דגל מרוקו
דגל מרוקו דגל הלאום של ממלכת מרוקו.
סוג הדגל | דגל לאומי, דגל הצי המדיני |
---|---|
יחס אורך/גובה | 2:3 |
קבלת מעמד רשמי | 2 במרץ 1956 |
מוטיבים עיצוביים | דגל אדום, פנטגרם ירוק במרכז |
גרסאות נוספות |
דגל ימי אזרחי דגל ימי צבאי |
דגלים היסטוריים |
המאה ה-11 עד המאה ה-13 |
הדגל בעל רקע אדום ובמרכזו פנטגרם בצבע ירוק. אדום הוא הצבע המסורתי של מרוקו מהמאה ה-16, שמסמל את קשר הדם בין הנביא מוחמד, דרך פאטמה בת מוחמד, ואשתו של עלי, הח'ליף הרביעי, לבין השושלת העלווית של משפחת המלוכה המרוקאית.
משנת 1915, במרכז הדגל המרוקאי קיים כוכב חלול ירוק, המתאר את חותם שלמה (ח'תאם סולימאן) מסמל את הקשר החזק של מרוקו לאסלאם ואת המחויבות לחמשת עמודי האמונה: תפילה, צום רמדאן, עלייה לרגל למכה לפחות פעם בחיים ומתן צדקה. עד לשנה זו, במרכז הדגל היה כוכב בעל שישה קודקודים (הקסגרמה), אך השינוי נועד בין היתר על מנת לתאם את הדגל עם הסמלים הלאומיים תחת השלטון הצרפתי, במטרה לשקף את הזהות הדתית והתרבותית של מרוקו בצורה שתואמת את התקופה ההיסטורית והפוליטית ובנוסף על מנת להתרחק מהקשרים עם סמלים יהודיים[1]. מאותה סיבה, פחת השימוש בסמל הזה בכלל העולם האיסלמי. גם בכנסיות מימי הביניים והעת החדשה המוקדמת ניתן למצוא את ההקסגראם – אם כי לא בתור סמל נוצרי, אלא כמוטיב עיטורי בלבד.
דגל זה מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של הצבע האדום – 98.3% ממנו צבועים באדום.
הדגל המריני
עריכההדגל המריני שהיה בשימוש בין השנים 1248–1465, משמש כיום בין היתר כסמל מרכזי בשיח הימין הקיצוני במרוקו בתוך ממים שמופצים ברשתות החברתיות. הממים כוללים את הדגל יחד עם סמלים ודימויים נוספים הקשורים לייאוש מהשלטון הנוכחי ולגאווה לאומית. הממים מציגים את הדגל המריני כאילו הוא סימן לתקופה "מפוארת" יותר של מרוקו ומנוגד לסמליות של הדגל הנוכחי, שנחשב בעיניהם כסמל של קולוניאליזם ותלות[2].
הדגל הלאומי של ממלכת מרוקו
עריכההדגל המלכותי של מרוקו הוא דגל לאומי שבו הקצוות הירוקים של הכוכב מוקפים בקווים דקים של זהב.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מרוקו, באתר דגלי העולם (באנגלית)
- דגל מרוקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הכוכב שלנו: סיפורו של מגן הדוד, באתר הספרנים (בעברית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Gerbern S. Oegema, The Uses of the Shield of David. On Heraldic Seals and Flags, on Bible Manuscripts, Printer's Marks and Ex Libris, Jewish Studies Quarterly 5, 1998, עמ' 241–253
- ^ Cristina Moreno-Almeida, Paolo Gerbaudo, Memes and the Moroccan Far-Right, The International Journal of Press/Politics 26, 2021-03-26, עמ' 882–906 doi: 10.1177/1940161221995083