אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין. אוניברסיטת הומבולדט נוסדה בשנת 1810 כ"אוניברסיטה של ברלין" על ידי וילהלם פון הומבולדט. בשנת 1828 שונה שמה לאוניברסיטת פרידריך וילהלם (על שם פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה), והחל משנת 1949 נקראת על שם שני האחים הומבלדט - וילהלם פון הומבולדט שייסד את האוניברסיטה ואת דגם הומבולדט להשכלה - שיטה הנהוגה עד היום ברוב האוניברסיטאות, ואלכסנדר פון הומבולדט, אחד המדענים המפורסמים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19.

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
Humboldt-Universität zu Berlin

סמליל אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
הבניין הראשי של אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
comprehensive university
על שם	וילהלם פון הומבולדט
מוטו	לטינית: Alma Universitas Humboldtiana Berolinensis
תקופת הפעילות	16 באוגוסט 1809 – הווה (215 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא	כריסטוף מרקסצ'יש
רקטור	יוליה בלומנטל
סגל	7,088 (נכון ל־2022)
סטודנטים
	36,232 (נכון ל־2022)
מיקום
מדינה
קואורדינטות	52°31′05″N 13°23′36″E
www.hu-berlin.de
(למפת ברלין מוגדלת)   אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (למפת ברלין רגילה)   אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט

הבניין הראשי בשדרות אונטר דן לינדן

אוניברסיטת הומבולדט הייתה ביתם של רבים מן ההוגים הבולטים בהיסטוריה הגרמנית במהלך מאתיים השנים האחרונות, בהם התאולוג פרידריך שליירמאכר, הפילוסופים יוהאן גוטליב פיכטה, הגל, ארתור שופנהאואר, פרידריך שלינג וולטר בנימין, המשפטן פרידריך קארל פון סאביניי, הפיזיקאים אלברט איינשטיין ומקס פלאנק. מייסדי התאוריה המרקסיסטית קרל מרקס ופרידריך אנגלס למדו באוניברסיטה, כמו גם המשורר היינריך היינה, המדינאים אוטו פון ביסמרק וקרל ליבקנכט ורובר שומאן ורבים אחרים. משערי האוניברסיטה יצאו 29 זוכי פרס נובל.

הדגש המחקרי של אוניברסיטת הומבולדט שימש דגם לאוניברסיטאות מחקר מובילות בארצות הברית ובהן אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת קורנל. האוניברסיטה חברה ב-U15 (אוניברסיטאות בגרמניה).

היסטוריה

הקמת האוניברסיטה

אוניברסיטת ברלין נוסדה בשנת 1810 ביוזמתו של המדינאי וההוגה הפרוסי וילהלם פון הומבולדט, שכיהן באותה עת כראש מחלקת התרבות במשרד החינוך של ממלכת פרוסיה. הוא הגה את רעיון האוניברסיטה כחלק ממערך רפורמות חינוכיות לאחר התבוסה מול נפוליאון. במימוש החזון שיתפו פעולה אינטלקטואלים מרכזיים בני התקופה, ובהם הפילוסוף יוהאן גוטליב פיכטה – שהיה לרקטור הראשון של המוסד – וכן המלומד פרידריך שליירמאכר והפיזיקאי גאורג סימון אוהם. בסמסטר הראשון למדו באוניברסיטה 256 סטודנטים, ולימדו בה 52 מרצים בארבע פקולטות: משפטים, רפואה, תאולוגיה ופילוסופיה. הרקטור הראשון בפועל היה תאודור שמלץ (Theodor Schmalz).

האוניברסיטה נחשבת למימוש הראשון של "דגם הומבולדט להשכלה", שגובש על ידי וילהלם פון הומבולדט בראשית המאה ה־19. מודל זה היה חדשני לזמנו בכך ששילב באופן שיטתי בין הוראה למחקר, ושם דגש על חירות אקדמית למרצים ולסטודנטים. הוא הדגיש את פיתוח האדם כשלם – לא רק רכישת הכשרה מקצועית, אלא גם עיצוב אישי, מוסרי ואינטלקטואלי. השכלה נתפסה ככלי לגיבוש חשיבה עצמאית ואחריות אזרחית, ולא רק כנתיב לעבודה.

עקרונות אלה הפכו את אוניברסיטת ברלין לדגם לחיקוי עבור אוניברסיטאות רבות ברחבי אירופה וארצות הברית, והשפיעו עמוקות על עיצוב מערכת ההשכלה הגבוהה המודרנית. המודל ההומבולדטיאני אומץ בשינויים שונים באוניברסיטאות כגון אוקספורד, קיימברידג', ג'ונס הופקינס והארוורד, והוא ממשיך להשפיע על מדיניות ההשכלה הגבוהה עד ימינו.

במאה ה-19

על אף שהאוניברסיטה נוסדה על עקרונות של חירות אקדמית וקדמה רעיונית, במהלך המאה ה־19 היא ספגה מגבלות, במיוחד ב"תקופה הריאקציונית" - תקופת שלטונו של המדינאי השמרן קלמנס פון מטרניך, שעמד בראש מדיניות הריאקציה באירופה לאחר תבוסת נפוליאון.

