פתיחת התפריט הראשי

בשם גרנד טורס מכנים את מרוצי האופניים הגדולים בעולם אשר אורך כל אחד מהם הוא כ-3 שבועות.

ישנם שלושה גרנד טורים:

  1. בחודש מאי - איטליהאיטליה"ג'ירו ד'איטליה" (הטור האיטלקי).
  2. בחודש יולי - צרפתצרפת"טור דה פראנס" (הטור הצרפתי).
  3. בחודש ספטמבר - ספרדספרד"וואלטה אספניה" (הטור הספרדי).

כל שלושת המרוצים הללו הם מרוצים מפרכים הכוללים קטעים הררים קשים וקטעים מישורים ארוכים. הם מושכים קהל רב מכל ארצות אירופה. מרוצים אלה משודרים בטלוויזיה גם מחוץ למדינות בהם הם נערכים ומנצחי המרוצים זוכים לכבוד רב.

תוכן עניינים

סטטיסטיקותעריכה

רוכבים שניצחו בכל הגרנד טורסעריכה

אף רוכב אופניים לא ניצח בכל שלושת הגרנד טורס בשנה קלנדרית אחת.

רק שבעה רוכבים ניצחו בכל שלושת הגרנד טורס במהלך הקריירה שלהם:

שלושה רוכבים בלבד ניצחו שלבים בכל אחד משלושת הגרנד טורס בשנה קלנדרית אחת:

רוכבים שניצחו בשני גרנד טורס בשנה אחתעריכה

תשעה רוכבים השיגו "דאבל" של ניצחון בשני גרנד טורס בשנה קלנדרית אחת. שבעה ניצחו בטור דה פראנס ובג'ירו ד'איטליה בשנה קלנדרית:

שניים משבעת רוכבים אלו, ורוכב נוסף הצליחו לנצח בדאבל של הטור והוואלטה אספניה בשנה קלנדרית:

שלושה השיגו דאבל של הוואלטה והג'ירו בשנה קלנדרית:

רוכבים שניצחו במספר גרנד טורסעריכה

22 רוכבים בלבד ניצחו בשניים או יותר גרנד טורס במהלך הקריירה שלהם. להלן רשימת כל הרוכבים שניצחו ביותר מגרנד טור אחד בקריירות שלהם. הרשימה לא כוללת רוכבים שניצחו יותר מפעם אחת באותו גרנד טור, לדוגמה, לואיזון בובה שניצח בטור דה פראנס שלוש פעמים אך לא ניצח גרנד טור אחר.

הכי הרבה ניצחונות בגרנד טורסעריכה

שם מספר הניצחונות טור דה פראנס ג'ירו ד'איטליה וואלטה אספניה
בלגיה  אדי מרקס 11 5 (1969, 1970, 1971, 1972, 1974) 5 (1968, 1970, 1972, 1973, 1974) 1 (1973)
צרפת  ברנאר אינו 10 5 (1978, 1979, 1981, 1982, 1985) 3 (1980, 1982, 1985) 2 (1978, 1983)
צרפת  ז'אק אנקטיל 8 5 (1957, 1961, 1962, 1963, 1964) 2 (1960, 1964) 1 (1963)
איטליה  פאוסטו קופי 7 2 (1949, 1952) 5 (1940, 1947, 1949, 1952, 1953) 0
ספרד  מיגל אינדוראין 7 5 (1991, 1992, 1993, 1994, 1995) 2 (1992, 1993) 0
ספרד  אלברטו קונטדור 7 2 (2007,2009) 2 (2008,2015) 3 (2008,2012,2014)
איטליה  ג'ינו ברטלי 5 2 (1938, 1948) 3 (1936, 1937, 1946) 0
איטליה  אלפרדו בינדה 5 0 5 (1923, 1925, 1927, 1928, 1929) 0
איטליה  פליצ'ה ג'ימונדי 5 1 (1965) 3 (1967, 1969, 1976) 1 (1968)
שווייץ  טוני רומינגר 4 0 1 (1995) 3 (1992, 1993, 1994)
ספרד  רוברטו הראס 4 0 0 3 (2000, 2003, 2004, 2005)
צרפת  לואיזון בובה 3 3 (1953, 1954, 1955) 0 0
איטליה  ג'ובאני בורנרו 3 0 3 (1921, 1922, 1926) 0
ספרד  פדרו דלגאדו 3 1 (1988) 0 2 (1985, 1989)
צרפת  לורן פיניון 3 2 (1983, 1984) 1 (1989) 0
איטליה  קרלו גאלטי 3 0 3 (1910, 1911, 1912) 0
לוקסמבורג  צ'ארלי גול 3 1 (1958) 2 (1956, 1959) 0
ארצות הברית  גרג למונד 3 3 (1986, 1989, 1990) 0 0
איטליה  פיורנצו מאני 3 0 3 (1948, 1951, 1955) 0
בלגיה  פיליפ תייס 3 3 (1913, 1914, 1920) 0 0
רוסיה  דניס מנצ'וב 2 0 1 (2009) 1 (2007)
איטליה  פרנקו בלמינון 2 0 2 (1962, 1963) 0
איטליה  ג'ובאני בטאלין 2 0 1 (1981) 1 (1981)
ספרד  חוליין ברנדרו 2 0 0 2 (1941, 1942)
איטליה  אוטביו בוטקייה 2 2 (1924, 1925) 0 0
בלגיה  גוסטף דלור 2 0 0 2 (1935, 1936)
לוקסמבורג  ניקולס פרנץ 2 2 (1927, 1928) 0 0
ספרד  חוסה מנואל פואנטה 2 0 0 2 (1972, 1974)
איטליה  איבן גוטי 2 0 2 (1997, 1999) 0
הולנד  יאן ינסן 2 1 (1968) 0 1 (1967)
שווייץ  הוגו קובלט 2 1 (1951) 1 (1950) 0
בלגיה  פירמין למבוט 2 2 (1919, 1922) 0 0
צרפת  אנדרה לדוק 2 2 (1930, 1932) 0 0
בלגיה  סיילבה מאאס 2 2 (1936, 1939) 0 0
צרפת  אנטונין מאן 2 2 (1931, 1934) 0 0
ספרד  לואיס אוקניה 2 1 (1973) 0 1 (1970)
איטליה  מרקו פנטאני 2 1 (1998) 1 (1998) 0
צרפת  לוסיין פטיט-ברטון 2 2 (1907, 1908) 0 0
צרפת  רוז'ה פיניון 2 1 (1967) 1 (1969) 0
אירלנד  סטפן רוש 2 1 (1987) 1 (1987) 0
איטליה  פאולו סבולדלי 2 0 2 (2002, 2005) 0
איטליה  ג'וזפה סארוני 2 0 2 (1979, 1983) 0
איטליה  ג'ילברטו סימוני 2 0 2 (2001, 2003) 0
צרפת  ברנאר תבנה 2 2 (1975, 1977) 0 0
גרמניה  יאן אולריך 2 1 (1997) 0 1 (1999)
איטליה  ג'ובאני ואלטי 2 0 2 (1938, 1939) 0
הולנד  יופ זוטמלק 2 1 (1980) 0 1 (1979)
שווייץ  אלכס צילה 2 0 0 2 (1996, 1997)
  • וינצ'נצו ניבאלי: 3 |1(2014), 1 (2013), 1 (2010)