Wolf, Jochen Lauterbach
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2008) היכל התהילה של המחקר הגרמני (2015) מדליית ליביג (1987) מדליית קרל פרידריך גאוס (1985) Medard W. Welch Award (1995) פרס קרל ציגלר (1998) מדליית יובל המאה (1985) פרס יפן (1992) פרס בורק (1991) מדליית רוברט וילהלם בונזן (1992) Carl-Engler-Medal (1996) פרס לייבניץ (1991) פרס פאראדיי (2007) עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2008) פרס נובל לכימיה (2007) EPS Europhysics Prize (1992) פרס אלווין מיטאש (1990) פרס אוטו האן (2007) פרס וולף לכימיה (1998) אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2014) פרס רודולף דיזל
מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים