גרשון אשכנזי

**רבי גרשון אשכנזי**
	הכניסה לבית הקברות היהודי החדש במץ בו נקבר
לידה	1618
פטירה	20 במרץ 1693 (בגיל 75 בערך); מץ, צרפת
מדינה	אוסטריה
מקום פעילות	פרוסטיץ, ניקלשבורג, וינה, מץ
תקופת הפעילות	? – 20 במרץ 1693
רבותיו	רבי יואל סירקיש, רבי יהושע העשיל, רבי מנחם מנדל קרוכמל, רבי השיל מקראקא
תלמידיו	רבי דוד אופנהיים, רבי יהודה מילר
חותנים	רבי מנחם מנדל קרוכמל, רבי אהרון בן יצחק רכניץ

רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"ה – י' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) היה רבן של פרוסטיץ, הענא, ניקלשבורג, וינה ומץ במאה ה-17 מגולי גירוש וינה. מחבר שו"ת ופירוש עה"ת "עבודת הגרשוני" וספר הדרשות "תפארת הגרשוני".

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'שע"ה לרבי יצחק באולף שבגרמניה. החל את דרכו עוד בצעירותו כדיין בקראקא. בשנת ה'ת"י (1650) כיהן כרב בפרוסטיץ שבמוראביה, ובשנת ה'תי"ז בערך עבר לכהן ברבנות הנאו.^[1] בשנת ה'תכ"א, לאחר פטירת חותנו רבי מנחם מנדל קרוכמל ירש אותו כרבה של ניקלשבורג וסביבותיה, ולאחר שנים ספורות^[2] עבר לכהן כרבה של וינה, עד לגירוש וינה בשנת ת"ל. לאחר הגירוש עבר למץ, ובה התמנה בשנת תל"א-1670 כאב"ד, מינוי שאושר על ידי שלטונות צרפת בשנת תל"ב-1671.

סגנון לימודו היה חריף ומפולפל, ותלמידו, הרב דוד אופנהיים, העיד עליו כי "אלו נשתכחה ח״ו תורה מישראל היה הוא מחזירה בפלפולו" (הקדמה ל"עבודת הגרשוני"). בכל המקומות בהם שימש כרב, פעל לפתיחת ישיבות ולהעמדת תלמידים רבים. היה מראשי הלוחמים נגד השבתאות בתחילת דרכה והיה מהמנהיגים היהודיים הבולטים באירופה בתקופתו.

היה תלמידם של הב"ח (הרב יואל סירקיש), רבי יהושע העשיל מחבר הספר "מגיני שלמה", ורבי מנחם מנדל קרוכמל מניקלשבורג, מחבר ספר "צמח צדק" (הקדמון). בנישואיו הראשונים נשא את נכדת רבו הב"ח, ולכן הוא מתייחס במספר מקומות בספרו "עבודת הגרשוני" אל הב"ח כאל חותנו.^[3] בנישואיו השניים היה חתנו של רבו רבי מנחם מנדל קרוכמל. נפטר בי' באדר ב' ה'תנ"ג. בפטירתו גזרו חכמי דורו, כי במשך שנה לא ינגנו בכלי נגינה בבתי היהודים ואף לא בחתונות.

בנו היה הרב משה אשכנזי, מנכבדי ברודי. חתנו היה הרב אהרן הוליטשר, מחבר הספר "בית אהרן".

הש"ך במספר מקומות^[4], מכנה אותו "מחותני", אולם אין ידיעה מה היו בדיוק קשרי המשפחה ביניהם.

קישורים חיצוניים

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "גרשון אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 315-318, באתר היברובוקס
לוי גינצבורג, "גרשון אשכנזי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
מאיר וונדר, גרשון אשכנזי, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
גרשון בן יצחק אשכנזי (נפטר 1693), דף שער בספרייה הלאומית

כתביו:

עבודת הגרשוני, ה'תשמ"ב, מהדורת צילום מהוצאה בלבוב תרכ"א (סביבות 1861), באתר היברובוקס
תפארת הגרשוני, מונקאטש, ה'תרס"ב, באתר היברובוקס
עבודת הגרשוני באתר ויקישיבה

הערות שוליים

^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "גרשון אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 315, באתר היברובוקס
^ מלשון הסכמתו לספר "ספרא דצניעותא דיעקב" מר' יעקב בן אלעזר אשכנזי נראה שהוא הכיר אותו שלש שנים בווינה, אם כן נראה שהתחיל לכהן שם בשנת תכ"ג (אולי בחודש ניסן): "כאשר שהיתי עם החסיד ועניו המחבר באמנה, ג' שנים, שנה אחר שנה"
^ למשל בסימן י"ט ובסימן כ'. כלילת יופי, ח"ב, צב. - קיב.
^ ביורה דעה סימן ק"י סעיף ה', בנקודות הכסף על הט"ז ס"ק ה', הש"ך מביא בשם "מחותני הגאון מהר"ר גרשון נר"ו" והדברים נמצאים בחידושי הגרשוני בגיליון השו"ע. הש"ך מצטט אותו גם ביו"ד סימן צ"ח ס"ק ב': "ומחותני האלוף המרומם מהרר"ר גרשון נר"ו הקשה..."

[1] מרדכי מרגליות (עורך כללי), "גרשון אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 315, באתר היברובוקס

[2] מלשון הסכמתו לספר "ספרא דצניעותא דיעקב" מר' יעקב בן אלעזר אשכנזי נראה שהוא הכיר אותו שלש שנים בווינה, אם כן נראה שהתחיל לכהן שם בשנת תכ"ג (אולי בחודש ניסן): "כאשר שהיתי עם החסיד ועניו המחבר באמנה, ג' שנים, שנה אחר שנה"

[3] למשל בסימן י"ט ובסימן כ'. כלילת יופי, ח"ב, צב. - קיב.

[4] ביורה דעה סימן ק"י סעיף ה', בנקודות הכסף על הט"ז ס"ק ה', הש"ך מביא בשם "מחותני הגאון מהר"ר גרשון נר"ו" והדברים נמצאים בחידושי הגרשוני בגיליון השו"ע. הש"ך מצטט אותו גם ביו"ד סימן צ"ח ס"ק ב': "ומחותני האלוף המרומם מהרר"ר גרשון נר"ו הקשה..."

[1]

[2]

[3]

[4]