אום כולתום

זמרת ומוזיקאית מצרייה

פאטמה איבראהים אל-בלתאגי[1]ערבית: فاطمة إبراهيم البلتاجي; 31 בדצמבר 18983 בפברואר 1975), הידועה יותר בכינויה אוּם כּוּלְתוּם (בערבית: أُمّ كُلْثُوم. תעתיק מדויק: אֻםּ כֻּלְת'וּם), הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה, אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה "כוכב המזרח" ("كوكب الشرق"; "כווכב א-שרק"). אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית גם בימינו.

אום כולתום
أمّ كلثوم
אום כולתום (1968)
אום כולתום (1968)
לידה 31 בדצמבר 1898
מצרים (1805-1922)מצרים (1805-1922) טמאי א-זהיירה, מצרים
פטירה 3 בפברואר 1975 (בגיל 76)
מצרים (1972-1984)מצרים (1972-1984) קהיר, מצרים
שם לידה פאטמה איבראהים אל-בלתאגי
מקום קבורה קהיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מצרים, רפובליקת מצרים, ממלכת מצרים, הרפובליקה הערבית המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1916–1973 (כ־57 שנים)
עיסוק זמרת
סוגה מוזיקה ערבית
סוג קול אלט
שפה מועדפת ערבית, ערבית מצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI קלאסיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Hassen El-Hafnaoui עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר המעלות
  • המסדר העליון של הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.omkolthoum.com
חברים
עבדו אלחאמולי (מלחין), אילסנבאטי (מלחין)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כרזת פרסומת להופעה של אום כולתום בקולנוע עדן בירושלים ב-1930

ביוגרפיהעריכה

 
אום כולתום (משמאל) לצד השייח זאיד בן סולטאן אאל נהיאן באבו דאבי, 1971

אום כולתום נולדה בתמאי-א-זהרייה במחוז א-דקהלייה שבמצרים. אביה, השייח' איבראהים סעיד אל-בלתאגי, היה האימאם של המסגד המקומי, והוא שהעניק לה את הכוניה "אום כולתום", על שם בתו השלישית של מוחמד מייסד האסלאם.

כבר בגיל צעיר גילתה כישרון שירה יוצא דופן, וכאשר הייתה בת 12, אביה הגניב אותה מחופשת כנער ללהקה שביים, ששרה שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות.

ארבע שנים אחר־כך, הבחינו בכישרונה הזמר מוחמד אבו אל-עלאא' ונגן העוד המפורסם אחמד זכריה, והיא התבקשה ללוות אותם לקהיר. היא המתינה עד שהייתה בת 23 לפני שנענתה להזמנתם, תוך שהיא ממשיכה להופיע מוסווית כנער באולמות תיאטרון קטנים. היא הקפידה להימנע מחיי חברה או מאורח חיים בוהמי.

שתי פגישות חשובות אירעו לה בערך בתקופה זו. הראשונה הייתה ב-1924 עם אחמד ראמי, משורר שלמד בסורבון וכתב לה בהמשך 137 שירים והפגיש אותה עם הספרות הצרפתית. הפגישה השנייה הייתה עם מוחמד אל-קאסבג'י, נגן עוד וירטואוזי שהכניס אותה ל"ארמון התיאטרון הערבי", שבו זכתה להצלחה הראשונה הגדולה שלה.

ב-1930 הופיעה אום כולתום בארץ ישראל.

ב-1932 הייתה מפורסמת במידה שאפשרה לה להתחיל מסע גדול בערים כמו דמשק, בגדאד, ביירות וטריפולי.

ב-15 במאי 1948 לכבוד פלישת צבאות ערב לארץ ישראל היא שרה ברדיו קהיר (אנ') בלדה על ירושלים ועל עליית מוחמד מכיפת הסלע השמיימה.[2]

בשנת 1968 כתב המשורר הסורי ניזאר קבאני את השיר "אסבח ענדי בונדקיה[3]"( "יש לי עכשיו אקדח") בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, בו הוא מצדיע למאבק הפלסטיני. שנה לאחר מכן שרה אום כולתום את השיר הזה שהלחין עבד אל ווהאב. שיר זה לא זכה לפרסום רב שכן לא מדובר ביצירה מוזיקלית שנוגנה בהופעותיה וקטע זה לא צולם מעולם.

במקביל לקריירה בשירה, ניסתה גם לפתח קריירה במשחק אך נטשה זאת במהירות, היות שלא הצליחה ליצור קשר אישי ורגשי עם הקהל.

ב-1953 נישאה לרופא חסן אל-האפנאווי, ולא היו להם ילדים.

היא התמידה בקריירת השירה ואף קיבלה מברק מנשיא צרפת שארל דה גול ב-1967. זמן קצר אחר־כך אובחנה כחולה בדלקת כליות חריפה.

הקונצרט האחרון שלה היה באולם "קצר א-ניל" (ארמון הנילוס) בקהיר ב-1973. בדיקות הראו שמחלתה חשוכת מרפא, ועקב כך היא עברה ב-1973 להתגורר בארצות הברית, שם הסתייעה בטכנולוגיה רפואית מתקדמת. ב-1975, כשחזרה לביקור במולדתה, הייתה חייבת להתאשפז בבית חולים בקהיר בשל מצב בריאותה המידרדר. מחוץ לבית החולים התגודדו ושרו את שיריה תושבי העיירה שבה נולדה. אום כולתום נפטרה ב-3 בפברואר 1975.

