דאני (קבוצה אתנית)

קבוצה אתנית בגינאה החדשה המערבית

דאני, או נדאני - היא קבוצה אתנית או עם ילידי, החי ברמה המרכזית של מערב גינאה החדשה במחוז פפואה (בעבר איריאן ג'איה) של אינדונזיה. בני דאני הם מהקבוצות האתניות הגדולות ביותר והידועות של הרמה באזור פפואה. הריכוז הגדול שלהם הוא בעמק באליים ("העמק הגדול"), לא נגיש בקלות, והמושך תיירים רבים. שם הם חיים בקרבם של בני לאני (במערב העמק) ובני יאלי (בדרום-מזרח) הם כונו על ידי בני מוני בשם "נדאני" ואינם קוראים לעצמם "דאני".

דאני
Ndani
גבר מבני דאני עם קישוטי אף ופנים וכיסויי ראש וחזה
גבר מבני דאני עם קישוטי אף ופנים וכיסויי ראש וחזה
אוכלוסייה
בין 40,000 ל-200,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
אינדונזיה - במערב גינאה החדשה
שפות
שפות דאני
דת
נצרות רפורמית) - הרוב, אסלאם, אנימיזם, טוטמיזם
קבוצות אתניות קשורות
דאמאל, יאלי, לאני, מוני
גבר דאני, מנהיג צבאי מן הכפר קורולו, בעמק באליים

השם דאני נכנס לשימוש אחרי המסע (בראשות האתנולוג האמריקאי מתיו סטירלינג) שארגן המכון סמיתסוניאן והממשל הקולונאילי ההולנדי אצל בני מוני בשנת 1926. בשנת 1954 ביקר אצל בני דאני המיסיונר ההולנדי הראשון. להבדיל מהאינדונזים, בני דאני הם בעלי שיער מקורזל ועור שחור. הגברים בני דאני משתמשים תכופות בקוטקות כיסויים מיוחדים לפין. בנוסף נושאים בני דאני קישוטי גוף כמו נוצות, קולרים, וציורי גוף. הם משתמשים בכלי אבן או עצם וצדים בעזרת חץ וקשת . מספרם של בני דאני אינו ודאי: לפי מקורות שונים הוא 250,000 או רק 40,000. לפי נתונים אחדים, כ-100,000 מביניהם חיים בעמק באליים, מתוכם 20,000 באזור התחתי ו 20,000 באזור העילי של העמק וכ-50,000 במרכזו. ממערב לעמק באליים חיים בני לאני, שנקראו לא נכון "דני המערביים" ומספרם כ-180,000.

השפות דאני - נחשבות לקבוצה בענף המערבי של משפחת השפות של טראנס-גינאה החדשה. רובם אינם יודעים אינדונזית ואנגלית.

שפותעריכה

הבלשנים הבחינו לפחות ארבע תת-קבוצות של שפות דאני:

  • השפות שבאזור התחתי של העמק הגדול (20,000 דוברים)
  • השפות שבאזור האמצעי של העמק הגדול (50,000 דוברים)
  • השפות שבאזור העילי של העמק הגדול (20,000 דוברים)
  • השפות לאני או דאני המערביות (סיווג שנוי במחלוקת) (180,000 דוברים )

השפות דאני מבדילות רק בין שני צבעים בסיסיים:mili ("מילי") = "גוונים קרים/כהים " - כמו כחול, ירוק ושחור ו-mola ("מולה") - גוונים חמים/בהירים כמו אדום, צהוב ולבן. פסיכולוגים של הלשון כמו אלינור רוש חוקרים בשפות אלה את הקשר בין דרך החשיבה לשפה.

הגישה אל ארצםעריכה

ב-29 באוקטובר 1909 משלחת חוקרים הולנדים בראשות הנדריק אלברטוס לורנץ שיצאו למסע שני בדרום גינאה החדשה לנה כמה לילות בכפר של קבוצה שולית של בני דאני, שחיה מדרום להר פונצ'ק-טריקורה (כיום הר וילהלמינה-טריקורה), הציגה עצמה בשם "פסג'ם" ו"שבטי חוריפ". באוקטובר 1920 מסע למרכז גינאה החדשה של קבוצת חוקרים הגיע אל בני דאני מערביים. החוקרים שהו בקרבם בעמק הנהר סווארט (כיום עמק טולי) למשך חצי שנה. מתיו סטירלינג וחוקרים אמריקאים והולנדים שהגיעו בשנת 1928 אל בני מוני למדו ממארחיהם את הכינוי "נדאני" שהם נותנים לאחת מהקבוצות האתניות בסביבה. בקיץ 1938 מטוס שהוטס על ידי הזואולוג והנדבן ריצ'רד ארצ'בולד סייר מעל העמק הגדול (באליים) של בני דאני. אז לא ידעו בני דאני כלי מתכת והשתמשו בכידוני עץ, חצים וקשתות ובכלי אבן. רק בשנות ה-1950 נוצרו איתם מגעים קבועים. בשנת 1954 ביקר אצל בני דאני המיסיונר ההולנדי הראשון. בשנת 1960 מייקל רוקפלר נכח במלחמת השבטים הגדולה האחרונה שלהם ואיבד את חייו. גופתו לא נמצאה.

עיסוקים מסורתייםעריכה

  • ציד
  • ליקוט
  • סחר
  • גידול בקר, חזירים
  • חקלאות

בקרב בני דאני הייתה קיימת תמותת גברים של כ-30% עקב אלימות במלחמות בין קלאנים שונים.

חברהעריכה

בבסיס הארגון החברתי המסורתי - קונפדרציה של קלאנים. מנהיגי הקלאנים עוסקים במלחמה.

אורח החייםעריכה

 
בחורה משבט הדאני

בני דאני שונים באורח חייהם משאר שבטי הרמה. יש להם צורת התיישבות מיוחדת: יישובים מגודרים, עם גנים מטופחים בקפידה, חושות עגולות עשויות מקש וקנים, הקרויות "הונאי הונאי". החושות הן משפחתיות או של גברים (בהן אסורה הגישה לנשים). יש לבני דאני גם מטבחים ארוכים, ואורוות ארוכות עבור בעלי החיים. כמו כן ארגונם החברתי בקלאנים מאפשר דרגת ניהול גבוהה. באופן מסורתי משתמשים בני דאני בכלי אבן, עצם, שיני חזיר, כלים מעץ ומבמבוק. את האבן לייצור גרזינים משיגים משבטים אחרים באמצעות סחר. הגברים עוסקים הרבה בציד, בעוד הנשים שומרות על הילדים, מגדלים בטטות. החזיר ממלא תפקיד חשוב בחברת בני דאני. הוא משמש מוצר חשוב ביותר במסחר ובנדוניה. מעמד "האדם הגדול" (מנהיג הקלאן או ראש תלוי במידה רבה לפי מספר החזירים שהוא מגדל ומספר החזירים הנשחטים במשק ביתו בעת חגיגות.

הטקסים המסורתיים כוללים מנהגים אכזריים למדי כמו כריתת אצבע לנשים לרגל מותם של קרובי משפחה. חלק חשוב בחגיגות שלהם תופסת שחיטת החזירים. החזירים נהרגים העזרת קשת וחץ, אחר כך הם נשחטים ומחולקים למנות הנעטפות בעלי בננה ומבושלות בתוך סיריחומר יחד עם בטטות ומניוק. בתרבות המסורתית של בני דאני ידועות גם מלחמות פנימיות בין כפרים יריבים, . זמן רב הם עסוקים בייצור כלי הנשק לצורך ציד ומלחמה ובטיפול בפצעי המלחמה והציד. בקרבות הושם דגש על קללות נגד האויב או פציעתם או הריגתם של קרבנות נבחרים. אין המטרה לכבוש שטח או ולשדוד את כפרי האויבים. שרידי ההרוגים מן הקלאן היריב נשמרים למשתה גדול עם ריקודים הנמשכים יומיים רצופים. בני דאני נודעו בעבר באזור כ"ציידי ראשים". חלקים מגופות ההרוגים, למשל גולגולות, עצמות ושיער, משמשים כקישוטים לכלי הנשק, או מוצגים במקום מיוחד בכפר.

קיימת בקרב בני דאני גם מגמה פלגנית השואפת להיפרדות מאינדונזיה והמעודדת את השימוש בסמלים לאומיים עצמיים כמו הדגל הבלתי רשמי "כוכב השחר" של מערב פפואה.

מחקרים אתנוגרפייםעריכה

בשנת 1961 בקולנוען רוברט גארדנר השתתף במסע מחקר הרווארד-פיבודי אצל בני דאני בעמק בליים. כתוצאה מההקלטותיו יצר את הסרט "צפורים מתות" שבו מודגשים נושאי המוות ובני אדם כציפורים בתרבות בני דאני. "צפורים מתות" או "בני אדם מתים" הם המושגים שמשתמשים בני דאני עבור הנשק והקישוטים הנלקחים מהאויבים בעת הקרב. שלל זה מוצג בעת חגיגות הנמשכות יומיים המלוות בריקודי ניצחון (אדאי) בספר הצילומים שלו "עמק נעדר הזמן" הציג האיטלקי רוברטו פאצי (יליד 1973) רשמים ותמונות מהוויי בני דאני.

הדתותעריכה

האמונות האנימיסטיות המקומיותעריכה

לפי אמונות עתיקות, את עמק באליים וסביבתו ברא האל מבוק, שאת עקבות כף רגלו ניתן לראות במקום הקרוי טיום. מתוך חור באדמה הופיעו שני זוגות של גבר ואשה ומתוכם התרבו בני המשום ויצרו שושלות בני דאני לדורותיהם. מפרידים בין שתי קבוצות ראשיות, בעלות אב משלהם - ונדה וקוגויה. נישואים בתוך קבוצה אחת נחשבת לחטא. תמיד על מישהו מקבוצת ונדה למצוא בן או בת זוג מהקבוצה השנייה - קוגויה, ולהפך. לפי אנוס ונדאנבי, קבוצת ונדה כוללת 58 קלאנים וקבוצת קוגויה - 54. קיים אצלם פולחן הרוחות שעלולים לפגוע ויש לפנות אליהם ולפייסם. הרוחות הם משני סוגים רוחות אבות שמתו ורוחות מן הטבע המתגוררות בעצים, בנהרות - רוחות מים - ובסלעים. הרוחות עלולות לגרום למוות על ידי אכילת קרבנותיהם. לפעמים מכשף מן המחנה היריב עלול לגייסם לטובת אותו המחנה. טקסי הלווייה מלווים בקינות, במריחה עצמית בבוץ ובפציעות עצמיות במיוחד של הנשים הכורתות לעצמן אצבעות על כל מת במשפחה. בגברים החייבים לשמור על אצבעותיהם לצורך שימוש בקשת ובחץ יכולים לחורר את תנוך אוזניהם. העילות למלחמות טקסיות התכופות הן הריגת אחד מחברי הקלאן, גנבת חזיר או חטיפת אשה או ביזוי כבודה של אשה . בתום הקרבות בחלק מהפיוס מתארנות חתונות בין חברי המחנות היריבים. בעבר גיל הנישואים של הבנות היה מעל 12. אצל הבנים - 20. הפוליגמיה נדירה מסיבות כלכליות. בדרך כלל גברים בעלי מעמד ונכסים יכולים להרשות לעצמם שתי נשים. המנהיגות אינה תורשתית והיא תלויה בכישורי הלחימה, במעמד הכלכלי ובכריזמה. פרט למנהיגים הצבאיים והפוליטיים יש מעמד גם לשמאנים, לרופאי אליל - בדרך כלל רופאות אליל, ולמכשפים ולמכשפות השמאן אחראי על הצרכים הפולחניים של הקהילה. למכשפים, לרוב גברים, תפקיד במאבק באמצעות רוחות - לקלל או לגרום למוות של יריב. מצד שני לכל אשה יש פוטנציאל להיות מכשפה, קיימים פחדים מפני כוחות הכישוף של הנשים ולפעמים מתארגן ציד מכשפות.

הנצרותעריכה

המיסיונרים ההולנדים הראשונים הגיעו למפרץ דורה בפברואר 1855. ב-1872 התיישבו במנוקווארי. לקח חמישים שנה עד שהצליחו לנצר חלק מהתושבים. בפפואה המערבית. הקפטן ואן אווברם פגש לראשונה את בני דאני בשנים 1920–1921 ותיאר אותם כ"גאים, יהירים ולוחמניים". אחרי שנה מסע של קפטן קרמר גרם למגפת דיזנטרייה חיידקית בקרב הילידים. המסע בשנת 1926 בקרב בני מוני הדביק לבני דאני את השם הזה, לפי המילה "נדאני" שהשתמשו בה בני מוני . הגישה אל תושבי העמק באליים נפתחה על ידי אמריקאים בראשות ריצ'רד ארצ'בולד בשנים 1938–1939 . בימי הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה פונו המיסיונרים ההולנדים מפפואה. הם חזרו בתום המלחמה . אז אורגנו גם טיסות תיירים לצורך צפייה מלמעלה על עמק באליים ועל תושביו. החל משנת 1954 הרשתה הולנד כניסת מיסיונרים פרוטסטנטים של Christian and Missionary Alliance (CAMA) (בהשראה בעיקר אוונגליסטית קלוויניסטית) לאזור עמק באליים. הצטרפו אנשי Australia- Pacific Christian Mission (APCM). ב-1955 הגיעו מיסינרים בפטיסטים אוסטרלים, שהתחברו ל APCM ול Regions Beyond Missionary Union המעבר לנצרות התלווה בהרבה לבטים, סכסוכים ואמונות תפלות. היו גם מקרים של רציחת מיסיונרים. בהמשך חלק מהאליטה של הכפרים - מכשפים, שמאנים ומרפאים הלכו ללמוד בבית הספר של המיסיונרים . בשנות ה-1970 הכנסיות הנוצריות שמרו על עמדה נייטרלית בעמות בין השלטון האינדונזי לחסידי הפילוג מקרב התושבים. כיום רוב האוכלוסייה משייכת עצמה לכנסיות הפרוטסטנטיות.

חגיגותעריכה

בכל אוגוסט מקיימים בני דאני יחד עם בני יאלי ולאני את "החג העמק באליים", שבמהלכו מנהלים כיום משחקי מלחמה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דאני בוויקישיתוף

"? Who are the Dani People of Baliem Valley