אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין. אוניברסיטת הומבולדט נוסדה בשנת 1810 כ"אוניברסיטה של ברלין" על ידי וילהלם פון הומבולדט. בשנת 1828 שונה שמה לאוניברסיטת פרידריך וילהלם (על שם פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה), והחל משנת 1949 נקראת על שם מייסדה.
 | |
 | |
| מוטו | לטינית: Alma Universitas Humboldtiana Berolinensis |
|---|---|
| תאריך ההקמה |
16 באוגוסט 1809  |
| סוג | אוניברסיטה ציבורית |
| נשיא | כריסטוף מרקסצ'יש |
| רקטור |
Sabine Kunst |
| סגל |
4,479 (נכון ל־2013) |
| סטודנטים |
35,587 (נכון ל־ספטמבר 2017) |
| מיקום |
ברלין, גרמניה |
| קואורדינטות | 52°31′05″N 13°23′36″E / 52.518055555556°N 13.393333333333°E |
|
www | |
|
(למפת ברלין רגילה)   אוניברסיטת הומבולדט של ברלין | |
  | |
אוניברסיטת הומבולדט הייתה ביתם של רבים מן ההוגים הבולטים בהיסטוריה הגרמנית במהלך מאתיים השנים האחרונות, בהם התאולוג פרידריך שליירמאכר, הפילוסופים יוהאן גוטליב פיכטה, הגל, ארתור שופנהאואר, פרידריך שלינג וולטר בנימין, המשפטן פרידריך קארל פון סאביני, הפיזיקאים אלברט איינשטיין ומקס פלאנק. מייסדי התאוריה המרקסיסטית קארל מרקס ופרידריך אנגלס למדו באוניברסיטה, כמו גם המשורר היינריך היינה, המדינאים אוטו פון ביסמרק וקרל ליבקנכט ורובר שומאן ורבים אחרים. משערי האוניברסיטה יצאו 29 זוכי פרס נובל.
הדגש המחקרי של אוניברסיטת הומבולדט שימש דגם לאוניברסיטאות מחקר מובילות בארצות הברית ובהן אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת קורנל.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
הקמת האוניברסיטהעריכה
האוניברסיטה נוסדה בשנת 1810. בסמסטר הראשון למדו בה 256 סטודנטים והרצו בה 52 מרצים בארבע פקולטות: משפטים, רפואה, תאולוגיה ופילוסופיה. רקטור האוניברסיטה הראשון היה תאודור שמלץ (Theodor Schmalz). במהלך המאה ה-19 התרחבה האוניברסיטה ונוספו לה פקולטאות רבות. אוסף המאובנים והפוחלצים של האוניברסיטה אשר נוסד בשנת 1810 התרחב, ובשנת 1889 הפך למוזיאון.
גרמניה הנאציתעריכה
לאחר עליית הנאצים לשלטון עברה אוניברסיטת הומבולדט נאציפיקציה והייתה לחלק ממערכת החינוך הנאצית, כמו אוניברסיטאות אחרות ברחבי גרמניה. ב-10 במאי 1933 הוצאו מספריית האוניברסיטה כ-20,000 ספרים אשר להשקפת הנאצים נכתבו על ידי בעלי דעות או מוצא נחות ונשרפו בכיכר האופרה. היה זה מפגן כוח שאורגן על ידי פלוגות הסער ואשר במהלכו נאם יוזף גבלס. אנדרטה המציינת מאורע זה ניצבת עד היום בכיכר הספרייה ובה לוח זכוכית המכסה על חדר תת-קרקעי לבן ובו מדפי ספרים ריקים ל-20,000 ספרים וכן שלט עליו ציטוט מאת היינריך היינה משנת 1820: "הייתה זו רק הקדמה, במקום שבו שורפים ספרים, שורפים בסוף גם בני אדם" (גרמנית: Das war ein Vorspiel nur, dort wo man Bücher verbrennt, verbrennt man am Ende auch Menschen). בתקופת השלטון הנאצי הוצאו מן האוניברסיטה סטודנטים וחברי סגל יהודים וכן כל מי שזוהה כמתנגד המשטר. רבים מהם מצאו את מותם בידי הנאצים.