דיסקוגרפיה חלקיתעריכה

  • אלף לילה ולילה
  • סירת אלחוב (דרכה של אהבה)
  • אע'דן אלקאכ (האם מחר אפגוש אותך)
  • חירת קלבי מעאכ (גרמת ללבי להתבלבל)
  • דארית אל-איאם (הימים עברו)
  • אלחב כלה (האהבה כולה)
  • אלחב כדה (האהבה היא כך)
  • אינתה עומרי (אתה חיי)
  • ע'ני לי שוי שוי (שיר נא לי לאט לאט)
  • אל-אטלאל (הריסות(במובן הריסות האהבה או האהוב))
  • הגרתק (עזבתי אותך לעולם)
  • אנא ואנת זלמנא אל חוב (אני ואתה לא הבנו את האהבה נכון)
  • סהראן לוחדי (יושב לבד עד שעות הלילה המאוחרות)
  • דלילי אחתאר (מבולבלת)
  • ללצבר חדוד (לסבלנות יש גבול)
  • הד'הי ליילתי (זאת הלילה שלי)
  • קיסאתו אל אמסי (הסיפור של אתמול)
  • פאת אל מיעאד (המועד עבר - במובן פיספס את ההזדמנות)
  • אינת אל חוב (אתה האהבה שלי)
  • חוב איה? (איזו אהבה?, במובן - על איזה אהבה אתה מדבר בכלל?)
  • לא יא חביבי (לא אהובי!)
  • ליסה פאכר (אתה עוד זוכר)
  • זכריאת (זכרונות)
  • אהל אל הווא (בני האהבה)
  • שמס אל אציל (שמש של סוף יום)
  • אל אמל (התקווה)
  • ארוח למין? (למי אלך?, במובן - במי אני יכולה להיעזר?)
  • אנא פי אנתיזראק (אני מחכה לך)
  • אסאל רוחק (שאל את עצמך)
  • חביבי יסעד אווקתו (אהובי מאחלת שיהיו כל זמניך אושר)
  • יאלי כאן ישגיכ אניני (אתה זה שהצטערת על קולות הכאב שבי)
  • עוודת עיני עלא רואיכ
  • אמל חיאתי (תקוות חיי)
  • סלו קלבי
  • פקרוני (הזכירו לי)
  • יא זלמני (אתה העושק אותי)
  • אנסאכ (אשכח אותך)
  • אקולכ איה? (מה אגיד לך?)
  • הווא צחיח אל הווא ע'לאב (זה נכון האהבה תנצח)
  • חדית' אל רוח(שיחת הרוח\הנשמה)
  • רק אל חביב
  • ע'ולובת אצלח פי רוחי (נאבקתי להתפייס ברוחי)
  • לילת חוב (ליל האהבה)
  • פידיל לי איה יא זמן (מה משאיר לי הזמן)
  • אחנא אחנא וחדינה (אנחנו אנחנו לבדנו)
  • נצרה קוויה(ניצחון חזק)
  • גמאל אל דוניא (יופי העולם)
  • אסונ קרמתי
  • חאבלו בוקרה(אפגשהו מחר)
  • קולי ולא תחביש יא זין(אמור ואל תסתיר )
  • ע'ריב עלא באב אל רגא(זר בפתח התחנונים)
  • בעד אל צבר מא טאל(אחרי שהסבלנות לא התארכה)
  • אראכ אציי אל דמע
  • בעיד ענכ (רחוקה ממך)
  • יא מסהרני (פירושי מילולי חופשי - המדיר שינה מעיני)
  • בתפקר פי מין (מי חושב עלי)
  • ת'ורת אל שכ(מהפכת החשד)
  • חסיבכ ללזמאן (מגבלות זמנך)
  • גדדת חובכ ליה(למה התחדשה אהבתך)
  • טוף וי שופ (שוט וראה)
  • ואלה זמאן יא סילאחי
  • אצבח ענדי אלאן בונדוקיה(הפך עכשיו אצלי לרובה)(שיר תמיכה במאבק הפלסטיני)
  • אנא פדאיון
  • מצר תתחדס ענ נפסהא (מצרים מדברת בעד עצמה)
  • אל קלב יעשק כל גמיל (הלב אוהב כל דבר יפה)
  • רובעיאת אל ח'יאם

לקריאה נוספתעריכה

  • וירג’יניה דניאלסון, קולה של מצרים: אום כולת’ום, שירה ערבית, החברה המצרית במאה העשרים; תרגום: חנה עמית-כוכבי. חיפה: פרדס, ה'תשס"ד 2003.
  • סלים נסיב, אום: הרומן של אום כולת’ום תרגום מצרפתית: חגית בת-עדה. תל אביב: אסיה, ה'תשנ"ט 1999 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אום כולתום בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אום כולתום, באתר Egypt State Information Service (קישור לארכיון האינטרנט)
  2. ^ דומיניק לאפייר, לארי קולינס, ירושלים, ירושלים, עמ' 327–328.
  3. ^ ام كلثوم اصبح عندي الان بندقية, נבדק ב-2022-02-25