דברק

עיר באתיופיה

דֶבָּרְק (באמהריתደባርቅ) היא עיירה בצפון אתיופיה, כ-90 קילומטרים מצפון לגונדר. הכפר שוכן על יד הכביש הראשי המוביל מגונדר לאקסום ונמצא במחוז צפון גונדר שבמדינת אמהרה. הכפר נמצא ברום של 2,850 מטר מעל גובה פני הים.[1]

דברק
ደባርቅ
הכביש הראשי של דברק
הכביש הראשי של דברק
מדינה אתיופיהאתיופיה אתיופיה
מדינה אמהרה
מחוז צפון גונדר
גובה 2,850 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 20,839 (2007)
קואורדינטות 13°08′00″N 37°54′00″E / 13.1333°N 37.9°E / 13.1333; 37.9 
אזור זמן UTC +3

דברק הוא היישוב הקרוב ביותר לשמורת הטבע הלאומית של הרי סמן, ובו מתגוררים מנהלי השמורה.

היסטוריה

עריכה
 
שוק בדברק

דברק שגשגה מבחינה כלכלית בשל מיקומה על ציר המסחר גונדר-מאסאווה, היא אחת התחנות על אחד הצירים של ה-1840s, זאת על פי רשימה אתה ערך אנטואן ת'ומסון ד'אבדי ב-Geodesie d'Ethiopie אותה כתב.[2] ריצ'רד פנקהרסט מציין שבתחילת המאה ה-19 השוק של דברק היה חשוב מספיק להיות אחד מתוך ששת השווקים היחידים באתיופיה של אותו זמן שנדרש שיהיה להם ראש שוק (nagadras) שתפקידו לפקח על השוק ולגבות אגרות.[3] ההכנסות מהמיסים שהוטלו על השוק בשנות ה-30 של המאה ה-19 שהגיעו לידי שליט מחוז סמן הסתכמו לכלל 3,000 מריה תרזה תאלרים (אנ') וסכום דומה לראש השוק.[4]

תוודרוס השני, קיסר אתיופיה ראה את חברו הקרוב ויועצו ג'ון בל נהרג בקרב בדברק ב-1860 במהלך מאבק כנגד אחייניו המורדים. על אף שאחייניו נהרגו במתקפה ו-1,700 תומכיהם נכנעו הוא החליט בכל זאת לנקום ולמחרת הוציא להורג בעריפת ראש את כל הגברים.[5]

החזית העממית לשחרור תיגראי שלחה לדברק יחידה התקפית כדי להילחם כנגד האוגדה ה-603 של החונטה הצבאית האתיופית, ולאחר כיבוש דברק והשמדת הכוחות של השלטון שחנו בה הם משלו בה החל מ-3 בינואר 1989.[5]

דמוגרפיה

עריכה

על פי סוכנות הסטטיסטיקות המרכזית (אנ') באתיופיה, אוכלוסיית דברק ב-2005 מנתה 24,997 איש, מתוכם 11,850 גברים ו-13,147 נשים.[6] מפקד האוכלוסין שנעשה ב-1994 דיווח על אוכלוסייה כוללת של 14,474 מתוכם 6,235 גברים ו-8,239 נשים. הכפר הוא היישוב האנושי הגדול ביותר בדברק (אנ').

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דברק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ethiopian Roads Authority, Gondar-Debark Road Project: Review of Environmental Impact Assessment, February 2007, p. 13.
  2. ^ G.W.B. Huntingford, Historical Geography of Ethiopia from the first century AD to 1704 (London: British Academy, 1989), p. 255.
  3. ^ Richard Pankhurst, Economic History of Ethiopia (Addis Ababa: Haile Selassie University, 1968), p. 520
  4. ^ Samuel Gobat, Journal of Three years' Residence in Abyssinia, 1851 (New York: Negro Universities Press, 1969), p. 149
  5. ^ 1 2 "Local History in Ethiopia," The Nordic Africa Institute website
  6. ^ CSA 2005 National Statistics, Table B.4