פתיחת התפריט הראשי

פרס נובל לכימיה

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

פרס נובל לכימיה
Nobel Prize in Chemistry
Nobel Prize Diploma Fritz Haber 1918.JPG
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסד 1901 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם אלפרד נובל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nobelprize.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 22 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-14 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. נכון לשנת 2018, זכו בפרס 181 בני אדם, מתוכם חמש נשים (כ-2.27%).[1] שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת.

חתני פרס נובל לכימיהעריכה

שנה מקבלי הפרס שיוך מוסדי[2] נימוקים
1901   יאקובוס ואן 'ט הוף אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902   הרמן אמיל פישר אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903   סוונטה אוגוסט ארהניוס אוניברסיטת סטוקהולם על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה
1904   ויליאם רמזי הקולג' האוניברסיטאי של לונדון על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905   אדולף פון באייר אוניברסיטת מינכן על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906   אנרי מואסאן סורבון על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907   אדוארד בוכנר המכללה החקלאית ברלין על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ-תאית.
1908   ארנסט רתרפורד אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר על מחקריו בהתפרקות היסודות ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909   וילהלם אוסטוולד אוניברסיטת לייפציג על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910   אוטו וולך אוניברסיטת גטינגן על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.
1911   מארי קירי סורבון על גילוי הרדיום והפולוניום, בידוד הרדיום וחקר התכונות והתרכובות של יסוד בלתי רגיל זה.
1912   ויקטור גריניאר אוניברסיטת נאנסי על גילוי תרכובת גריניאר שתרמה רבות להתקדמות הכימיה האורגנית.
  פול סבטייה אוניברסיטת טולוז על השיטה שפיתח לההידרוגנציה של תרכובות אורגניות בנוכחות מתכות.
1913   אלפרד ורנר אוניברסיטת ציריך על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914   תיאודור ויליאם ריצ'רדס אוניברסיטת הרווארד על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915   ריכרד וילשטאטר אוניברסיטת מינכן על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים, ובייחוד כלורופיל.
1916
1917
לא הוענק
1918   פריץ הבר מכון קייזר וילהלם לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה על הסינתזה של האמוניה.
1919 לא הוענק
1920   ולטר נרנסט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על מחקריו בתרמוכימיה.
1921   פרדריק סודי אוניברסיטת אוקספורד על תרומתו להבנת הכימיה של חומרים רדיואקטיביים ומחקריו על תכונותיהם ומקורותיהם של האיזוטופים.
1922   פרנסיס ויליאם אסטון אוניברסיטת קיימברידג' על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים בעזרת ספקטרוגרף המסה שלו, ועל הצגת כלל המספר השלם.
1923   פריץ פרגל אוניברסיטת גראץ על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924 לא הוענק
1925   ריכרד אדולף ז'יגמונדי אוניברסיטת גטינגן על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926   תאודור סוודברג אוניברסיטת אופסלה על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927   היינריך אוטו וילנד אוניברסיטת מינכן על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928   אדולף וינדאוס אוניברסיטת גטינגן על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לויטמינים.
1929   ארתור הרדן אוניברסיטת לונדון על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.
 