החל משנות ה־1820 ובעיקר בשנות ה־1830 וה־1840, האוניברסיטה עמדה בפני הגבלות פוליטיות חמורות מצד השלטון השמרני הפרוסי, כחלק ממדיניות הדיכוי של הקאנצלר האוסטרי קלמנס פון מטרניך. לאחר קונגרס וינה (1815), נקטו הממשלות הגרמניות במדיניות ריאקציונרית שכונתה תקנות קרלסבאד. מדיניות זו כללה פיקוח הדוק על מוסדות אקדמיים, הגבלת חופש ההוראה, הגבלות על אגודות סטודנטים, פיטורי מרצים ליברלים או "מהפכנים", וצנזורה על פרסומים מדעיים. למשל, הפילוסוף הידוע גיאורג וילהלם פרידריך הגל אמנם לימד באוניברסיטה, אך תחת פיקוח הדוק. האוניברסיטה, שנועדה בתחילה לעודד חשיבה ביקורתית ויצירה מדעית חופשית, הפכה לזירה שהמדינה ניסתה לשלוט בה אידאולוגית, ולמנוע ממנה להפיץ רעיונות חתרניים.

חרף הפיקוח הפוליטי, האוניברסיטה הצליחה לשמר חלק מערכיה המדעיים. מהפכות 1848, שדרשו חירויות אזרחיות, איחוד גרמניה ורפורמות ליברליות, הביאו לנפילת מטרניך ולנסיגה זמנית של הדיכוי הפוליטי. בעקבות זאת, הפיקוח הממשלתי על האוניברסיטה נחלש, ואפשר למרצים וסטודנטים להביע רעיונות חופשיים יותר. עם זאת, השלטון הפרוסי שב והחמיר את הגבלותיו לאחר כישלון המהפכות והתחזקות השמרנות בשנות ה-1850. כך שחרף התקווה לשחרור אקדמי, החופש האינטלקטואלי באוניברסיטה נותר מוגבל במשך רוב המאה ה־19.

עם זאת, בסוף המאה, במיוחד לאחר איחוד גרמניה ב-1871, חלה פריחה מחודשת של האוניברסיטה. היא זכתה למעמד בכיר במדע העולמי, והייתה בין הראשונות שאימצו שיטות מחקר מודרניות בתחומים כמו כימיה, פיזיקה, רפואה וכלכלה. בשלהי המאה ה-19 היא כבר נחשבה לאחת האוניברסיטה המובילות באירופה ובעולם.

במהלך המאה ה-19 התרחבה האוניברסיטה ונוספו לה פקולטות רבות. אוסף המאובנים והפוחלצים של האוניברסיטה אשר נוסד בשנת 1810 התרחב, ובשנת 1889 הפך למוזיאון.

במהלך המאה ה־19 הפכה אוניברסיטת ברלין למוקד אקדמי מרכזי עם מרצים בעלי שם עולמי, כגון גאורג וילהלם פרידריך הגל, מגדולי הפילוסופים; לאופולד פון רנקה, מייסד ההיסטוריוגרפיה המודרנית; הרמן פון הלמהולץ, פיזיקאי ורופא מוביל; יוהאן גוסטב דרויזן, היסטוריון פוליטי חשוב; קארל ויירשטראס, אחד ממייסדי האנליזה המודרנית; ותאודור מומזן, היסטוריון ודמות מרכזית באקדמיה. בין התלמידים הבולטים שהתחנכו באוניברסיטה נמנים קרל מרקס, הוגה דעות ומייסד התיאוריה המרקסיסטית; אוטו פון ביסמרק, הקנצלר הראשון של גרמניה המאוחדת; מקס פלאנק, פיזיקאי חלוץ תורת הקוונטים.

בגרמניה הנאצית

לאחר עליית הנאצים לשלטון עברה אוניברסיטת הומבולדט נאציפיקציה והייתה לחלק ממערכת החינוך הנאצית, כמו אוניברסיטאות אחרות ברחבי גרמניה. ב-10 במאי 1933 הוצאו מספריית האוניברסיטה כ-20,000 ספרים אשר להשקפת הנאצים נכתבו על ידי בעלי דעות או מוצא נחות ונשרפו בכיכר האופרה. היה זה מפגן כוח שאורגן על ידי פלוגות הסער ואשר במהלכו נאם יוזף גבלס.

אנדרטה המציינת מאורע זה ניצבת עד היום בכיכר הספרייה ובה לוח זכוכית המכסה על חדר תת-קרקעי לבן ובו מדפי ספרים ריקים ל-20,000 ספרים וכן שלט עליו ציטוט מאת היינריך היינה משנת 1820: "הייתה זו רק הקדמה, במקום שבו שורפים ספרים, שורפים בסוף גם בני אדם" (גרמנית: Das war ein Vorspiel nur, dort wo man Bücher verbrennt, verbrennt man am Ende auch Menschen). בתקופת השלטון הנאצי הוצאו מן האוניברסיטה סטודנטים וחברי סגל יהודים וכן כל מי שזוהה כמתנגד המשטר. רבים מהם מצאו את מותם בידי הנאצים.

