דאריו ארג'נטו

דאריו ארג'נטואיטלקית: Dario Argento; נולד ב-7 בספטמבר 1940) הוא במאי קולנוע, מפיק ותסריטאי איטלקי. ידוע בעבודתו בז'אנר סרטי האימה והמתח בקולנוע האיטלקי, מתחילת שנות ה-70 ועד היום.

דאריו ארג'נטו
Dario Argento
לידה 7 בספטמבר 1940 (בן 84)
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מותחן, giallo, סרט אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אסיה ארג'נטו, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פסטיבל הקולנוע של סיטגס לבמאי הטוב ביותר (1976)
  • Sitges Grand Honorary Award (2022)
  • פרס מכונת הזמן (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ארג'נטו נולד ב-1940 ברומא, בנם הבכור של אלדה לוקסרדו, צלמת ברזילאית וסאלבטורה ארג'נטו, מפיק סרטים איטלקי עוד מימי הסרט האילם. דאריו הושפע בילדותו מכתביהם של אדגר אלן פו והנס כריסטיאן אנדרסן.

קריירה

עריכה

את דרכו הקולנועית החל ארג'נטו דווקא בצדו השני של המרקע, כמבקר קולנוע במקומון רומאי. ב-1968 כתב את התסריט למערבון האפי "היו זמנים במערב", ביחד עם ברנרדו ברטולוצ'י וסרג'יו ליאונה (שגם ביים).

 
ארג'נטו בפסטיבל הסרטים בטורינו, 2006

סרטו הראשון של ארג'נטו כבמאי, "The Bird With The Crystal Plumage", מותחן איכותי במסורת סרטי הג'אלו האיטלקיים, הפך להצלחה מסחרית. ארג'נטו שכלל את הז'אנר בסרט זה.

שני סרטיו הבאים של ארג'נטו, "Four Flies On Gray Velvet" ו-"The Cat O'Nine Tails", השלימו את מה שמכונה כיום "טרילוגיית החיות". ב-1975 יצא סרטו "אדום עמוק" ("Profondo rosso"), סרט ג'אלו נוסף, הכולל תערובת של אלימות אופראית, עבודת מצלמה באיכות גבוהה, ועלילה מוזרה שהצופה בה לוקח חלק פעיל. גם פסקול הסרט, שהולחן על ידי להקת הרוק הפרוגרסיבי האיטלקית "גובלין", זכה להצלחה, וארג'נטו המשיך לעבוד עם הלהקה גם בסרטיו הבאים.

ב-1977 ביים ארג'נטו את סרטו המצליח ביותר מסחרית, "סספיריה" ("Suspiria"), בו עבר לז'אנר הפנטזיה והאימה. סרטו הבא, "Inferno", נחשב להמשכון בלתי רשמי ל-"Suspiria".

ב-1982 חזר ארג'נטו לטריטוריית סרטי המתח עם הברט "זעזוע", שנחשב סרטו האלים ביותר. לאחר מכן יצאו הסרטים "פנומנה" משנת 1985, בו שיחקה ג'ניפר קונלי כילדה, והסרט משנת 1987 "Opera", שסימן את סוף "תקופת הזהב" של הבמאי.

שלוש שנים לאחר מכן שיתף פעולה עם במאי סרטי האימה האמריקני ג'ורג' רומרו, כשכל אחד מהם ביים סרט בן שעה לפי סיפור של אדגר אלן פו. סרטו הבא, "טראומה" ("Trauma"), היה הסרט היחיד שביים בארצות הברית, והוא נחשב לסרטו הגרוע ביותר.

ב-1996 חזר ארג'נטו לביים, עם הסרט "The Stendahl Syndrome", סרט שנחשב ביזארי ומהפנט, בכיכובה של בתו, השחקנית אסיה ארג'נטו, בתפקיד הראשי, ובת זוגו, השחקנית דריה ניקולודי, בתפקיד משנה. ב-1999 ביים גרסה למחזה הידוע "פנטום האופרה". ב-2000 הפיק את סרטה הראשון של בתו אסיה כבמאית ותסריטאית, "Scarlet Diva".

ב-2001 ביים את "Non Ho Sonno", בו חזר לז'אנר הג'אלו. ב-2004 יצא סרטו "The Card Player", ושנה לאחר מכן יצא "Do You Like Hitchcock?". ב-2005-2006 ביים שני סרטי טלוויזיה, "Jenifer" ו-"Pelts", בסדרת סרטי האימה האמריקנית "אשפי האימה" ("Masters of Horror"). ב-2007 ביים את סרט האימה "אם הדמעות" ("The Mother of Tears"), בו כיכבו בתו, אסיה ארג'נטו ומורן אטיאס. ב-2009 ביים את "Gialio".

בשנת 2022 ביים וכתב את הסרט "משקפיים כהים".

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דאריו ארג'נטו בוויקישיתוף