גרשון אשכנזי

רב גרמני

רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"הי' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) היה רבן של פרוסטיץ, הענא, ניקלשבורג, וינה ומץ במאה ה-17. מחבר שו"ת ופירוש עה"ת "עבודת הגרשוני" וספר הדרשות "תפארת הגרשוני".

רבי גרשון אשכנזי
לידה 1618 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 1693 (בגיל 75 בערך)
מץ, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פרוסטיץ, ניקלשבורג, וינה, מץ
תקופת הפעילות ? – 20 במרץ 1693 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יואל סירקיש, רבי יהושע העשיל, רבי מנחם מנדל קרוכמל, רבי השיל מקראקא
תלמידיו רבי דוד אופנהיים
חותנים רבי מנחם מנדל קרוכמל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער לשו"ת עבודת הגרשוני
שער לשו"ת עבודת הגרשוני

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת ה'שע"ה לרבי יצחק באולף שבגרמניה. החל את דרכו עוד בצעירותו כדיין בקראקא. בשנת ה'ת"י (1650) כיהן כרב בפרוסטיץ שבמוראביה, ובשנת ה'תי"ז בערך עבר לכהן ברבנות הנאו.[1] בשנת ה'תכ"א, לאחר פטירת חותנו רבי מנחם מנדל קרוכמל ירש אותו כרבה של ניקלשבורג וסביבותיה, ולאחר שנים ספורות עבר לכהן כרבה של וינה, עד לגירוש יהודי אוסטריה בשנת ת"ל. לאחר הגירוש עבר למץ, ובה התמנה בשנת תל"א-1670 כאב"ד, מינוי שאושר על ידי שלטונות צרפת בשנת תל"ב-1671.

סגנון לימודו היה חריף ומפולפל, ותלמידו, הרב דוד אופנהיים, העיד עליו כי "אלו נשתכחה ח״ו תורה מישראל היה הוא מחזירה בפלפולו" (הקדמה ל"עבודת הגרשוני"). בכל המקומות בהם שימש כרב, פעל לפתיחת ישיבות ולהעמדת תלמידים רבים. היה מראשי הלוחמים נגד השבתאות בתחילת דרכה והיה מהמנהיגים היהודיים הבולטים באירופה בתקופתו.

היה תלמידם של הב"ח (הרב יואל סירקיש), רבי יהושע העשיל מחבר הספר "מגיני שלמה", רבי מנחם מנדל קרוכמל מניקלשבורג, מחבר ספר "צמח צדק" (הקדמון) ורבי יעקב תמרליש מווינא מחבר ספר "ספרא דצניעותא דיעקב". בנישואיו הראשונים נשא את נכדת רבו הב"ח, ולכן הוא מתייחס במספר מקומות בספרו "עבודת הגרשוני" אל הב"ח כאל חותנו.[2] בנישואיו השניים היה חתנו של רבו רבי מנחם מנדל קרוכמל. נפטר בי' באדר ב' ה'תנ"ג. בפטירתו גזרו חכמי דורו, כי במשך שנה לא ינגנו בכלי נגינה בבתי היהודים ואף לא בחתונות.

בנו היה הרב משה אשכנזי, מנכבדי ברודי. חתנו היה הרב אהרן הוליטשר, מחבר הספר "בית אהרן".

הש"ך במספר מקומות[3], מכנה אותו "מחותני", אולם אין ידיעה מה היו בדיוק קשרי המשפחה ביניהם.

קישורים חיצוניים עריכה

כתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "גרשון אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 315, באתר היברובוקס
  2. ^ למשל בסימן י"ט ובסימן כ'. כלילת יופי, ח"ב, צב. - קיב.
  3. ^ ביורה דעה סימן ק"י סעיף ה', בנקודות הכסף על הט"ז ס"ק ה', הש"ך מביא בשם "מחותני הגאון מהר"ר גרשון נר"ו" והדברים נמצאים בחידושי הגרשוני בגיליון השו"ע. הש"ך מצטט אותו גם ביו"ד סימן צ"ח ס"ק ב': "ומחותני האלוף המרומם מהרר"ר גרשון נר"ו הקשה..."