גרמניה המזרחית

לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה האוניברסיטה בשטח של הסקטור הסובייטי ובכך הייתה בשטחה של ברלין המזרחית, בירת גרמניה המזרחית. ב-1946 נפתחה האוניברסיטה מחדש וצוות העובדים שבה, כמו גם הסטודנטים נבחרו בקפידה גם לפי הישגיהם אך גם לפי מידת נאמנותם למפלגת האיחוד הסוציאליסטי, המפלגה הקומוניסטית ששלטה בגרמניה המזרחית. כתגובה לכך, נפתחה ב-1948 בברלין המערבית האוניברסיטה החופשית של ברלין. ב-1949 שונה שמה של האוניברסיטה לשמה הנוכחי, כאות הוקרה למייסדה, וילהלם פון הומבולדט. לאורך השנים צברה שם עולמי והייתה לבין היוקרתיות שבגרמניה המזרחית. על אף התסיסה הגוברת של סוף שנות ה-80, צוות העובדים והתלמידים של האוניברסיטה לא לקחו חלק בתנועות ההתנגדות לשלטון ובחרו ב-1990 ליושב ראש האוניברסיטה חבר מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ומרגל בשטאזי בדימוס, הנריך פינק.

לאחר איחוד גרמניה

לאחר איחוד גרמניה עברה האוניברסיטה ארגון מחדש וכל המרצים בה פוטרו ונדרשו להגיש מחדש את מועמדותם לתפקידם. רוב סגל המרצים הוחלף במרצים מחלקה המערבי של גרמניה. היום אוניברסיטת הומבולט היא אוניברסיטה ציבורית בבעלות המדינה. בשנת 2003 למדו באוניברסיטה 37,145 סטודנטים, בהם 4,662 סטודנטים זרים.

קמפוס האוניברסיטה שוכן במרכז העיר ברלין והמבנה המרכזי שלה נמצא בשדרת אונטר דן לינדן. הבניין נבנה בהוראת המלך פרידריך השני עבור אחיו הצעיר הנסיך היינריך מפרוסיה. רוב מוסדות האוניברסיטה נמצאים סביב הבניין המרכזי, זאת להוציא את מכון מדעי הטבע הנמצא באדלרסהוף בדרום ברלין.

מבנה אקדמי

האוניברסיטה מחולקת לתשע פקולטות:

• הפקולטה למשפטים
• הפקולטה למדעי התרבות, החברה והחינוך
• הפקולטה למדעי החיים
• הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע
• הפקולטה לפילוסופיה
• הפקולטה לבלשנות וספרות
• הפקולטה לתאולוגיה
• הפקולטה למנהל עסקים וכלכלה
• שאריטה - אוניברסיטת ברלין לרפואה

בוגרים ידועים

• האחים גרים – מחברי מעשיות האחים גרים
• גאורג קנטור – מתמטיקאי ופילוסוף, אבי תורת הקבוצות
• ורנר פון בראון – מדען טילים
• פרידריך הגל – פילוסוף והיסטוריון
• אוטו פון ביסמרק – מדינאי, קנצלר הממלכה הפרוסית
• היינריך היינה – משורר.
• אלברט איינשטיין – פיזיקאי, זוכה פרס נובל
• ורנר הייזנברג – פיזיקאי, זוכה פרס נובל
• פריץ הבר – כימאי, זוכה פרס נובל
• ג'יימס ישראל – כירורג
• ישעיהו ליבוביץ – פילוסוף ופרופסור לביוכימיה ישראלי
• גאורג צונדק – פרופסור לרפואה פנימית
• ברנרד צונדק – פרופסור לאנדוקרינולוגיה וגינקולוגיה
• קרל מרקס – פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט
• אנג'לה דייוויס – פעילה חברתית רדיקלית, סופרת ופילוסופית אמריקנית
• מקס פלאנק – פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל.
• מיצ'ל בצ'לט – פוליטיקאית ונשיאת צ'ילה
• עזמי בשארה – פוליטיקאי וחבר הכנסת לשעבר
• יורק בקר – סופר יהודי
• אליעזר ברקוביץ – פילוסוף ותאולוג ישראלי
• ישעיהו אליהו – רופא, הרנטגנולוג הראשון של תל אביב.
• הרב מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'
• הרב יצחק הוטנר
• הרב יוסף דוב סולבייצ'יק
• ויקטור גוטהיינר – רופא, מחלוצי רפואת הספורט בישראל, פרופסור לשיקום הלב, בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים כיהן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ברלין כפרופסור לשיקום הלב
• מינה ויצמן – רופאה מיילדת בירושלים, אחותו של חיים ויצמן
• צבי כיתאין – רופא, מחלוצי הרופאים בארץ ישראל
• ג'ני ארפנבק – סופרת ובמאית אופרה

ראו גם

• חינוך בגרמניה המזרחית

לקריאה נוספת

• נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 50

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת הומבולדט של ברלין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית ובאנגלית)

• אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, ברשת החברתית פייסבוק
• אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, ברשת החברתית אינסטגרם
• אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, ברשת החברתית LinkedIn
• אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)