הנס פון אוילר-שלפין

אוניברסיטת סטוקהולם
1930   הנס פישר האוניברסיטה הטכנית של מינכן על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.
1931   קארל בוש אוניברסיטת היידלברג, אי גה פארבן על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
  פרידריך ברגיוס
1932   אירווינג לאנגמיור ג'נרל אלקטריק על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933 לא הוענק
1934   הרולד יורי אוניברסיטת קולומביה על גילוי המימן הכבד.
1935   פרדריק ז'וליו-קירי מכון הרדיום על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
  אירן ז'וליו-קירי
1936   פטר דביי מכון קייזר וילהלם לפיזיקה על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937   וולטר הוורת' אוניברסיטת בירמינגהם על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
  פאול קארר אוניברסיטת ציריך על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והויטמינים A ו-B2.
1938   ריכרד קון מכון קייזר וילהלם לרפואה, אוניברסיטת היידלברג על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939   אדולף בוטנאנדט מכון קייזר וילהלם לביוכימיה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על עבודתו על הורמוני מין.
  לבוסלב רוז'יצ'קה המכון הטכנולוגי של ציריך על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1940
1941
1941
לא הוענק
1943   ג'ורג' דה הוושי אוניברסיטת סטוקהולם על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944   אוטו האן מכון קייזר וילהלם לכימיה על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945   ארטורי אילמארי וירטאנן אוניברסיטת הלסינקי על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946   ג'יימס בטשלר סאמנר אוניברסיטת קורנל על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
  ג'ון הווארד נורתרופ מכון רוקפלר למחקר רפואי על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
  ונדל מרדית' סטנלי
1947   סר רוברט רובינסון אוניברסיטת אוקספורד על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948   ארנה וילהלם קאורין טיסליוס אוניברסיטת אופסלה על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949   ויליאם פרנסיס ג'יוק אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950   אוטו פאול הרמן דילס אוניברסיטת קיל על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.
  קורט אלדר אוניברסיטת קלן
1951   אדווין מטיסון מקמילן אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
  גלן תיאודור סיבורג
1952   ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין המכון הלאומי למחקר רפואי על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
  ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג' מכון רווט למחקר
1953   הרמן שטאודינגר אוניברסיטת פרייבורג, מכון המחקר המדינתי לכימיה מאקרומולקולארית על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954   לינוס פאולינג המכון הטכנולוגי של קליפורניה על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955   וינסנט דו ויניו אוניברסיטת קורנל על עבודתו על תרכובות גופרית בעלות חשיבות ביוכימית, ובמיוחד על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956   סר סיריל נורמן הינשלווד אוניברסיטת אוקספורד על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
  ניקולאי סמיונוב המכון לכימיה פיזיקלית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות
1957   אלכסנדר טוד אוניברסיטת קיימברידג' על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958   פרדריק סנגר אוניברסיטת קיימברידג' על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959   ירוסלאב היירובסקי המכון הפולרוגרפי של האקדמיה הצ'כוסלובקית למדעים על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960   וילארד ליבי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לתיארוך בארכאולוגיה, גאולוגיה, גיאופיזיקה וענפי מדע נוספים
1961   מלווין קלווין אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על מחקריו בעניין קליטת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962   מקס פרדיננד פרוץ המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי על מחקריהם בנושא המבנה של חלבונים גלובולריים
  ג'ון קנדרו
1963   קרל ציגלר מכון מקס פלאנק למחקר הפחם על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
  ג'וליו נטה פוליטכניקו די מילאנו
1964   דורותי קרופוט הודג'קין אוניברסיטת אוקספורד, החברה המלכותית על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965   רוברט ברנס וודוורד אוניברסיטת הרווארד על הישגיו יוצאי הדופן באומנות הסינתזה האורגנית.
1966   רוברט מוליקן אוניברסיטת שיקגו על עבודתו הבסיסית על הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות על ידי שיטת האורביטל המולקולרי.
1967   מנפרד אייגן מכון מקס פלאנק לכימיה פיזיקלית על מחקריהם בתגובות כימיות מהירות מאוד, המושפעות על ידי הפרעת שיווי משקל בעזרת פולסים קצרים ביותר של אנרגיה
  רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש אוניברסיטת קיימברידג'
  ג'ורג' פורטר המכון המלכותי של בריטניה הגדולה
1968   לארס אונסאגר אוניברסיטת ייל על פיתוח היחסים הקרויים על שמו להם חשיבות בסיסית בתחום התרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים
1969   דרק הארולד ריצ'רד ברטון אימפריאל קולג' על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
  אוד האסל אוניברסיטת אוסלו
1970   לואיס פרדריקו ללואר המכון למחקר ביוכימי על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.
1971   גרהרד הרצברג מועצת המחקר הלאומית של קנדה על תרומותיו להבנת מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, ובייחוד רדיקלים חופשיים.
1972   כריסטיאן אנפינסן המכונים הלאומיים לבריאות על עבודתו על ריבונוקלאז.
  סטנפורד מור אוניברסיטת רוקפלר על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
  ויליאם סטיין
1973   ארנסט אוטו פישר האוניברסיטה הטכנית של מינכן על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
  ג'פרי וילקינסון אימפריאל קולג'
1974  | פול פלורי אוניברסיטת סטנפורד על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975   ג'ון וורקפ קורנפורת' אוניברסיטת סאסקס על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות המזורזרות על ידי אנזימים.
  ולדימיר פרלוג המכון הטכנולוגי של ציריך על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976   ויליאם נון ליפסקומב אוניברסיטת הרווארד על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים השופכים אור על בעיות במבנה הקשר הכימי
1977   איליה פריגוז'ין האוניברסיטה החופשית של בריסל, אוניברסיטת טקסס באוסטין על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל, ובייחוד לתאוריה של מבנים דיסיפטיביים