גרמניה המזרחיתעריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה האוניברסיטה בשטח של הסקטור הסובייטי ובכך הייתה בשטחה של ברלין המזרחית, בירת גרמניה המזרחית. ב-1946 נפתחה האוניברסיטה מחדש וצוות העובדים שבה, כמו גם הסטודנטים נבחרו בקפידה גם לפי הישגיהם אך גם לפי מידת נאמנותם למפלגת האיחוד הסוציאליסטי, המפלגה הקומוניסטית ששלטה בגרמניה המזרחית. כתגובה לכך, נפתחה ב-1948 בברלין המערבית האוניברסיטה החופשית של ברלין. ב-1949 שונה שמה של האוניברסיטה לשמה הנוכחי, כאות הוקרה למייסדה, וילהלם פון הומבולדט. לאורך השנים צברה שם עולמי והייתה לבין היוקרתיות שבגרמניה המזרחית. אף על התסיסה הגוברת של סוף שנות ה-80, צוות העובדים והתלמידים של האוניברסיטה לא לקחו חלק בתנועות ההתנגדות לשלטון ובחרו ב-1990 ליושב ראש האוניברסיטה חבר מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ומרגל בשטאזי בדימוס, הנריך פינק.
לאחר איחוד גרמניהעריכה
לאחר איחוד גרמניה עברה האוניברסיטה ארגון מחדש וכל המרצים בה פוטרו ונדרשו להגיש מחדש את מועמדותם לתפקידם. רוב סגל המרצים הוחלף במרצים מחלקה המערבי של גרמניה. היום אוניברסיטת הומבולט היא אוניברסיטה ציבורית בבעלות המדינה. בשנת 2003 למדו באוניברסיטה 37,145 סטודנטים, בהם 4,662 סטודנטים זרים.
קמפוס האוניברסיטה שוכן במרכז העיר ברלין והמבנה המרכזי שלה נמצא בשדרת אונטר דן לינדן. הבניין נבנה בהוראת המלך פרידריך השני עבור אחיו הצעיר הנסיך היינריך מפרוסיה. רוב מוסדות האוניברסיטה נמצאים סביב הבניין המרכזי, זאת להוציא את מכון מדעי הטבע הנמצא באדלרסהוף בדרום ברלין.
בוגרים ידועיםעריכה
- האחים גרים - פילולוגים וחוקרי סיפורי עם גרמניים.
- ורנר פון בראון- מדען טילים.
- פרידריך הגל - פילוסוף והיסטוריון.
- אוטו פון ביסמרק - מדינאי, קאנצלר הממלכה הפרוסית.
- יעקב ווילהלם גרים - מחברי מעשיות האחים גרים.
- היינריך היינה - משורר.
- אלברט איינשטיין - פיזיקאי, זוכה פרס נובל.
- ורנר הייזנברג - פיזיקאי, זוכה פרס נובל.
- פריץ הבר - כימאי, זוכה פרס נובל.
- ג'יימס ישראל - כירורג.
- ישעיהו ליבוביץ' - פילוסוף ופרופסור לביוכימיה ישראלי.
- גאורג צונדק - פרופסור לרפואה פנימית.
- ברנרד צונדק - פרופסור לאנדוקרינולוגיה וגינקולוגיה.
- קרל מרקס - פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט.
- אנג'לה דייוויס - פעילה חברתית רדיקלית, סופרת ופילוסופית אמריקנית.
- מקס פלאנק - פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל.
- מישל בצ'לט - פוליטיקאית ונשיאת צ'ילה.
- עזמי בשארה - פוליטיקאי וחבר כנסת לשעבר.
- יורק בקר - סופר יהודי.
- אליעזר ברקוביץ - פילוסוף ותאולוג ישראלי.
- ישעיהו אליהו - רופא, הרנטגנולוג הראשון של תל אביב. סיים בשנת 1917.
- הרב מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'
- הרב יצחק הוטנר
- הרב יוסף דוב סולבייצ'יק
- ויקטור גוטהיינר - רופא, מחלוצי רפואת הספורט בישראל, פרופסור לשיקום הלב, בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים כיהן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ברלין כפרופסור לשיקום הלב
- מינה ויצמן - רופאה מיילדת בירושלים, אחותו של חיים ויצמן
- צבי כיתאין - רופא, מחלוצי הרופאים בארץ ישראל
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 50.
