דביאטאייב (סרט)

דביאטאייב
Девятаев
בימוי	טימור בקממבטוב, סרגיי טרופימוב
הופק בידי	טימור בקממבטוב; איגור אוגולניקוב; דמיטרי קיסליוב
שחקנים ראשיים	פאבל פרילוצ'ני; פאבל צ'ינאריוב; קיריל פלטניוב; טימופיי טריבונצב
מוזיקה	יורי פוטיינקו
מדינה	רוסיה
חברת הפקה	קרן הקולנוע הרוסי; לנפילם; Bazelevs; Voyenfilm ; MTS Media
חברה מפיצה	רוסיה-1; סרטי סוני; סרטי קולומביה; Kion
הקרנת בכורה	29 באפריל 2021
משך הקרנה	158 דק'
שפת הסרט	רוסית
סוגה	דרמת מלחמה היסטורית
תקציב	10 מיליון דולר
הכנסות	4.1 מיליון דולר
	devyataev.film
	דף הסרט ב־IMDb

"דביאטאייב" (ברוסית: “Девятаев”; נודע בעבר בשם "הבריחה מהגיהנום", ФАУ. Побег из ада) הוא סרט דרמה ביוגרפית רוסי,^[5] בכיכובו של פאבל פרילוצ'ני כמיכאיל דביאטאייב. הסרט הופק באופן אנכי, שנהוג בעיקר ביצירת סרטונים בפלטפורמות כולל TikTok ו-Snapchat. הסרט עלה לאקרנים באפריל 2021.^[6]

הסרט מבוסס על אירועים היסטוריים אמיתיים ומספר על הישגו של טייס הקרב הסובייטי מיכאיל פטרוביץ' דביאטייב, שנמלט ממחנה ריכוז נאצי לייצור טילי V-2 ב-8 בפברואר 1945 על המפציץ הגרמני Heinkel He 111 שחטף באי אוזדום שבים הבלטי, במהלך מלחמת העולם השנייה. התסריט לסרט נכתב על בסיס הספר האוטוביוגרפי "בריחה מהגיהנום" שכתב מיכאיל דוויאטייב, יועץ הסרט היה בנו, אלכסנדר דביאטייב. את התפקיד הראשי גילם השחקן פאבל פרילוצ'ני במקום דנילה קוזלובסקי שסירב בשל לוח זמנים צפוף.^[7]^[8]^[9]^[10]

הסרט שהופק בתקציב של 625,253,243 מיליון רובל רוסי, הכניס פחות ממחצית מכך (309,832,091).

עלילה עריכה

מיכאיל דביאטייב ואשתו ובנו נמצאים במצעד חגיגי, שמיד לאחריו נפרד הטייס ממשפחתו, נכנס לרכב ונוסע לחזית המזרחית]. דביאטייב מביט לאחור במשפחתו בערגה, אולי בפעם האחרונה.

קיץ 1944. חיל האוויר הסובייטי מונע תקיפה אווירית של האויב ליד לבוב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. חיילי הצבא האדום נמצאים במתקפה, אבל האויב עדיין חזק מאוד. בקרב אווירי ליד העיר לבוב ב-13 ביולי, מטוס קרב גרמני רודף מטוס סובייטי ושבו טייס הקרב מיכאיל דביאטייב. בקרב האווירי, מטוס ה-Bell P-39 Airacobra של הליוטננט בכיר דוויאטייב בוער. לאחר שנוחת על שטח שנכבש על ידי האויב, דביאטייב עם כוויות קשות ומחוסר הכרה נלקח בשבי למחנה הריכוז זקסנהאוזן.

לאחר הניסיון הראשון להימלט מהמחנה, דביאטאייב מצפה למוות בלתי נמנע בכבשן הקרמטוריום, אך, במקרה, הוא מוצא את עצמו במחנה ריכוז אחר באי הגרמני אוזדום בים הבלטי. באתר הניסויים הגרמני הסודי ביותר, Peenemünde, הממוקם באי זה, נבדק "נשק יום הדין" האחרון של גרמניה הנאצית: טילים בליסטיים מדגם "V-2", מה שאומר שאסירי מחנות הריכוז לא יוכלו לעזוב את האי בחיים. יצטרך דוויאטייב לבחור: למות במחנה ריכוז או לעלות שוב לשמיים, אך כבר בשורות הלופטוואפה הגרמנית. הוא בוחר באפשרות שלישית: בריחה במטוס אויב חזרה לברית המועצות.

שחקנים עריכה

פאבל פרילוצ'ני - מיכאיל דביאטאייב^[2]
פאבל צ'ינאריוב
קיריל פלטניוב
טימופיי טריבונצב

הפקה עריכה

הסרט נכלל ברשימת 14 הפרויקטים הקולנועיים שקיבלו תמיכה כספית מקרן הקולנוע הממשלתית. הצילומים החלו בפברואר 2020 ונערכו באולפני לנפילם בסנקט פטרבורג ובמתקני האולפנים בקרונשטאדט ובבסיס צבאי לשעבר ליד סיברסקי במחוז לנינגרד, למרות מגפת הקורונה ברוסיה.^[2]

קרבות האוויר של הסרט נוצרו באמצעות המשחק War Thunder]. השחקנים שגילמו את הטייסים ישבו בתא טייס של מטוסים אמיתיים, כשסביבם הוצבו מסכי לד שהציגו קטעים מהמשחק. לדברי בקממבטוב, "אי אפשר היה לצלם 35 דקות של קרבות אוויר כמו שראיתי את זה בעיני רוחי - מציאותי, יפהפה, מלא אקשן. אין יותר טייסים שיכולים להטיס את המטוסים האלה ככה... ופשוט שיחקתי בהרבה סימולטורים של תעופה ממוחשבת. נזכרתי בזה והחלטתי שאני לא אשכור טייסים, אלא גיימרים-טייסים ".

הסרט משתמש בעותק בגודל מלא של מטוס Heinkel He 111 הגרמני, שלמעשה לקח חלק בסיפור בריחתו של הטייס הסובייטי מיכאיל דביאטאייב מהאי אוזדום בים הבלטי. הוא שוחזר במתחם הטכני של אולפן הסרטים Voenfilm. כמו כן, שימשו עותקים של מפציצי Bell P-39 Airacobra אמריקאיים.

ב-2 באפריל 2020 נודע כי בעקבות ההגבלות שהוטלו על רקע מגפת הקורונה, לנפילם השעתה זמנית את צילומי הסרט. בהמשך הם חודשו והסרט יצא לאקרנים באפריל 2021.

מוזיקה עריכה

המוזיקה לסרט נכתבה חתן פרס נשר הזהב, יורי פוטיינקו.

השיר שלפני המלחמה "עיר אהובה" (Любимый город) בסרט בוצע על ידי סולן להקת רמשטיין טיל לינדמן. לזמר הגרמני יש היסטוריה נוסטלגית עם השיר הזה מאז ששמע אותו בילדותו, כשחי בעיירה רוסטוק שבגרמניה המזרחית. הרעיון לכלול את השיר בפסקול הסרט שייך לזמר עצמו. לפי לינדמן, השיר הזה, כמו כל מוזיקה אחרת, "יוצר גשרים בין עמים". הזמר הרוסי לב לשצ'נקו שיבח את הביצוע של השיר. המילים נכתבו על ידי ניקיטה בוגוסלובסקי והמוזיקה נכתבה על ידי יבגני דולמטובסקי.