1978   פיטר מיטשל מעבדת המחקר גלין על תרומתו להבנת נשיאת אנרגיה ביגולוגית על ידי ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979   הרברט בראון אוניברסיטת פרדו על פיתוח השימוש בתרכובות מבוססות בור וזרחן כמגיבים בסינתזה אורגנית.
  גאורג ויטיג אוניברסיטת היידלברג
1980   פול ברג אוניברסיטת סטנפורד על מחקריו הבסיסיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA רקומביננטי.
  וולטר גילברט אוניברסיטת הרווארד, על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.
  פרדריק סנגר המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
1981   קניצ'י פוקוי אוניברסיטת קיוטו על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
  רואלד הופמן אוניברסיטת קורנל
1982   אהרון קלוג המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי והבהרת המבנה של קומפלקסי חומצת גרעין - חלבון
1983   הנרי טאובה אוניברסיטת סטנפורד על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים, בייחוד בקומפלקסים מתכתיים
1984   רוברט ברוס מריפילד אוניברסיטת רוקפלר על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985   הרברט האופטמן הקרן הרפואית של באפלו על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
  ג'רום קרל מעבדת המחקר של חיל הים האמריקני
1986   דאדלי הרשבאך אוניברסיטת הרווארד על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
  יואן לי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
  ג'ון פולני אוניברסיטת טורנטו
1987   דונלד קראם אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על הפיתוח והשימוש במולקולות בעלות תגובות מותאמות מבנה עם סלקטיביות גבוהה.
  ז'ן-מארי להן אוניברסיטת לואי פסטר, קולז' דה פראנס
  צ'ארלס פדרסן דופונט
1988   יוהאן דייזנהופר המרכז הרפואי אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
  רוברט הובר מכון מקס פלאנק לביוכימיה
  הארטמוט מישל מכון מקס פלאנק לביופיזיקה
1989   סידני אלטמן אוניברסיטת ייל על גילוי התכונות הקטליטיות של RNA‏.
  תומאס צ'ק אוניברסיטת קולורדו
1990   אליאס ג'יימס קורי אוניברסיטת הרווארד על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.
1991   ריכרד ארנסט המכון הטכנולוגי של ציריך על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992   רודולף מרקוס המכון הטכנולוגי של קליפורניה על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993   קארי מוליס על המצאת שיטת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR)
  מייקל סמית' אוניברסיטת קולומביה הבריטית על התרומות לייסוד שיטת מוטגנזה מכוונת מבוססת אוליגונוקלואידים ופיתוחה למחקר חלבונים.
1994   ג'ורג' אולה אוניברסיטת דרום קליפורניה על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995   פול קרוצן מכון מקס פלאנק לכימיה על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט ההיווצרות וההתפרקות של אוזון.
  מריו מולינה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
  פרנק שרווד רולנד אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
1996   ריצ'רד סמולי אוניברסיטת רייס על גילוי הפולרן.
  רוברט קרל
  הארי קרוטו אוניברסיטת סאסקס
1997   פול בויר אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
  ג'ון ווקר המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
  ינס סקואו אוניברסיטת אורהוס על גילוי האנזים המעביר יונים באופן פעיל דרך קרום התא, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase).
1998   וולטר קוהן אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה על פיתוח תורת פונקציונל הצפיפות.
  ג'ון פופל אוניברסיטת נורת'ווסטרן על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999   אחמד זוויל המכון הטכנולוגי של קליפורניה על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה
2000   אלן היגר אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים חשמלית.
  אלן מקדיארמיד אוניברסיטת פנסילבניה
  הידקי שירקאווה אוניברסיטת צוקובה
2001   ויליאם נולס על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מזורזות כיראלית.
  ריוג'י נויורי אוניברסיטת נגויה
  קארל בארי שארפלס מכון המחקר סקריפס על עבודתו על תגובות חימצון מזורזות כיראלית.
2002   קורט וותריך המכון הטכנולוגי של ציריך על פיתוח ספקטרוסרופית תהודה מגנטית גרעינית לניתוח המבנה התלת-ממדי של מקרומולקולות ביולוגיות בתמיסה.
  ג'ון פן אוניברסיטת הקומונוולת' של וירג'יניה על פיתוח שיטות יינון עבור ספקטרומטרית מסה של מקרומולקולות ביולוגיות
  קויצ'י טנקה תאגיד שימאדזו
2003   פיטר אגרה בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס על גילוי תעלות מים (Aquaporin) בקרום התא.
  רודריק מק'קינון אוניברסיטת רוקפלר על מחקר המבנה והמכניקה של תעלות יונים
2004   אהרן צ'חנובר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל על גילוי תהליך מתווך אוביקוויטין לפירוק חלבון.
  אברהם הרשקו
  אירווין רוז אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
2005   איב שאובין המכון הצרפתי לנפט על פיתוח שיטת המטתזה בסינתזה אורגנית
  רוברט גרבס המכון הטכנולוגי של קליפורניה
  ריצ'רד שרוק המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
2006   רוג'ר דויד קורנברג אוניברסיטת סטנפורד על מחקריו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק איקריוטי.
2007   גרהרד ארטל מכון פריץ הבר של מכון מקס פלאנק על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
2008   אוסאמו שיממורה המעבדה לביולוגיה ימית, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון על גילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
  מרטין צ'לפי אוניברסיטת קולומביה
  רוג'ר טסיין אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, מכון הווארד יוז לרפואה
2009   עדה יונת מכון ויצמן למדע על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
  ונקטרמן רמאקרישנן המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
  תומאס סטייץ אוניברסיטת ייל, מכון הווארד יוז לרפואה
2010   ריצ'רד הק אוניברסיטת דלאוור על ריאקציות מצומדות מזורזות פלדיום בסינתזה אורגנית
  אי איצ'י נגישי אוניברסיטת פרדו
  אקירה סוזוקי אוניברסיטת הוקאידו
2011   דן שכטמן הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל על גילוי גבישים קווזי-מחזוריים
2012   רוברט לפקוביץ' מכון הווארד יוז לרפואה, המרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק על מחקר קולטנים המצומדים לחלבון G
  בריאן קובילקה בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
2013   אריה ורשל אוניברסיטת דרום קליפורניה על פיתוח מודלים מרובי-סקאלות להבנת מערכות כימיות מורכבות
  מרטין קרפלוס אוניברסיטת שטרסבורג, אוניברסיטת הרווארד
  מיכאל לויט בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
2014   אריק בציג קמפוס ג'נלינה של מכון הווארד יוז לרפואה על פיתוח מיקרוסקופיית פלואורסצנציה בהפרדה גבוהה
  שטפן הל מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזית, המרכז הגרמני לחקר הסרטן
  ויליאם מורנר אוניברסיטת סטנפורד
2015

