דאוד חוסני (בערבית: داود حسني; שמו האמיתי: דוד חאדר חיים הלוי[1]; 26 בפברואר 187010 בדצמבר 1937) היה מוזיקאי ומלחין יהודי-מצרי שנולד בשנת 1870 בקהיר למשפחה יהודית קראית. הוא הלחין את האופרה הראשונה בשפה הערבית.

דאוד חוסני
داود حسني
לידה 26 בפברואר 1870
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 1937 (בגיל 67)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ערבית מצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

אביו של דאוד, חידר חוסני, היה צורף יהודי קראי. בגיל עשר היה שוליה של כורך ספרים, בחנות ספרים בשם סוּכָּר, כאשר לקוח אחד בשם שייח' מוחמד עבדו עודד אותו ללמוד מוזיקה ושירה. אביו לא רצה שיהפוך למוזיקאי, אך למרות זאת נסע לאל-מנסורה, שם למד אצל המלחין מוחמד סחברי. הוא למד קומפוזיציה ונגינה על עוד, ומשחזר לקהיר, שר את יצירותיו של השייח' מוחמד עבד א-רחים (הידוע בשם אל-מסלוב). בגיל עשרים, הוא הלחין בסגנונות של אדוואר, טקטוקה וקצידה, כשהוא מחקה את סגנון השירה של מוחמד עות'מאן. בשנת 1932 הוא נבחר להקליט את יצירותיו של מוחמד עות'מאן.

חוסני היה גם למלחין של האופרה המצרית הראשונה, "שמשון ודלילה".

דאוד חוסני הלחין מחזות זמר תיאטרליים רבים, כגון "מערוף אל-אסכאפי", "סבאח", "אל-ברנסיסה", "א-לַיַאלי אל-מִלאח" ו"אל-ע'נדורה", שבוצעו על ידי הרכבים מוזיקליים שונים, שכָּללו את הזמרים והשחקנים עוכאשה, מונירה אל-מהדיה, נגיב א-ריחאני, עלי אל-כסאר ומוחמד בַּהְגַת. הוא היה גם למורה של אום כולתום ואמאל אל-אטרש, שאותה כינה אסמהאן.

חוסני היה פעיל גם בתוך הקהילה היהודית-קראית, ורבים מלחניו הותאמו לשירת הפיוטים של הקהילה. בשנת 1935 הוא הלחין שיר שחיבר ראש הקהילה הקראית החכם טוביה לוי בבוביץ, ושיר זה נהפך למעין המנון של הקהילה היהודית-קראית במצרים.[2]

העבודה המקצועית האחרונה שנעשתה בידי חוסני הייתה תוכנית מוזיקלית לתחנת הרדיו הלאומית. הוא נפטר ב-1937.

אשתו הראשונה של חוסני, קַמַר ("ירח"), מתה בגיל צעיר. ייתכן כי את השיר "קַמַר לוֹ לַיַאלִי" (ער') ("ירח של לילות רבים" במקאם ראסת) הלחין לזכרה. הוא נישא בשנית ב-1920, ונולדו לו שני ילדים.

בנו שלום יצחק הלוי (אבו בדיע) עלה לישראל. בדצמבר 1977 השתתף בשיחות השלום בין ישראל למצרים שנערכו במלון מינא האוס (אנ') במצרים.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

עריכה
  • עבד אל-חמיד תאופיק זכּי (1990), מנהיגי המוזיקה הערבית לאורך 150 שנה. ISBN 977-01-2423-0 (בערבית)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גלגול של פיוט: מ'חיראנה ליה' ל'חי רם גלה' מאת: עופר רונן
  2. ^ Amnon Shiloah. "Ḥusnī, Dāʾūd." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.