 

תומאס לינדל מכון פרנסיס קריק, מעבדות קלייר הול על מחקריהם בנושא המכניזם של התיקון העצמי של ה-DNA

 

פול מודריץ' מכון הווארד יוז לרפואה, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק

 

עזיז סנג'אר אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
2016   ז'אן-פייר סובאז' אוניברסיטת שטרסבורג על התכנון והסינתזה של מכונות מולקולריות
  פרייזר סטודרט אוניברסיטת נורת'ווסטרן
  בן פרינחה אוניברסיטת חרונינגן
2017   ז'אק דובושה אוניברסיטת לוזאן על תרומתם בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות
יואכים פרנק אוניברסיטת קולומביה
  ריצ'רד הנדרסון המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
2018   פרנסס המילטון ארנולד המכון הטכנולוגי של קליפורניה על האבולוציה המכוונת של אנזימים
  ג'ורג' פ. סמית' אוניברסיטת מיזורי for the phage display of peptides and antibodies
  גרג וינטר המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
2019   ג'ון גודאינף אוניברסיטת טקסס באוסטין על פיתוח סוללת ליתיום-יון
  סטנלי ויטינגהם אוניברסיטת ברינגהמפטון
  אקירה יושינו חברת אסהי קאסי, אוניברסיטת מייג'ו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אודות פרס נובל לכימיה אתר פרס נובל
  2. ^ המוסד או המוסדות אליהם השתייך הזוכה בעת קבלת הפרס

קישורים חיצונייםעריכה